הם היו לה לקרקע עצי הזית עמדו יציבים והקיפו את ביתה, הם היו לה לגבולות, היא הייתה להם לציפור. לפעמים הייתה מטפסת על ענפיהם ומשקיפה על העמק. בימים אחרים הייתה נרדמת לרגליהם. שיחי הפרחים, המכוניות ודמויות שמעבר לביתה, הייו עבורה את הבלתי נגיש, הבלתי מושג-כל מה שמעבר להישג ידיה בתקופה האחרונה.
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נוגע נוגע
עמוק
בהצלחה במרכז (איך עוברים מראש פינה למרכז ? למרות שיש פיקוסים מדהימים בתל אביב ואויר ים,אבל הצפון...)
כבד, עצוב ומפחיד
מקווה שזה רק שיר
כבד, עצוב ומפחיד
מקווה שזה רק שיר