הנקודה

נקודה שחורה מבצבצת מתחת לשד, אני מתעלמת לחלוטין, וזה עוזר לתקופה קצרה.
אבל הנקודה מתעקשת, גדלה, מתרחבת – אז הלכתי לרופא.
ישבתי בחדר המתנה וחיכיתי לתורי שנקבע לארבע וחצי.
שקט שרר בחדרו של הרופא.
דפקתי קלות, לא הייתה תשובה.
דפקתי שוב, דבר לא השתנה.
הסתכלתי ימינה ושמאלה, ראיתי שהפרוזדור ריק,

אז ירדתי על ברכי והצצתי בחור המנעול שהיה גדול במיוחד.
הרופא המומחה ישב על כיסא מסתובב ודפדף בעיתון נשים ישן לפתע עצר, הסתכל בתמונה והכניס את היד עמוק לתוך תשוקה בלתי נשלטת
גניחות קטנות בקעו מקולו, גניחות שלא הכרתי.
לפתע שמעתי צעדים בפרוזדור, קמתי בבהלה, התיישבתי על ספסל ועצמתי את עיניי.
הצעדים חלפו על פני ונעלמו.
בארבע וחצי בדיוק דפקתי בדלת ובלי לחכות לתשובה נכנסתי.
הרופא הזדקף בבהלה וצעק, עשרה שקלים בבקשה.
העפתי עין בחוברת הזרוקה וראיתי את משאת נפשו של הדוקטור בלי חזייה.
הרגשתי אישה קטנה ומעוכה עם נקודה שחורה שגדלה כל שנייה.
עשרה שקלים אמר הרופא בחוסר סבלנות מתבונן בי בשאת נפש...
לא תשאל לשלומי לחשתי?

למה פני נפולות? למה באתי?
אחר  כך אחר כך, קודם צריך למלא טפסים עשרה שקלים בבקשה.
קמתי, הרמתי את החולצה וצעקתי, תסתכל אדוני הדוקטור זה לא כמו בחוברת?
שד עם נקודה שחורה, מה תאמר על כך?
הרופא נעמד פתאום ובעיניים קרות יוקדות אמר, מה קרה גברת?

מה כבר אמרתי? מה עשיתי?
שפשפת אמרתי, שיפשפת.
ראיתי הכל, אתה בטח חושב שלא אתלונן?
הרופא החוויר, הוריד את משקפיו ואמר: אני מבקש סליחה גברת

בבקשה על תתקשרי לקופה, אפשר גם בלי עשרה שקלים...
מאוחר מידי אמרתי, גם לי יש גאווה

למרות הנקודה השחורה ויצאתי.
הלכתי ברחוב הסואן והרגשתי סיפוק לא מוכר

תחושה נעימה אפפה אותי חייכתי ללא סיבה

זה מזמן לא קרה לי.
למחרת קמתי הסתכלתי בראי מששתי חיפשתי

הנקודה השחורה נעלמה.
לפעמים זה טוב לעמוד על שלך ימים יגידו

בינתיים

חיים שקטים.

.