אמא שלכם רוצה שתעבדו שם, אבא שלכם כבר בודק השקעות נדל"ן בלאס ווגס בשבילכם, וגם לכם חולפות לא מעט מחשבות על החיים הטובים, הטיסות לפגישות עם משקיעים, חליפות של גוצ'י ושאר הדברים הנלווים. בואו נניח לרגע בצד את הפנטזיות על עבודה בסטארט-אפ ונתמקד במציאות: מדובר בהמון עבודה קשה, בשעות בהן רק אוספי הזבל ערים, ובימים ארוכים בהם לא רואים את הבית. חמישה סטארט-אפיסטים חושפים: איך באמת נראים חייו של עובד סטארט-אפ!
כל מי שבקי בתחום ההייטק יכול לספר לכם שאם בתחילת שנות ה-2000, כל מה שהריח כמו סטארט-אפ, מיד הצליח לגייס עניין, משקיעים וכסף, היום, כעשור לאחר מכן, התמונה הרבה פחות ורודה. המשקיעים זהירים מאוד, קרנות ההון-סיכון לא יסכימו להפגש אתכם, בלי שתציגו תוכנית מסודרת עם סיכונים, שווקים, פילוח קהל יעד ולוח-זמנים מדוייק, ורק העבודה הקשה, לפעמים כמעט 24 שעות מסביב לשעון, עוד שם.
אז נכון, עבודה בחברת סטארט-אפ היא עדיין הדרך הכמעט יחידה "לעשות מכה" בזמן קצר יחסית, אבל לא כולם מגיעים לשם (אפילו אם החברה שלהם ביצעה אקזיט), וגם אלו שמגיעים לשם...
המשיכו לקרוא את הכתבה בבלוג שלנו
|
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אסצ'ילי,
תרשי לי להצטרף לתהיתו של בחור ..פשוט
מה ראית סביבך?
תוכל לספר מה אתה עושה מאז שנפלטת מהתעשייה?
האם עשית הסבה מקצועית, ואם כן, לאיזה תחום?
תודה על התגובות :)
אני מסכים איתך, האזרח הפשוט - עבודה בסטארט-אפ אינה שונה מבחינת העומס, מכל תפקיד עצמאי שצריך לכלכל את עצמו.
יש המון דמיון בין השניים:
סטארט-אפ צריך להוכיח את עצמו ולהפוך לרווחי בטרם נגמרים כספי המשקיעים, ועצמאי חייב לעבוד מספר רב של שעות כדי להצליח לשמור על מאזן הכנסות חיובי.
ההבדל הוא בכך שעצמאי לוקח את כל כספי עמל כפיו אליו, בעוד שהסטארט-אפיסט הוא עדיין שכיר, ברוב המקרים.
מטרת הכתבה אינה לְבַכּוֹת את מר גורלם של סטארט-אפיסטים, אלא, לנתץ אמונות רווחות לגבי מנעמי החיים שעבודה כזו מזמנת. נכון שקשה להשוות עבודה פיזית לעבודה משרדית נינוחה, אבל גם עומס נפשי מצטבר הוא משהו שאי אפשר לזלז בו.
ומה את רואה סביבך?
יש הבדל קטן, העבודה נוחה יותר.
העבדה היא די רגילה ויותר ידי סיפורים סביב זה.
אני ממליץ גם על הפוסט שלי "הי-טק לצעירים בלבד"
http://cafe.themarker.com/post/1786236/