במהלך הלימודים שלי אצל נ. היקר והמיוחד, יצא לנו לדון הרבה על נושא הפחד משינוי, כחלק מהמטרה הנעלה שלו, לגרום לכולנו להבין כי אין טעם בלהיות כאותה ספינה נטולת הגה, השטה לה בים ומתנגשת בכל סלע מזדמן ואף מתרסקת לפעמים.

נ. היקר השתדל להעביר אלינו את רעיון כי יש ביכולתנו תמיד לקחת שליטה על החיים שלנו ולהיות בעצמנו הקברניט שמוביל את ספינת החיים האישית שלו  - אל היעד אליו הוא חפץ להגיע.

הנה חלק מהדברים שלמדנו, שהשפיעו מאוד על החשיבה שלי ושיפרו רבות את ההתנהלות שלי בחיים.

 הפחד משינוי.

אחד הפחדים הגדולים ביותר שלנו, הוא הפחד משינוי ולכן, במרבית הזמן, אנו נשארים במה שמכונה "אזור הנוחות", כלומר, האזור המוכר והנח לנו, בו אנו רגילים להיות, בו כל תגובה או תוצאה ידועה לנו מראש. 

לא תמיד אזור הנוחות הוא אכן נח.

לעיתים הוא גורם לנו סבל רב ואף פגיעות גופניות או נפשיות. אך הפחד מהלא נודע, גובר על ההגיון והשכל הישר ואנו נותרים תקועים באותו המעגל, חוזרים על אותם מעשים שוב ושוב - וכמובן, מקבלים את אותן התוצאות. 

יש ואנו מוצאים את הכח לשנות לבד, בעצמנו, דברים - אך קורה גם כי אנו משנים מתוך הכרח, לאחר שאסון כלשהו פוקד אותנו ומאלץ אותנו לזוז למשבצת אחרת.

העניין הוא, כפי שגילה אפלטון, שכשאנו לא משנים שום דבר, אנו נשארים סטטיים ואז, מטבע הדברים, שוקעים.

אם נח לכם, סימן שאתם בירידה.

סוקרטס הסתכל על כיסא שעמד בחדר ואמר לתלמיד שלו, אפלטון: אנרגיה עולה וצומחת - מגיעה למצב מישור (פלטו) - ויורדת.                                                                                  

כלומר: בונים את הכיסא, הוא נשאר במצב שלו זמן מה עד שנשחק ואז מתחיל תהליך של הרס.                                               

אפלטון הסתכל אף הוא על הכיסא, חשב ואמר למורהו הדגול: לא, אין זה כך כלל וכלל.  האנרגיה עולה עד שלב מסויים - ומייד אח"כ, יורדת. 

כלומר: ברגע שמסיימים לייצר את הכיסא, מייד באותו הרגע, מתחיל תהליך השחיקה וההרס שלו.

אין שום דבר סטטי בעולם. או שדברים נמצאים בעליה - או שהם יורדים.

כבני אנוש, הרצון שלנו להמנע מכאב, גדול הרבה יותר מהדחף להגיע לעונג ורבים  מאיתנו בוחרים להמנע מהכאב, שיתכן ויגרם לנו באם נעשה שינוי ומעדיפים להשאר במצב הסטטי בו אנו שרויים. 

סטטיות = מוות

שינוי = תנועה, חיים 

כפי שמצא גלילאו, גוף נע או עומד עד שנוגעים בו.

אובייקט במצב מנוחה - נשאר במצב מנוחה.

אובייקט במצב תנועה - נשאר במצב תנועה.

גוף נמצא באותה מהירות ובאותו כיוון, אלא אם משהו חיצוני פועל עליו.

אסון או אתגר כלשהם הפוגעים בשגרת החיים שלנו, גורמים לטלטלה עזה המסיטה את נתיב החיים שלנו לכיוון אחר. לעיתים הם מהווים טריגר, מנגנון מעורר, המפעיל את כח הרצון שלנו להתגבר על הפחד ולהחליט לצאת לדרך חדשה. 

אין שום דבר סטטי בעולם, השינוי קורה תמיד, איתנו או בלעדינו.

    אנחנו יכולים להשפיע רק על המהירות שלו ועל הכיוון.

יתרון המהירות בעשיית השינוי.

מבחינה פיזיקלית, עצם צריך להיות במהירות גדולה מספיק כדי לצאת מהמסלול של כח המשיכה של כדור הארץ, אחרת לא יוכל לצאת לחלל - ואז יפספס את המטרה.

באותה המידה, כאשר אתם נעים אל מחוץ לאזור הנוחות שלכם, כאשר אתם נעים לכיוון היעד שלכם - והינכם מפחדים - עליכם לנוע מהר יותר, למען תיווצר התנופה שתעזור לכם לעשות את השינוי. 

היכולת שלכם לעשות זאת, אינה מוטלת בספק.

חוק הקוטביות.

בין אם בחרנו בעצמנו לצאת לדרך חדשה ובין אם אולצנו לעשות כך, קרוב לוודאי שנתקל בחוק הקוטביות שאומר שככל שאנו רוצים להשיג משהו גדול יותר, כך ההתנגדות להשיג אותו תהיה גדולה יותר. 

ובמילים אחרות - ככל שמתקדמים יותר, כך הרגלים יפגשו יותר מכשולים.

מטבע האדם, כמנגנון אזהרה הנועד לשמור על חיינו, כולנו מפחדים משינויים.

השאלה היא, האם ניתן לפחד להכניע אותנו ולנצח, או שאולי נהייה מוכנים להתגבר על הפחד ולהשיג את החלום.

אם אתה רוצה חיים יוצאים מן הכלל, עליך לדעת כי תאלץ לעמוד ולהתמודד עם אתגרים יוצאים מן הכלל.

החיים מזמנים לנו את האפשרות להתפתח ולגדול ולכן שינויים הם חלק מאיתנו.

אם נסיבות החיים קשות, שינוי יביא רק ברכה והקלה.

עלינו תמיד לשאול עצמנו: אם החיים שלנו ימשכו כך, באותו הכיוון - האם נהיה מרוצים מהם בשנה הקרובה?

אם התשובה היא לא, כדאי תמיד לזכור, שמהקושי אנו צומחים. אין צורך לחכות למקרה מאתגר וכואב שיסיט אותנו מהשגרה, יכה בנו ויטלטל חזק, כדי שנתעורר ונצא מהמצב הסטטי בו אנו נמצאים.

 שינויים בסופו של דבר, גם אם הם כואבים בתחילה, הם עניין מבורך.