כותרות TheMarker >
    ';

    ספרים חדשים

    ארכיון

    התרמיל היהודי

    0 תגובות   יום רביעי, 27/10/10, 09:16

    ''
    ספר חדש לעליזה לביא

    מחברת רב המכר תפילת נשים

     

    התרמיל היהודי

     

    מסע בר-מצווה בקהילות ישראל

    (רואה אור בעברית ובאנגלית)

    הוצאת מגיד מבית קורן

     

    * * * * *

    (262 עמודים, 98 ש"ח)

     

    למה קובי אוז חגג בר-מצווה רק בגיל 40 ?

    מה הכעיס את יוסי שריד בטקס הבר-מצווה שלו ?

    למה לא זרקו סוכריות בבר מצווה של עמנואל הלפרין ?

    מה הביך את אורי אורבך ?

    מה מדגישים הקיבוצניקים בטקס הבר-מצווה ?

    באיזו קהילה מתקיים טקס תספורת ?

    באיזו עדה מבקש בר-נמצווה סליחה מהוריו ?

     

    בשנים האחרונות יש רנסס של ממש סביב חידוש טקסי הבר-מצווה ויש צמאון להקנות לטקס  משמעות חדשה. בצד הטקסים השגרתיים, אנחנו עדים לפריחה של טקסים אישיים מגוונים ויצירתיים, בהם יוצקים תוכן מיוחד, במסגרת התא המשפחתי.

    הספר שלפנינו, מקורו במחקר אישי משפחתי של המחברת לקראת הבר-מצווה של בנה: "ככל שהתקרבה שנת הבר-מצווה של בננו, רצינו לדעת יותר. מדוע בגיל 13 ? כיצד חגגו בעבר ? מה מקור המנהג לזרוק סוכריות על חתן הבר-מצווה ? מהי העלייה לתורה ? אי ובעצם מדוע נושאים דרשה? כך החל המסע אל התרמיל היהודי ואל כיסיו החבויים והנסתרים".

    היעדרן של תפילות מסורתיות קבועות ומגובשות, מסידורי התפילות המקובלים ואולי געגוע, פתחו את השער למבע אישי חדש ומתחדש.  

    "התרמיל היהודי" הוא מסע בר-מצווה בקהילות ישראל, בין קצווי הגלובוס ולאורך מאות שנים. פסיפס של תפילות, מקורות, סיפורים, טקסים, מנהגים, הגות וזיכרונות.

    מה עומד מאחורי טקס בר-המצווה? מדוע דווקא בגיל 13? איך סבא של אבא נהג להניח תפילין? כיצד חגגו בר-מצווה בדורות הקודמים? למה זורקים סוכריות? מהי עלייה לתורה וכיצד ומדוע נושאים דרשה?

    שנת הבר-מצווה היא שנה של מסע. הזדמנות מיוחדת לחקור את השורשים המשפחתיים, את מנהגי העדה ותפילותיה ולנסות להבין את פישרו של הגיל שנהוג לראות בו את המעבר מילדות לבגרות.

    מה שהחל כמסע אישי של המחברת בעקבות בר-המצווה של בנה, הפך עד מהרה לתרמיל היהודי – אסופה המכנסת בין דפיה מורשת מארבעה קצוות תבל: מנהגי אבות, מורשת אמהות, מסורות קהילתיות ומשפחתיות, געגוע הדורות וגם את החדש והמחדש. למרות הריחוק, לעתים הבידוד, של הקהילות זו מזו – היו השפעות הדדיות ביניהן. הספר מביא לראשונה תיאור של מנהגים, טקסים, מסורות תפילות, פיוטים וזיכרונות;אסופת קולות מרגשים ממזרח אסיה ועד לאמריקה, מאירופה ועד לאפריקה ומהנעשה בישראל של ימינו.

    התפילות והמקורות מלווים בהסברים ובדברי הגות, בשירה, בפרוזה ובסיפורים אישיים של אישים מעניינים ומוכרים. ביניהם סיפורים אישיים של עמנואל הלפרין, יוסי שריד, קובי אוז, אורי אורבך, הרב בני לאו, מאיר דיזנגוף ועוד. קטעי שירה ופרוזה של חיים באר, דן בניה-סרי, אלי ויזל, עגנון, טשרניחובסקי, יהודה עמיחי, פרימו לוי, שלום עליכם ועוד.

    היעדרן של תפילות מסורתיות קבועות ומגובשות מסידורי התפילות המקובלים פתח בפני הורים וקרובים אחרים, ואף בפני הנערים עצמם, את השער לתפילות אישיות ומחודשות. לא רבות הן התפילות מסוג זה שנשתמרו מן העבר, ואחדות מאלה שנשתמרו, או שנוצרו בדורות האחרונים ואף בשנים האחרונות, מופיעות בספר שלפנינו.

    גיוונה של האסופה מאפשר לכל אחד ואחת – נערים העומדים לפני בר-מצווה, אימהות ואבות למתבגרים צעירים, סבתות וסבים לנכדים – לקחת את שליבם חפץ. הרוצים לחזור למנהגי אבות ולאמץ ממנהגי עדתם, ימצאו את מבוקשם. הנוהים אחר תפילות עתיקות או אחר יצירות חדשות, ירוו את צמאונם, והמבקשים דעת, ידלו אותה בשפע. 

    לספר מצורפת הקדמה "למה בר-מצווה?" מאת פרופ' חננאל מאק מרצה בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן ומחברם של ספרים ומאמרים רבים בנושאי תרבות ישראל.

     

    ד"ר עליזה לביא(ילידת תשרי תשכ"ה, ספטמבר, 1964) היא חוקרת-יוצרת, אשת תקשורת ופעילה חברתית. מרצה לתקשורת במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן. מחקריה עוסקים בתקשורת, ברב-תרבותיות בישראל, בתפילות עתיקות ובמקומן של נשים ביהדות, ואילו פעילותה הציבורית מתמקדת בנושאי חברה, מגדר ותרבות יהודית. עליזה היא מהדמויות הבולטות בשיח התרבותי-יהודי בישראל ובעבודתה היא מבקשת לחלץ מהעבר תשובות לשאלות של כאן ועכשיו ולהביאן למרחב הציבורי.

    ספרה "תפילת נשים" הוא רב-מכר בינלאומי וזכה בפרס National Jewish Book Award– פרס המוענק מדי שנה לספרים הטובים ביותר בתחומי היהדות. היא מרצה מבוקשת בחו"ל ובארץ בנושאים שונים ובהם: תפילות נשים, תרבות וזהות יהודית, חברה ישראלית ויחסי ישראל-התפוצות.
    בתחום הציבורי והחברתי, לביא היא חברת מועצת הרשות השניה לטלביזיה ולרדיו, יו"ר מת"ן נתניה - בית מדרש לנשים; פעילה ביוזמות אקדמיות חברתיות וציבוריות לקידום מעמד האשה בישראל בכלל ובתקשורת בפרט. חברת "קולך" - פורום נשים דתיות ובעבר חברת הנהלת הארגון; חברת הנהלת כפר "איזון" - המרכז הישראלי לטיפול בתרמילאים שנפגעו מסמי הזיות; ממייסדי הוועד הציבורי להסדרת הגיור ועוד.
    לביא שירתה בצה"ל כמורה חיילת לידיעת הארץ וכקצינת ח"ן/ת"ש בגדנ"ע. עם שחרורה הדריכה בחברה להגנת הטבע. לאחר נישואיה (לעו"ד צוריאל לביא) יצאו השניים בשנת 1985 לטיול תרמילאים של שנה במזרח הרחוק. עליזה וצורי היו שליחי בני עקיבא בקהילת דרבן שבדרום אפריקה. לשניים ארבעה ילדים.

    לביא החלה את דרכה הציבורית בשנת 1988, כיועצת למזכיר המדיני דאז במפד"ל, שאול יהלום. בשנים 1990-1996 כיהנה כמנכ"ל המועצה הציבורית לחילופי נוער וצעירים, המופקדת על ייזום קשרי חילופין של נוער ומנהיגות צעירה עם מדינות ועם גופים בינלאומיים. את השכלתה האקדמית רכשה לביא באוניברסיטת בר-אילן. בעבודת הדוקטורט שלה, "רדיו ומיגדר בישראל", עסקה לביא בסוגיית המיגדר ביומני החדשות ובתוכניות האקטואליה ברדיו הציבורי. מחקר זה הוא מן הניסיונות הראשונים הבוחנים - בראייה משולבת, כמותנית ואיכותנית - את סוגיית המיגדר, את תוצרי המדיה ואת ההיבט הארגוני גם יחד.


    בשנת הלימודים תשס"ט שהתה לביא כעמיתת מחקר באוניברסיטת ברנדייס.
    הקשר בין מיגדר לתקשורת ממשיך להעסיק אותה והיא פעילה ביוזמות אקדמיות, חברתיות וציבוריות לקידום מעמד האישה בישראל בכלל ובתקשורת בפרט. לביא הייתה עורכת משנה של כתב העת פתו"ח, בהוצאת המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, ויועצת תוכן למכרזי הטלוויזיה והרדיו של הרשות השנייה.


    את דרכה בתקשורת החלה בשנת 1990 במחלקה למורשת ישראל בערוץ הראשון בתוכניות האקטואליה "צירופים", "החודש". בהמשך הנחתה במסגרת מחלקת החדשות של הערוץ הראשון את "בוקר טוב ישראל", "שבע וחצי" ותוכניות ייעודיות. כמו כן הגישה בקול ישראל את תוכנית הרדיו "מזווית נשית עם עליזה ורונית" עם רונית לב-ארי. מאז 2004 ועד 2009 ערכה והנחתה את תוכנית הראיונות השבועית בנושאי תרבות יהודית "והרשות נתונה" בערוץ 10. כמו כן, היא מרבה לכתוב מאמרי דעה בנושאים שעל סדר היום.
    כאמור, עליזה לביא היא מחברת רב המכר "תפילת נשים" - פסיפס נשי של תפילות וסיפורים בהוצאת ידיעות אחרונות. לאחר מכירת למעלה מ-110,000 אלף עותקים, זכה "תפילת נשים" באותות ספר זהב וספר פלטינה ובמהדורת זהב. המהדורה האנגלית (רב-מכר) של הספר יצאה לאור בניו יורק בהוצאת רנדום האוס היוקרתית. תפילת נשים יראה אור בקרוב בשפות נוספות וביניהן: איטלקית, ספרדית ורוסית.
    כמו כן ערכה לביא (עם פרופ' טובה כהן) את הספר "להיות אישה יהודיה".

    לביא נולדה וגדלה בנתניה כבתו של משה משיח בן העדה הבוכרית, איש חינוך בעל שיעור קומה שניהל במשך שנים רבות את האגף לחינוך ותרבות בעיריית נתניה. אמה, מרים, ילידת רומניה, היתה מורה למתימטיקה של רבים מבני העיר.

    את רגעי ילדותה המשמעותיים ביותר היא משייכת ל"שכונת הבוכרים" בירושלים ולבית סבתה שהיתה הדמות הדומיננטית בחייה, מודל לחיקוי, ואישיותה מלווה את לביא כל חייה.

     

    התרשמותי:  לפני כשנתיים למדתי באוניברסיטה "ילדות בתקופת ימי הביניים", ןבין השאר למדנו על הטקסים היהודיים המלווים את התפתחותם ובגרותם של הילדים, היהודים ובהקבלה של הנוצרים. נהנתי מאד מהקורס הזה, ולמדתי במסגרתו הרבה. הספר הזה אמנם מתמקד רק בטקס הבר-מצווה, ורק ביהדות, אבל הוא הוסיף והעשיר. אמנם אין זה ספר קריאה, אבל זה ספר שיכול לדבר אל מי שהיהדות מעניינת ומסקרנת אותו או מי שרוצה ללמוד עוד על תרבות ישראל.

    עוד על עליזה לביא באתר: http://www.alizalavie.com/

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      ציפי ארצי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימת קריאה

      • שירי אהב"ה וזה"ב - הסונטות של לאה גולדברג
      • יומני לאה גולדברג
      • על משכבם בלילות - יהודית רותם
      • תמונות מחיי הכפר - עמוס עוז
      • ברכּוּת של קטיפה - יהודית בר-אל