פוסטים פופולאריים
-
ליצנות רפואית
14/6/20 | 1161 צפיות
-
סולו ערק
20/6/20 | 1043 צפיות
-
בסוד תפילת ערער
2/7/20 | 641 צפיות
-
הדרך היחידה ללמוד לעוף
4/7/20 | 626 צפיות
-
שום שרוף אינו כלום
6/6/20 | 741 צפיות
-
אבק דרכים
7/9/10 | 311 צפיות
פוסטים אחרונים
- הדרך היחידה ללמוד לעוף 4/7/20
- בסוד תפילת ערער 2/7/20
- סולו ערק 20/6/20
- ליצנות רפואית 14/6/20
- שום שרוף אינו כלום 6/6/20
- אלחנדרה 29/5/20
תהל
תן להסתכל עליך תן לפנק את העיניים כשפנימי הנרטב רוצה בגופך המתמצא בגופי * -------- הקאתי החזקתי לעצמי ת'שיער העורף חשוף מתמיד מזגתי כוס מים מרים. הקאתי החזקתי לעצמי ת'שיער העורף חשוף מתמיד מזגתי כוס מים מרים. הקאתי החזקתי מזגתי כוס (אמק) ------
 ----- הזיות כל העולם כולו (גשר נוצץ בשיניים (נתפסים בו לכלוכים) או גשר לשניים צפוף פה (צפוף בפה) הדיבור גמום ועוצר. עֲשֵׂר-את-הדיברות. קחי מהמילים שלך מעשר (או יותר) ותחלקי. תחלקי. תחלקי. ממה שיישאר תעשי לך בצק. עוגיות) ------ המחשבה מרוב שהיא נחשבת נחרבת אצלי * ----- אז כל הזיות העולם כולו (מה ששייך ומה שלא) מה שברור ומה ששבור הן כולן נתקבצו ובאו בדמותך נאספו, נערמו ל בן-בלי-דמות (בת-בליעל ובן נעוות המרדות נפגשו בשביל האותיות) תרד מהגג תוריד ת'כיפה תשים אותי עכשיו לשכב לידך (החולצה המכופתרת, הירך הרכה. זה הכל מתקפל בי. אריזה מבריקה) -------
 ------- אבל יותר מגופֵךְ אני חומדת את שנתֵךְ. את הרגע שבו את שבה להיות הילדה שציווית על עצמך לעזוב. ** השינה חומקת ממני כל פעם עוד קצת בכל לילה. רק בשבת ישנתי קצת יותר. זה הרגיש כמו קפיצה בזמן טוב ------- התחילו לצאת עלים ירוקים ממה שטמנתי באדמה (תורמוס ונרקיסים מובילים) אני מדברת איתם בבקרים ומצלמת אותם נולדים. אז מה אם החורף מאחר, אז מה -------
 -------- אומרים כי שנתה של התבונה מולידה מפלצות. אבל מה יכול להיות מפחיד יותר מן המוח שאחזוֹ דיבוק האהבה לעֵרוּת והלוקֶה בנדודי־שינה. מוח כזה מוליד אשליות, תעתועים ורוחות־רפאים כאלה, שכולנו נאלצים לשלם עליהם לאחר־מכן. ישמרנו האל מלהילכד בכפותיה של תודעה ערה, ערנית ומלאה שמחת חיים. באנשים ובאמנות אני אוהבת רק את מה שמזכיר לי חלומות. ואילו מכל השאר אני מיד רוצה לישון. מה שאני גם עושה. *** הלוואי עליי. ------- אתמול בכיתי משיר שלא קשיר אליי בכלל. אחרי זה גיליתי שהשם שלי נש כח בתהום ה (יה בזה משהו מעצבן ומעצב מחדש. נעימאד אני דמעות. דם ואות) ------- בבוקר כשהגעתי לעבודה עם הקפה מול הירוק השמור בקפידה (יש לנו שם חצר ענקית. אחר הצהריים זה חגיגת ציפורים על רקע כתום הולך ומתכתם ומתכהה) סיפרה לי חברה (קרובה לי במילים ובהרגשה) שהיא חלמה עליי (כמה סקרנות יש באוויר שבין המשפט הזה להמשכו). וככה היא סיפרה: היינו אצלך בבית במיטה (זה לא זה, תיכף תביני) שכבנו על הגב אחת ליד השנייה הסתכלנו למעלה לכוכבים (לא הייתה תקרה). לאט לאט התחילו להיכנס לחדר מהחלון (כאילו לא רצו ליפול עלינו ישר) הרבה הרבה כוכבים כוכבים בכל מיני גדלים. מסביב לכוכבים הייתה תהל (או הילה) כמו זו שרואים מסביב ללבנה כשהיא חסרה (השלמת מעגל של אור). החדר התמלא. שלחנו ידיים, היה אפשר לנגוע, כמו בבועות סבון. לקראת סוף החלום היא נזכרה שאפשר
להביע והספיקה (בשלום)
אמרתי לה שזה חלום-השינה הכי יפה שאני יודעת (עליו) שחלמו (עליי) ושאפשרות הזו קוסמת לי (לדעת שזה חלים) הושט ידך וגע בם הושט ידך וגע בי
http://www.youtube.com/watch?v=qzAmIJtzxqM&feature=related
*(א. משעול) **(מ. קופרמן) ***(מ. קנגסיה)
|
תגובות אחרונות
-
אסקרינה
בתגובה על ליצנות רפואית
-
שטוטית
בתגובה על שום שרוף אינו כלום
-
תנועת כמוך
בתגובה על אלחנדרה
-
תנועת כמוך
בתגובה על 18+
-
שטוטית
בתגובה על זה בול בפוני
-
אסקרינה
בתגובה על כביסה עדינה
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
(מתערבבים. דרך קבע)
תודה רבה
(להסמיק ולהודות)
מתערבבים להם לעיתים.
וזה יופי של דבר.
על יופיו של הפוסט הזה
כבר אמרו חכמים
אשרינו שזכינו לקרוא.
.
@ ה-תה ה-צמחים (כבר חושך. מדורה)
# תודה (כפולה) (לב שבור הוא לב)
$ מה שנוגע לך זה מה שבנוגע אלייך (עכשיו שמתי לב לצלוח כינרת:) תודה על כל פעם שאת מבינה
% ועוד תודה על הבנה (שנות התשעים הישנות) אהבה במצולות (זו מצוקה נעימה) (לעזאזל!)
^ למעלה או למטה העיקר ש. (מה בין הבעה ונביעה?) (וכיפת-השמיים פתוחה. מחר מדבר) ידיים תודה שראית
& (יותר דהירה ממחשבה בהירה) תודה רבה רבה (ובן-יהודה ימלוך לעולם ועד:)
כלי מלחמתי לתוך שינה מענגת ומנחמת...השינה היתה פשוטה בשנות התשעים (בשמונים כלל לא ניסו להעיר אותי)
לפחות, ממצוקות הנפש הגועשות אצלך, ושלא מותירות לך שינה (לעזאזל!!), פורחות להן תמונות ומילים
עולה על כולם (שמן הסתם עמו אני הכי מזדהה) "הושט ידך וגע בי"
ה- צבע הסגול כהה.
ה-רוחניות שבאדמה.
ה-יום מלא האור הזה.