תודה על הכתבה - סקירות של שוק הזהב בסגנון הזה חסרות.

באותו זמן, יש לי כמה השגות.

הילה פרידמן אומרת שזהב עולה כיוון שהוא נקוב בדולרים וכשדולר יורד, זהב באופן טבעי עולה. זה נכון, אבל זהו אינו הקשר העיקרי בין זהב לדולר.

ירידה בדולר ועלייה בזהב מתרחשות בו זמנית, אבל השנייה לא נובעת מהראשונה, אלא שתיהן תוצאות של סיבה אחת. אנשים מאבדים אמון בדולר. סיבה זו גורמת למכירת הדולרים וכך גם לירידת שערו. התוצאה השנייה של חוסר האמון בדולר היא שמשקיעים מחפשים לו חלופות. אחת החלופות הטבעיות של דולר היא זהב.

לא ארביטרז' בין שערי דולר וזהב אלא חוסר אמון בדולר הוא הסיבה העיקרית לעליה בזהב.

טענה נוספת של הילה פרידמן היא שאחזקות זהב של בנקים מרכזיים היא תוצאה של תפיסות ומציאות של פעם, כשזהב תיפקד בתור מטבע.

זה נכון, אבל זה לא מסביר למה בנקים מרכזיים ומוסדות פיננסיים קונים זהב עכשיו. מוסדות פיננסיים של היום לא קונים זהב בגלל איזושהי מסורת או נוסטלגיה לזמנים עברו. הם יותר פרגמאטיים אני חושב… היום הם קונים ומחזיקים זהב למרות העלויות הכרוכות בכך בגלל שתי סיבות. הראשונה צוינה כבר לעיל: הם מחפשים חלופה לנכסים הדולריים שלהם כיוון שמאבדים אמון בדולר וכיוון ששערו יורד. הסיבה השנייה היא הגירעונות והחוב הגדלים של ארה"ב וכתוצאה מכך חוסר אמון כלפי אג"ח שלה. הם מבצעים פיזור השקעות בעתודות ואחזקות שלהם וקונים זהב.

סיבה נוספת לעליית מחיר הזהב שצוינה בכתבה היא שאיפה של משקיעים להרוויח מהמחירים העולים של זהב.

זה נכון, אבל קיימת סיבה נוספת וחשובה יותר. כל נכס פיננסי של היום הוא התחייבות של מישהו. בתקופות משבר הסיכוי לאי עמידה בהתחייבות גדלה וראינו את התוצאות של זה במשבר האחרון. זהב בשונה מרוב הנכסים הפיננסיים אינו התחייבות של אף אחד. מסיבה זו הוא לא יכול לפשוט רגל. אנשים רוצים להגן על הכסף שלהם בפני פשיטות רגל של חברות וממשלות, לכן הם פונים לזהב.

בקשר להוצאות הכרוכות באחזקת זהב – אנשים קונים זהב בתור ביטוח. בביטוח הרגיל צריך לשלם פרמיה, כדי לבטח נגד אירועים הרסניים מסוגים שונים שיכולים להתרחש בעתיד. גם ברכישת זהב משקיעים צריכים לשאת בהוצאות, על מנת לבטח את כספם בפני אירועים כלכליים הרסניים.

עוד נקודה, בדבריה של הילהפרידמן ישנה סתירה: רכישת זהב בוליון ואחזקתו עולות כסף, מצד אחד, וזהב עולה בגלל ביקוש ספקולטיבי, מצד שני. צריך לבחור בין השניים, כי מי שרוכש זהב בוליון ומשלם דמי שמירה, ביטוח ומרווח – לא קונה אותו למטרות ספקולטיביות, דווקא בגלל ההוצאות הגבוהות. ולהיפך, מי שעוסק בהשקעה ספקולטיבית בזהב, לא קונה זהב בוליון, אלא משקיע דרך תעודות סל, מכשירים עתידיים ומניות, אם עלויות עסקה נמוכות ומינוף גבוה (מי כמוכם יודע).

מהכתבה עולה תמונה של זהב כנכס שעולה מסיבות טכניות וספקולטיביות בלבד. זאת תמונה מאד לא מדויקת. הסיבות שמוצגות בכתבה בהחלט קיימות, אבל הן לא היחידות שמשפיעות על מחיר הזהב ולפעמים אף משניות.