כבר שבוע לא כתבתי כאן. שבוע. שבוע שנראה לי נצח. האמת היא שאני חולה כבר מיום שני. זאת - תוך כדי חיפוש עבודה, תוך כדי תחלואי עצב על כל מה שקורה לי בחיי, תוך כדי תובנות שמגיחות אל חיי בבומים בלתי פוסקים תוך כדי חוסר רצון לכתוב באתר הזה.
אבל עבר שבוע.
שבוע שלם ועמוס. כמו חודש. כמו שנה. כמו חיים. המון רגשות מעורבים, רצון לכתוב רק לעצמי, לפנטיום 4 המשודרג והמזורגג שלי. המון כאב על עוגנים שלא קיימים, על אוסף מכאובים שהחליטו לבקר יחד באותה תקופה. המון תחושות שיוצאות מלב שהפנים מציאות. המון צחוק על הכאב. המון כאב על הצחוק.
שבוע.
כולה שבוע שבו נשבר לי הזין (ובמקרה הזה-הפות, כי לא נעים לכתוב קוס) מכל מה שמתרחש. גם פה. התגובות, הכוכבים, הפופולריים, המעניינים, הקוסיות, השווים, המכוערות, הדוחים, הכותבים, היוצרים, הפוסט של ההוא, הבלוג של ההיא, התמונה החדשה של ההם, התחרותיות, הרצון להיות.
די, התחיל להישבר לי הפות.
אבל עבר שבוע.
הכל התאחה. אני פה. לאט לאט חוזרת. שבה לאדמה קפאינית מהולה באנשים.
ככה זה כשאוהבים. את הפות. סליחה- את הפוסט.
|
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה מותק אחד שכמוך.
קוס, כוס, עזוב. העיקר הכוונה. או הקוונה?
קודם כל כוכב ממני...
שנית...זה בסדר לצאת להפסקה לפעמים ולא משנה מה הסיבה
ו.....קוס זה לא עם כ ?
(בעצם מה זה משנה... ק או כ?
)
קלטת אותי טוב טוב אתה.
טוב, אתה אישון...
ומותק אמיתי.
אם תקרא את הפוסט האחרון שלי -הכאב לעולם נשאר- תבין שהכל מתגמד מול המילים שלו.
תודה נמרוד.
אני ממליץ לך לקחת עוד שבוע חופש.
כל מה שתכתבי עכשיו יתגמד מול הכותרת של הפוסט הזה.
תודה יפיופה!
תמיד קצת חשוך לפני הזריחה...
טוב שחזרת :-)
134 צפיות כרגע.
נראה לי שהגיעה העת ללכת לישון בוקר.
לילה טוסט.
מחכה לך...
טיסה 69 - טיסה נעימה...
83 צפיות עכשיו.
פאק.
התקדמות איטית אבל בטוחה.
טיסה 69 בדרך אליך.
אנא המתן רומני-כאן.
ואני חוזרת - רומני כאן.
זוהי אינה טעות ניווט.
בואי מהר - כי מחר אני כבר לא שם... :-)
עכשיו 77 צפיות.
אני המומה.
אבל ממה?
אין כמו 69 חובק גבולות.
זה בינלאומי.
בלי ויזה, בלי דרכון, הכל פשוט כל כך.
NY- הנה אני באה!
אחד שקרא אותך והתהפך...
}{
בדיוק עכשיו יש 69 צפיות בפוסט.
נתון מעניין.
מעניין אותי מי הצופה ה- 69.
נשמה יא ביבי. תנלו בראש!!!
...
חולה על התגובות שלך.
רק בריאות לכולנו בעזרת השיים.
לילה טוב מותק.
איזה כיף!!! הכל לפרצוף מותר לך הכל מלכה והכל יהיה בסדר, אל תוותרי,
תני לכולם בראש, אני איתך ביבי
בעזרת השיים יתבויירך.
אמיין!
כן, כשנשבר הפות העולם נחצה לשניים.
אך לא אתאר כאן את מידת החצייה כי זהו תהליך מורכב.
ודרך אגב - אני אנטי כדורים וכל רפואת המערב האימפוטנטית.
אני קוראת לה "רפואת המערב הפרוע".
שלא ניידע.
יו,
איך אחיות שלי מתאחדות...
צריך לארגן איזה כינוסון ומהר
תיכף אני מתארגנת מחדש עם השותפים החדשים
(בשאיפה שתכנס החדשה) ומארגנת לנו כינוסון
ואחיות שלי, שתיכן תשמרנה על עצמיכן, ותהיו בריאות,
תלחמו בגבורה בוירוסים, בחיידקים, בכוסונים וברגשות השליליים
ותנצחו!!
אני אוהבת אתכן, חזקות שלי.
אני.
א ח ו ת י ! ! !
מה קרה בארץ לילי-פות?
ככה זה כשחולים,
פתאום קופצים לבקר עוד כמה חיידקים
נפשיים ועושים סמטוחה שלמה.
זמן של חשבון נפש-
עם חשבון לקופת חולים על כמה אקמולים.
הרי אומרות וחוזרות הסבתות:
"עם תרופות שבוע, בלי תרופות שבעה ימים!"
כתבתי עוד תוספת, אבל מחקתי מפאת חששות שזה גס מדי.
אבל בינינו,
בכלל לא נעים שנשבר הפות.....................
מלכה!