פוסטים אחרונים
- מדינה בחיסון 19/8/13
- לגדול 11/8/13
- מילים מילים...יותר טובות מכל דבר אחר 4/8/13
- ילדי הכאב - בעקות סופר נני, .12.8.2012 13/8/12
- פיצה. השילוש הקדוש. טעימטורף!!!!!!!!!!!! 4/7/12
- ציצים? חסל...הגיע זמן התמ"ל! 25/6/12
ארכיון
אנשים משתנים
בשנה האחרונה עברתי כ"כ הרבה. מה זה הרבה? המון! שינויים קיצוניים מדהימים, רגעים שחיכיתי להם שנים. מתנות אל אמיתיות. לפני השנה הזאת עברתי שנים לא קלות בכלל ותמיד תמיד היו לצידי חברות תומכות, מעניקות, מקשיבות ומבינות. קראתי להן מתנות. ואז, כשהמתנות האישיות הגיעו אל חיי (כשחתונה היא אחת מהן), החלו להתפוגג אותן חברות טובות, תומכות, מקשיבות. משהו שם התמוסס. משהו שם הפך מרוחק ולא מצידי. אני עצמי נהגתי כהרגלי. חייתי את חיי אבל לא קבלתי מחלקן פרגון אמיתי- אחד כזה שבא מכל הלב, חם, כנה. מחלקן כן קבלתי חום. אבל חודש לאחר החתונה משהו שם נעלם גם מהן. יש לציין שרוב חברותיי אינן נשואות או עם זוגיות רצינית. אני מרגישה ממש רחוקה מכולן על אף שאני מזמינה לא מעט להתארח בביתי. חלק כבר הפסקתי להזמין. חלק, מבחינתי הפכו לזרות בגלל אפטיות לדברים שאני חווה, חוסר התעניינות אמיתי וכנה. סוג של "נו מתי יהיה לך משהו רע לספר?". זה מגעיל אותי. זה גורם לי לחשוב אם קיימת חברות אמיתית בין נשים בעולם הזה. בכל אופן, אני יודעת שהכל לטובה. הדברים שייחלתי להם שנים הגיעו אליי. האנשים הקרובים אליי ביותר הם המשפחה היקרה שלי, בעלי הנדיר ואני עצמי. תודה אלוהים על הכל. אוהבת אותך. מאוד. |
פרופיל
מילים מדברות
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סדרי העדיפות בחייך וסדר היום השתנו, וזה מקרין החוצה גם אם אינך מבחינה בכך.
חלק מהחברות יעלמו וחלק ישובו, זו דרכו של עולם.
יפה אמרת החברות שלך עוד לא נשואות.
גם אני באופן ספונטני ולא בגלל שרבתי יותר רחוקה מחברות נשואות.אין מה לעשות.תסתכלי בצד החיובי.לך יש מסגרת להן אין.אני חושבת שאת קצת אגוצנטרית.סליחה אבל זו מחשבתי
אני לא מסכים איתך -
כלומר, אני מסכים שמה שמאחד בין אנשים זה אכן המשותף,
אבל מה זה "המשותף" הזה?
אותו מקום עבודה, אותו תפקיד, יש ילדים או אין ילדים - כל אלה דברים חשובים, אבל... אלה לא הדברים שעליהם מושתתת חברות אמיתית, בעיניי.
חברות אמיתית מבוססת על דברים שקיימים באדם עצמו, בנפשו, ואלה דברים שאינם תלויים בתפקיד שלו, במצב המשפחתי שלו וכו'.
מבין החברים הקרובים שלי, אין אחד שעובד בעבודה הדומה לשלי, וגם מבחינת אורח החיים שלהם - כל החברים האלה (סה"כ 4) שונים ממני וגם זה מזה.
הדברים המשותפים לנו הם לא כאלה שקשורים לכך.
אבל רגע!!!
שני המשפטים האחרונים שכתבת - עם זה אני דווקא מסכים. ייתכן שהחברות מקנאות קצת, וייתכן שזה טבעי ושזה לא נורא, ובהחלט ייתכן שהן תחזורנה לקשר. זה טבעי, אולי, שנשים רווקות מרגישות שלא בנוח ליד אישה נשואה.
בכל אופן,
שרון היקרה,
אני שמח שטוב לך ואני מאחל לך שתמיד תמיד ימשיך להיות לך רק טוב.
שרק ימשיך להיות לך טוב.
אולי כדאי עוד לחכות ולהיות קצת במחילה מול אותן חברות, לא תמיד קל להכיל טוב של מישהו שאתה מאוד אוהב..לא יודעת למה, אבל הזמן שעובר עוזר לתהליך הזה להקלט טוב יותר ולהאמין שהטוב הזה הוא אמיתי וזה סוג של שינוי.
זה בעיקר נובע מכך שישנם אנשים שלא אוהבים שינויים יותר מחוסר היכולת שלהם לפרגן. תתפלאי. הם נושמים שטנצים..לא בא להם טוב השינוי.
תחכי עוד שנה, אם תשמרי על קשר תראי שזה ישתנה כמעט אצל כולם.
רק אושר ואושר לך ולחברייך. כי לכולם מגיע.
גילוש כל מילה לך - זהב!!!
גמני חושבת ככה בדיוק!!!!!!!!!!1
תודה נשמה יקרה ויפה!!
שרון יקירה - אני רוצה לומר לך שחברות אמיתית נמדדת לא כאשר מפרגנים לך רק כשרע לך וכשאת צריכה עזרה - אלא גם ובמיוחד כאשר טוב לך ואת מאושרת.
מי שלא טוב לה והיא מרירה ולא אוהבת את חייה - תתקשה לפרגן לך על אושרך היות והיא מקנאה.
רק מי שלבה טהור וזך, שהיא מאושרת, שהיא אוהבת את עצמה, שיש לה בטחון עצמי גבוה - תוכל לפרגן לחברות שלה כשהן שמחות וטוב להן, ולא רק כשרע להן.
כשרע - קל לפרגן כי הן פתאום מרגישות נחוצות, עוזרות, ואפילו ארחיק לכת ואומר שאולי יש חברות שיש להן מידת סיפוק מסויימת לראות את החברה בנפילה - ואז הן קופצות לעזור ונחשבות "חברות".
בעיני - חברה אמיתית תשמח בשמחתך תמיד ובמאת האחוזים. כל אלו שהתרחקו ממך - עשו זאת כי לא יכלו לפרגן לך ולשמחה שלך וזה מעיד על כך שהן מקנאות ושהן לא באמת מאחלות לך את כל הטוב שבעולם.
אני לא חושבת שהן התרחקו רק בגלל שהתחתנת. זו לא סיבה להתרחק. גם אני נשואה ולא כל חברותיי נשואות. למעשה, רובן גרושות ויודעות לפרגן היטב למרות שאני הנשואה היחידה בחבורה :--)
כך לי זה נראה בכל אופן.
שבת שלום יקירה
מטבע הדברים אין לצפות מחברות לשעבר להמשיך ולקיים הקשר באותה העוצמה של טרם החתונה (אגב אף מצידך).
הסטטוס היום שונה בתכלית הוא, על חברותייך ועלייך להחליף את המשקפיים דרכם אתן מביטות על הדברים, אח"כ להשיב את הפרופורצייה.
בכל מקרה שום דבר לא צריך כמובן להעיב כהוא זה על מערכת יחסייך עם בעלך אהובך, או להשפיע עליה בכל צורה שהיא.
כל טוב, בני
לאב יו בגעגועים!!!!!
פשוט פגעת בול!!! תודה :))
נשיקות.
תודה מקסימה!!!
תודה מהממת אחת!!!
אל תדאגי.
הם יעכלו את השינוי והכל יהיה בסדר.
זה קורה כשעוברים למקום עבודה אחר, מתקדמים לתפקיד ניהולי ואפילו כשיש ילדים.
אולי החברות שלך קצת מקנאות וקצת מתקשות לפרגן כשלהן אין. זה גם בסדר.
ואז המשותף חוזר וגם חברות יכולה לחזור ולהיות אפילו חזקה יותר מפעם.
תודה אדם:))
}{
תודה על התגובה יקירתי.
הן יכולות בהחלט לזכות לזמן איכות איתי כי תמיד היינו נפגשות בבתי קפה, גם כשהייתי לפני החתונה.
הן יכולות להיפגש איתי חופשי בביתי. יש לי אפילו חדר עבודה משל עצמי אז מקום יש פה.
המציאות היא לגמרי נוחה.
העניין הוא שאנשים ובעיקר נשים מציירות סרטים בראש, או לא מודעות לאיזו קנאה, שהיא נורמלית- אבל קיימת.
והתוצאה היא ריחוק וחוסר פרגון.
מאחלת לך יום מדהים:))
ככה זה כשהחברה מתחתנת.
החברות הרווקות כבר לא יכולות לזכות לזמן איכות איתך כמו קודם. לא יכולות חופשי להפגש איתך בביתך, כי הבית הוא כבר לא שלך, אלא שלכם. את הרבה יותר עסוקה בלהיות נשואה, עם כל הכיף והשגרה של זה.
זה לא האנשים שמשתנים, זה הנסיבות.
Kahlil Gibran