מתוך הודעת "תנו לחיות לחיות":
"בעמותת "תנו לחיות לחיות" התקבלה קריאה ביום שישי האחרון (19/10), בשעה 16:00 . הקריאה הגיעה למתנדבת של העמותה , דווח בה על כלבה שעברה התעללות קשה ומזעזעת בלוד. =========================================================
עצוב לראות שזהו חלק מדור העתיד, אותם ילדים חסרי לב מן הסתם יגדלו להיות מבוגרים חסרי לב ומעשיהם הרעים רק ילכו ויתעצמו. מה הפתרון? אני ממש לא יודעת. איך הורים מגיעים למצב שהילד שלהם קושר כלבה עם חוט ברזל, גורר אותה וזורק עליה לבנים- לעולם לא אדע. אני תוהה האם בסוף אותו יום, אותם ילדים חזרו הביתה לזוג הורים שהתעניינו איך עבר יומם, במה שיחקו והאם למדו דברים חדשים? האם אותם ילדים חזרו לארוחת ערב משפחתית ומיטה חמה המחכה רק להם? לעולם לא נדע.
ורק העיניים של נינה ימשיכו להביט עצובות מהתמונה, מנסות להבין למה זה קרה לה והאם אי פעם תוכל להשיב לעצמה את האמון באותם הולכים על שתיים ולמצוא אצלהם בית חם.
שוב אני פונה ומבקשת שתעבירו את הכתבה המצ"ב לכל רשימת התפוצה שלכם. אולי כך תוכל נינה למצוא התחלה חדשה. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב לשמוע שיש גם אנשים טובים שיכולים לנסות לאזן קצת...
תודה!
אוי...
זה בדיוק המקום שבו נגמרות המילים
יש לי שניים כאלה,
שבאו מהסיוט...ומצאו שקט.
אתה אולי קצת נאיבי כשאתה אומר שהם "אולי קיבלו מסר מהוריהם לא לנהוג באלימות כלפי ילדים אחרים...."
לדעתי הסבירות הגבוהה יותר היא שהם לא קיבלו מסר או חינוך כלשהו מהוריהם. זריקת בלוקים על כלבה היא מעשה קיצוני שאמור להגיע עם אמות מוסר בסיסיות שכנראה לא עברו לילדים הללו. ללא קשר עם ה"היררכיה" בין בני אדם לבעלי חיים.
לא הייתי ממהר לקבוע שילדים שמתעללים בבע"ח הם גם ילדים מוכים או שסובלים בעצמם מהתעללות כלשהי. ילדים עושים לפעמים דברים איומים ונוראים גם בלי רקע של אלימות בבית.
הבעיה היא בד"כ חינוכית - הילדים האלה מעולם לא הפנימו שהתעללות בבע"ח אינה שונה למעשה מהתעללות בבן אדם. הילדים האלה אולי קיבלו מסר מהוריהם לא לנהוג באלימות כלפי ילדים אחרים, אבל לא הועבר להם המסר שהכלל הזה תקף לכל בעלי החיים באשר הם.
בסך הכל זו תפיסה רווחת למדי - אנחנו לא באמת רואים את בעה"ח כשווים לנו (עובדה, אין להם זכות בחירה... (-; ).
הילדים האלה זרקו בלוקים על כלבה כי היא פשוט נקלעה למקום - באותה מידה יכלו לזרוק בלוקים על חלון של בניין נטוש ולא היו מבחינים בהבדל. וזהו למעשה שורש הבעיה .
תודה!
כוכב ממך זאת מחמאה ענקית.
גם אני מאחלת לך עתיד ורוד ומשפחה חמה ומפנקת כפי שמגיע לה.
ואני בטוחה שהוא יגדל להיות אדם טוב.
מפחיד לקרוא על דברים כאלה. ועוד יותר מפחיד לראות.
ילדים כאלה מסוגלים להתעלל גם בבני אדם עד מוות.
הבן שלי נענש קשה כל פעם שנוגע לרעה בחתולה שלנו (אפילו בטעות): מסולק לחדר שינה, בלי מחשב וטלוויזיה, בליווי נזיפה חריפה ביותר. כי לא אסבול בביתי התנהגות כזאת. הוא תמיד מחונך באהבה לבעלי חיים.
את זה שהיא בידיים טובות אני יודעת.
מקווה רק שהעתיד שלה יהיה רק טוב מפה והלאה.
אפרסם גם בקהילה.
נינה בידיים טובות, ד"ר שיינר מטפל בכלבים שלי כבר 15 שנה, אני מאחלת לה החלמה מהירה.
לדעתי המפתח להפחתת ההתעללות של הנוער בבעלי חיים הוא עבודת ההסברה של העמותות בבתי ספר. אם אתם מכירים מורים או מנהלים בביה"ס יסודי ותיכון שיהיו מוכנים שיעבירו הרצאה בנושא בכיתתם/בית סיפרם תפנו אליי בפרטי.
שוב מציעה לך לפרסם גם בקהילה, אני אעביר הלאה.
אני רואה את האזניים הגזורות, ואת העיניים העצובות והלב פשוט נשבר.
מקווה שהיא תקבל סיכוי לחיים חדשים.
נשבר הלב :-(
מסכימה עם שניכם. אלימות ושנאה מתחילים בבית (ברוב המיקרים)
מקווה בכל ליבי שנינה תמצא בית אוהב ,אלימות כלפי בע''ח (חסרי האונים) תמיד שוברת לי את הלב לחתיכות,בעיקר משום שזה חוסר אונים כמו כל אחד אחר.
אבל בסופו של יום לרוב הציבור / מדיה זה "רק כלב" .
בטוחה שאם זה היה תינוק (לא עלינו) העיתונים כבר היו מלאים וזו הייתה הופכת לשיחת היום
עולם אכזר
בדיוק הנקודה שהעלתי.
כואב על נינה
אך בסבירות לא נמוכה
כואב גם על הילד
משום שילד-גבר מכה , הוא גם מוכה.
והאפשרות שבבית לא שואלים אותו כיצד עבר יומו
אלא מכים אותו מכאיבה לא פחות.