משבר האיים שהתרחש לאחרונה בין סין ליפאן גרם לאנשים רבים מסביב לעולם, אנשים העוסקים בכלכלה עולמית וגיאו-פוליטיקה, לחזור אל ספרי לימוד הכימיה של כיתה ח' על מנת ללמוד את טבלת היסודות ולשנן שמות דוגמת לוטטיום, אירופיום, תוליום ודיספרוסיום. מעצרו של קברניט סיני שנכנס למים טריטוריאליים יפאניים ונגח עם סירתו בספינת משמר הביא לתודעת הציבור את המונח "מתכות נדירות".
לדברים יש רקע הסטורי: בין יפאן לסין קיים ויכוח ארוך שנים בנוגע לבעלות על מספר איים המצויים מצפון לטאיוון, הויכוח הגיע לכותרות בעקבות כניסתה של ספינת דיג סינית לאזור המים הטריטוריאליים היפאניים שמסביב לאיים, ספינות המשמר היפאניות ניסו לעצור את סירות הדיג, הקברניט הסיני התנגד לכך בכוח, מה שהסתיים במעצרו, ובזמן שבית המשפט היפאני דן במקרה שלו הפעילה סין שורה של אמצעי לחץ על יפאן על מנת להביא לשיחרורו. תיירים יפאניים נעצרו לאחר שכביכול צילמו שטח צבאי סיני סגור, פגישות ברמת שרים בוטלו ונשק כלכלי חדש הוכרז: מניעת אספקת מתכות נדירות למדינת השמש העולה. העסקים בסין מוכוונים על ידי המדינה, וגם עסקאות שנחתמו ושולמו יכולות להיות נושא למשא ומתן עם המפלגה השלטת. המתכות הללו הן 17 יסודות קשים להפקה המצויים בדרך כלל ביחד בקליפת כדור הארץ, הכרייה שלהן יקרה במיוחד ותהליכי הכרייה והפרדת המתכת מהקרקע פוגעים באיכות הסביבה. אלה בעיקרן מתכות קלות משקל בעלות רמה גבוהה של מוליכות חשמלית ומגנטיות. סין אינה המדינה היחידה בה ניתן לחצוב אותם, היא מחזיקה רק כ-35% מהמאגר העולמי שלהם לצד קנדה, אוסטרליה,ברזיל, דרום אפריקה וארה"ב, אבל נכון להיום סין היא כמעט הספק היחידי שלהן, וזאת מכיוון שעלויות הכרייה וההפרדה בסין נמוכות בגלל העלות הנמוכה של ידיים עובדות, ושיקולי איכות הסביבה מטרידים אותה פחות מאשר את מדינות המערב, במיוחד אם המכרה העיקרי שלהן, ביאן-אובו, ממוקם הרחק ממרכזי האוכלוסיה, אי שם במחוז מונגוליה הפנימית.
מרבית הספקיות האחרות של מתכות נדירות הקטינו עם השנים את התפוקה שלהן, ארה"ב הגדילה לעשות וסגרה זאת לחלוטין לפני יותר מ-10 שנים. מדינות המערב לא ראו את מה שדנג שיאאו-פינג, מנהיג סין ראה כבר ב-1987 כאשר הכריז כי למזרח התיכון יש נפט אך לסין יש מתכות נדירות. מאז התחוללו כמה שינויים, למתכות אלה נוספו שימושים רבים, ממערכות הנחיה של טילים, עבור דרך צגי קריסטל נוזלי, ממירים קטליטיים של בתי זיקוק ופרוסות סיליקון, ועד סוללות של מכוניות היברידיות. במקביל סין התעצמה וקיבלה תיאבון של מעצמת על שמשליטה את רצונה בעולם באמצעים שבידה, ואחד האמצעים הללו מגיע כאמור מהמכרה שבמונגוליה הפנימית. סין לא עושה במקרה זה דבר שצריך להפתיע את העולם, מבט על התרבות הסינית ועל ההסטוריה שלה יכול לתת לנו כלים להבין את התנהלותה היום ומחר. סין, הנקראת בסינית ג'ון גואו, כלומר מדינת המרכז, ראתה את עצמה מאז ומעולם כאימפריה שהכול מסתובב סביבה, אימפריה המספקת את צרכיה באופן מלא, שומרת בקנאות על השטחים אשר לתפיסתה שייכים לה, אף מדינה זרה לא רשאית להתערב בעניניה הפנימיים, והמדינות הגובלות בה מעלות לה מס. למדינות אחרות היו מלכים אך לסין היה תמיד חואנג די: קיסר, ועל מנת להשליט את מרותו על המדינות הסובבות הוא עשה שימוש בכל כלי שבידיו. התרבות הסינית לא רואה את הכלכלה העולמית כשיתוף פעולה למען רווחת הכלל, אלא כמערכת הזקוקה לסין ושסין עושה בה שימוש על מנת לבסס את מעמדה, כך היה הדבר עוד במאה ה-17 כאשר מלכת בריטניה נענתה בסירוב על בקשתה לסחור עם סין. סין ממשיכה בימים אלה את המגמה שליוותה אותה לאורך אלפי שנים, וזה מכתיב את צעדיה מול יפאן. העובדה שכלכלת יפאן מפותחת יותר משלה לא מפריעה לממשל הסיני לראות אותה כמדינת לווין שלה, סין תפעיל את היכולות שבידה על מנת לממש את תביעותיה הטריטוריאליות ותשאף תמיד להיות אוטארקית לחלוטין, לספק באופן מלא ככל האפשר את צרכיה. אם תרבויות ועסקים הולכים יחד על אחת כמה וכמה הדבר נכון בנוגע לכלכלה ופוליטיקה. כדי להבין את התנהלות הכלכלית של סין חיוני להבין את מצבה הפוליטי, וכדי להבין אותו יש ללמוד את התרבות וההסטוריה שלה. כפי שאמר מנהיג סין בשעתו, סין רואה במתכות הנדירות שבידה אמצעי לחץ פוליטי. ארה"ב הבינה בעקבות המשבר האחרון את חומרת האיום והחלה בצעדי חקיקה שנועדו להביא לחידוש ההפקה של המתכות הנדירות בשטחה, ויפאן הגבירה את תהליכי ההפקה שלהן מרכיבים אלקטרוניים ממוחזרים. סין מתקרבת למעמד של מעצמה מובילה בעולם, היא משדרת כי היא תממש אותו בדרכה הסינית ולא על פי הדוגמה האמריקאית שקדמה לה, ולדבר הזה תהינה השפעות רבות על התנהלותה הכלכלית. יתכן כי מה שראינו במשבר האיים היה רק אות מבשר לבאות. [מאמר זה התפרסם לראשונה באתר YNET תחת הקישור: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,00.html] טל רשף --------------- יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים מאמן עובדים לרילוקיישן http://intelectual.co.il Reshef_Tal@Hotmail.com |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לסין, למרות גודלה הענק, אין כוונה לוותר על טריטוריות שהיא רואה בהן חלק ממנה. יש לה את כל הזמן שבעולם וזיכרון של פיל. כך היה עם הונג קונג, כך היה עם טיבט, כך גם גישתה כלפי טייוואן, האיים היפנים וקבוצת איים נוספת שבשטח הפיליפינים. בזמן ובמקום הנכון הם יפעילו את הלחץ כדי לקבל אותם בדרכי שלום או בכוח.
זוהי התנהגות של אומה עם שורשים היסטוריים וגאווה לאומית שלא נותנת לשיקולים גאופוליטיים קצרי טווח להסיט אותה מהיעדים ארוכי הטווח שלה.
מחכים!