ועוד מחשבה -- אם לא מסתדר עם הקבוצה של אילן, תבררי האם קיימת קבוצה בביה"ס שלכם, או באזור -- אולי באחד ממרכזי הספורט, או בקאנטרי באזור? כשהבן הגדול שלי היה בכיתה א-ב, הייתה בחוג הכדורגל שלהם ילדה אחת, אולי שתיים. בגילאים האלו נראה לי שזה עדיין מסתדר להם ביחד, בכל מקרה הם קיבלו את השתתפותה בקבוצה כדבר מובן מאליו. את המשחק לומדים מהר מאד (וזאת מניסיון אישי!), וזו יכולה להיות חוויה טובה ומעצימה.

כמובן שאם הבת שלך תהיה הבת היחידה בקבוצת כדורגל של בנים, רצוי מאד לתאם ולהיות בקשר רציף והדוק מול המדריך/מאמן של הקבוצה, לוודא שהוא אדם רגיש ונבון מספיק כדי ללוות את ההצטרפות של ביתך באופן נכון, כדי שההצטרפות שלה לקבוצה תהיה חלקה ונעימה. הרבה מאד תלוי בהתנהלות שלו מול הנושא.

צטט: סדנאות הורים וייעוץ 2010-10-28 22:29:37

צטט: דורית שירים 2010-10-28 21:42:03

מאד ממליצה על כדורגל לבנות. באזור ת"א יש קבוצה לנשים הרוצות להוריד במשקל. גם משחקים, גם כיף, בונה ביטחון עצמי, השתתפות בתחושה קבוצתית שהיא מאד מעצימה. אמורים לפתוח גם קבוצה לילדות, תוכלי לבדוק אם פתחו כבר. כמו כן, אולי יש באזור שלך? מאד מומלץ.

 

איפה אפשר לבדוק את זה?

 

 

לעשות גוגל "גדולות כדורגל אילן קיציס", או משהו כזה.  יש אתר של נשים גדולות, ובו יש דף של דר' אילן קיציס.  אם הבנתי נכון, הוא רופא לב (קרדיולוג) מאיכילוב --  בכל מקרה, הוא המקים והמנהל של קבוצות הכדורגל האלו בהדר יוסף, ת"א.  מספר הטלפון שלו זמין בדף של קבוצת הכדורגל, לפרטים נוספים.  בהצלחה!

צטט: דורית שירים 2010-10-28 21:42:03

מאד ממליצה על כדורגל לבנות. באזור ת"א יש קבוצה לנשים הרוצות להוריד במשקל. גם משחקים, גם כיף, בונה ביטחון עצמי, השתתפות בתחושה קבוצתית שהיא מאד מעצימה. אמורים לפתוח גם קבוצה לילדות, תוכלי לבדוק אם פתחו כבר. כמו כן, אולי יש באזור שלך? מאד מומלץ.

 

איפה אפשר לבדוק את זה?

מאד ממליצה על כדורגל לבנות. באזור ת"א יש קבוצה לנשים הרוצות להוריד במשקל. גם משחקים, גם כיף, בונה ביטחון עצמי, השתתפות בתחושה קבוצתית שהיא מאד מעצימה. אמורים לפתוח גם קבוצה לילדות, תוכלי לבדוק אם פתחו כבר. כמו כן, אולי יש באזור שלך? מאד מומלץ.

צטט: נכנסת לדעתי 2010-10-28 09:35:11

צטט: סדנאות הורים וייעוץ 2010-10-28 09:08:29

רינה,

אין לי אלא לחזק את דברייך!
רק הסתייגות אחת, שהדיבור ב"גובה העניים" יבוא בד בבד עם שמירת היחס הנכון הורה-ילד. זה לא שוויון.

 

לא שוויון בזכויות [ובחובות]

אך כן שוויון בערך

 

מסכימה!

תודה על ההוספה

בעידן שבו מלא / שמן / עגלגל הן מילים גסות, נשמע שפנית אל בתך עם המון אמפתיה וברגישות רבה.
כל הכבוד ושיהיה לכן בהצלחה וכיף ביחד.

צטט: סדנאות הורים וייעוץ 2010-10-28 09:08:29

רינה,

אין לי אלא לחזק את דברייך!
רק הסתייגות אחת, שהדיבור ב"גובה העניים" יבוא בד בבד עם שמירת היחס הנכון הורה-ילד. זה לא שוויון.

 

לא שוויון בזכויות [ובחובות]

אך כן שוויון בערך

צטט: דיוטימה 2010-10-27 16:44:38

האחר כמראה...
כל מה שמפריע לנו "שם" , מפריע לנו בקרבנו.
מראות טובות להתנהלויותינו, הם בני המשפחה

ומראות "קריסטל" משובחות במיוחד הם הילדים :-))

בהצגת המקרה הזה הענקת לקוראייך מראה...

 

אכן כך. הילדים הם המראה הכי מלוטשת.

אם נראה זאת כך, נשמח בזה, כי זה הרי מאפשר גם לנו לעשות עבודה מול עצמינו.

אני באמת מקווה שהשיתוף הזה יעזור,

כל אחד עם ההתמודדויות שלו.

תודה על הדברים המדוייקים שלך!

רינה,

אין לי אלא לחזק את דברייך!
רק הסתייגות אחת, שהדיבור ב"גובה העניים" יבוא בד בבד עם שמירת היחס הנכון הורה-ילד. זה לא שוויון.

צטט: נכנסת לדעתי 2010-10-27 10:28:42

כל הכבוד על האומץ לאה. גם האומץ להיכנס לתהליך מורכב ורגיש כל כך עם ביתך וגם האומץ לשתף אותנו בכך

לא כתבת בת כמה בתך המדוברת אך התופעה ההולכת ומתרחבת של השמנת יתר אצל ילדים לא זוכה בעיניי להתייחסות ראויה וכהורים אנחנו פעמים רבות חסרים את הכלים כדי להתמודד איתה.

אני מניחה שלך יש את מכלול הכלים כדי לטפל בבעית השמנה מבלי ליצור בעיות חדשות של תחושת ערך, העשויות לגרור אחריהן בעיות הפוכות כגון אנורקסיה או בולמיה.

העיסוק בגוף הוא מפחיד, על אחת כמה וכמה העיסוק בגוף של ילדינו.
יהיה נהדר אם תוכלי לספר לנו יותר על הכלים שאת משתמשת בהם, כיצד את מתווכת עבור בנותייך את המציאות המורכבת הזו של 'יפות או לא להיות', איזה מענה את נותנת לעצמך [ולנו] סביב הסוגיות שעולות לאורך התהליך, איך אפשר לעבוד במקביל לתהליך ההרזיה על שימור הביטחון הדימוי העצמי ותחושת הערך... ובטח עוד המון דילמות שישנן

אהבתי מאוד את הפניה שלך לביתך מתוך מצוקת ההשמנה שלך [אחרי לידה] ואני חושבת שאנחנו יכולים ללמוד מכך הרבה על שיתוף, וגם על מתן לגיטימציה לרגשות קשים שעשויים להציף את ילדינו אך הם אינם בהכרח יודעים לתת להם ביטוי.

אהבתי את התהליך שלך מול עצמך ואת ההבנה שההרזיה של ביתך מוכרחה להיות מתוך מיקוד פנימי שלה ולא תוצר של ריצוי למולך.

כתמיד - תודה על מילותייך וסיפורייך המעשירים ומעוררים חשיבה.
נשיקות והצלחה בדרככן זו.

 

תודה רבה מאוד מאוד על הפירגון!

הדבר המרכזי בלהצליח לעבור עם הילד את התהליך המורכב הוא קודם כל לעבור אותו עם עצמינו, אחרת זה אף פעם לא יילך.

אם אני עדיין לא התמודדתי עם הפער בין הרצון לרזות לבין "שימור הביטחון העצמי" כמו שאמרת, אין סיכוי שאצליח מול הילד (וכן בכל דבר אחר). זה הבסיס.

גרמת לי אבל לרצות לשתף אולי בעוד התמודדות מדהימה שהיתה, בתחום  האינטימי.

אתבשל עם זה עם עצמי ואלי זה יגיע לכדי פוסט...

שוב תודה!!

צטט: zohey 2010-10-27 10:05:06

יקירה
המלצתי רק פעילות גופנית
כאשר אתה מצמצם מזון לילד
התוצאות מזיקות

ניתן לכתוב מאמר בנושא , יש הרבה

זוהי

 

כן את צודקת. בגדול אני מסכימה איתך אם כי, גם עם התעמלות מאוד קשה לה...(וגם לי...)

ולגבי האוכל, אני לא חושבת למנוע ממנה או להתחיל להסתכל על כל דבר שהיא אוכלת, רק אולי קצת יותר הרגלי אכילה נכונים, כמו, לא להעמיס כ"כ הרבה בערב, לא לחם וכד' רק דברים קלים.

תודה על העצה.

צטט: מלווה אותך להריון! 2010-10-28 08:38:33

כנערה שמנה היה לי מאוד קשה עם כך שאימי לא דיברה איתי על מה שעובר עלי או על מה ניתן לעשות ביחד ולכן יצאתי "במצעי דיאטה" והייתי משילה 30 קילו מתפוח ביום.
אני חושבת שאם לאימי היה את האומץ לדבר איתי על הנושא וביחד היינו עושות שינוי (גם היא סובלת מעודף משקל) אין לי ספק שהיינו מצליחות!
אני ממש מורידה בפנייך את הכובע ואין לי ספק שגם ביתך לעולמי עד תזכור את השיחה הזו.

 

ממש ריגשת אותי על הבוקר עם התגובה שלך..

תודה!

כנערה שמנה היה לי מאוד קשה עם כך שאימי לא דיברה איתי על מה שעובר עלי או על מה ניתן לעשות ביחד ולכן יצאתי "במצעי דיאטה" והייתי משילה 30 קילו מתפוח ביום.
אני חושבת שאם לאימי היה את האומץ לדבר איתי על הנושא וביחד היינו עושות שינוי (גם היא סובלת מעודף משקל) אין לי ספק שהיינו מצליחות!
אני ממש מורידה בפנייך את הכובע ואין לי ספק שגם ביתך לעולמי עד תזכור את השיחה הזו.

אני מאמינה מאוד בהדברות. רוצה להוסיף עוד מושג "העצמה"!
מלבד הערך המיידי של שיחה - שעיקרו תקשורת בינאישית והעברת מידע - לשיחה טובה יש פוטנציאל להעצמה של הילד. הוא נתפס  כשותף שווה ערך גם לשיחה עצמה וגם לתוכנית הספציפית במקרה זה הדיאטה המשותפת לאם ולבת.
ההידברות - דיאלוג - שיחה מהלב וביושר, בגובה העיניים, היא אמצעי מעולה לשיפור יחסי הורים וילדים, מבוגרים וצעירים, ,מורים ותלמידים, גברים ונשים.

האחר כמראה...
כל מה שמפריע לנו "שם" , מפריע לנו בקרבנו.
מראות טובות להתנהלויותינו, הם בני המשפחה

ומראות "קריסטל" משובחות במיוחד הם הילדים :-))

בהצגת המקרה הזה הענקת לקוראייך מראה...

תודה על תשומת ה

כל הכבוד על האומץ לאה. גם האומץ להיכנס לתהליך מורכב ורגיש כל כך עם ביתך וגם האומץ לשתף אותנו בכך

לא כתבת בת כמה בתך המדוברת אך התופעה ההולכת ומתרחבת של השמנת יתר אצל ילדים לא זוכה בעיניי להתייחסות ראויה וכהורים אנחנו פעמים רבות חסרים את הכלים כדי להתמודד איתה.

אני מניחה שלך יש את מכלול הכלים כדי לטפל בבעית השמנה מבלי ליצור בעיות חדשות של תחושת ערך, העשויות לגרור אחריהן בעיות הפוכות כגון אנורקסיה או בולמיה.

העיסוק בגוף הוא מפחיד, על אחת כמה וכמה העיסוק בגוף של ילדינו.
יהיה נהדר אם תוכלי לספר לנו יותר על הכלים שאת משתמשת בהם, כיצד את מתווכת עבור בנותייך את המציאות המורכבת הזו של 'יפות או לא להיות', איזה מענה את נותנת לעצמך [ולנו] סביב הסוגיות שעולות לאורך התהליך, איך אפשר לעבוד במקביל לתהליך ההרזיה על שימור הביטחון הדימוי העצמי ותחושת הערך... ובטח עוד המון דילמות שישנן

אהבתי מאוד את הפניה שלך לביתך מתוך מצוקת ההשמנה שלך [אחרי לידה] ואני חושבת שאנחנו יכולים ללמוד מכך הרבה על שיתוף, וגם על מתן לגיטימציה לרגשות קשים שעשויים להציף את ילדינו אך הם אינם בהכרח יודעים לתת להם ביטוי.

אהבתי את התהליך שלך מול עצמך ואת ההבנה שההרזיה של ביתך מוכרחה להיות מתוך מיקוד פנימי שלה ולא תוצר של ריצוי למולך.

כתמיד - תודה על מילותייך וסיפורייך המעשירים ומעוררים חשיבה.
נשיקות והצלחה בדרככן זו.

יקירה
המלצתי רק פעילות גופנית
כאשר אתה מצמצם מזון לילד
התוצאות מזיקות

ניתן לכתוב מאמר בנושא , יש הרבה

זוהי