חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
שיר דיכאון אופטימי
בנפתולי הג'יפה סבלתי רבות, נפשי עיניתי במחשבות. פקדה אותי סדרה של מכות, לשווא לעסתי ביצים רכות.
תעיתי בדד בעולם של גברים, ביקשתי אהבה, קיבלתי מרורים. חבשו חברותיי את כל הכאבים, עליתי לילדיי על כל העצבים,
היכו אותי כינים, דם וערוב, לא ידעתי דבר מלבד מכאוב. אז הבנתי: כדאי לי לכתוב, לזָמֵן לעצמי רק אושר וטוב.
כך שליום הולדתי הבא במז"ט, מאחלת לעצמי מתנה אחת: למצוא איפה שמתי את השלט ללחוץ ERASE לכל מה שנקלט -
לצוף בשלווה בים הטמטום לסגור את המוח בחדר אטום, לזרוק את הציניות, לגרש התחכום, רק כך יש מצב שאשרוד ביקום.
***** למעלה: חטיפת אירופה מאת גווידו רֶני. קוראיי המסורים ביקשו ממני להסביר את הבחירות האמנותיות שלי. אז הנה: שימו לב לפרשנותו של אמן–הקיטש בן המאה ה–17 לסיפור המיתולוגי של זאוס שהתחפש לפר כדי לשכב עם אירופה. הבעתה המטומטמת ותנוחתה הפאסיבית, שלוותו הפרתית ועטורת הפרחים - שתיהן מספקות פירוש הזוי לאקט הכוחני. אילו רק יכולתי להיות כמו אירופה. |
תגובות (73)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כבר סיפרתי לך שלאלון יש סבתא אמיתית בשם מניה?
היא ההשראה שלי.
אוי כמה צחקתי מהשיר המבריק הזה.
והמוסקטר האחרון? פעם היה כותב הודעות...לא ייאמן.
אני רוצה לומר לך, שהשגעון הולם אותך, כמו מאניה.
זה סוג של חוצץ מאוד בריא מול העולם והדיכאון כחלופה מאוד לא אטרקטיבית.
אם אני לא הייתי משוגעת, מזמן כבר היו מאשפזים אותי במחלקה סגורה.
משוגעת עליך!
באמת? אין שמחה ממני. נכון שהדרך היחידה להתמודד עם כאב היא הצחוק? הרי אין דרך אחרת. לא כדורים ולא אלכוהול, ולו בשל הסיבה הפעוטה שההקלה שהם מספקים זמנית בלבד. והעובדה שגברים רבים שנתקלתי בהם באמת מחפשים אשה מטומטמת (חלשה, תלותית, מעריצה) ויפה, היא עובדה קיימת. ולצערי על הדרישה הראשונה כבר לא אוכל לענות לעולם.
את משעשעת נורא ועם זאת אי אפשר שלא להרגיש ממילותייך
את הכאב.האמיתי.
אוהבת את הגישה שלך.
בעיניי היא הגישה של האמיצים!!
לחיות עם הכאב ולהצחיק..אפילו אותו...
חיבוק גדול!!!
את מרגשת ומחייכת אותי...!!!
אף פעם? אני כבר אחליף איתם מילה.
ומה עם פר גינט?
אני מתאר לעצמי שכיף לשכב באירופה, אבל לא בטוח שזה יותר כיף מאשר במקומות קרירים אחרים. אלא אם כן מדגישים את הפן האירופאי של המשכב, כלומר עושים את זה באתר אירופאי מובהק, כמו נניח בפונטנה די טרווי, עם או בלי מים (עם, שיהיה עם), לבושים חליפה ושמלת ערב, מסירים את הבגדים בלהט דרום-אירופאי, חוקרים זה את זו לעיני התיירים הבוהים, נוזלי גוף מתערבבים במי כלור, איפור נמרח, אנחות מתמזגות בשירת גונדוליירים, ריח אורגנו נמהל בריח זיעה (של מי? דווקא שמתי דיאודורנט!), ולקראת פורקן משליכים את עצמנו על שמיכת נוצות אווז שאיכשהו נפרשה על מדרכת האבנים, חבוקים כמו שניים שיודעים שזו הפעם האחרונה שיעשו סקס בזמן הקרוב (השכנה הזמינה משטרה), לפותים בתשוקה ומתפקעים מתאווה, שניים שמתאחדים לגוף אחד מתפתל ויוקד כמו מדורת הלוויה הודית (המנוח לא מת ל-ח-לו-טין), ואז בתנופה פראית...
אבל רגע, אני סוטה, איפה הייתי?
אה, כן, טוב לשכב באירופה.
שוב צדקת.
צ'או,
לוצ'אנו
מזמן כבר לא קראו לי פרגית.
האמת, אף פעם.
היו שמות אחרים, כמובן, אבל מביך אותי כרגע להיזכר בהם.
לשכב עם אירופה - לא יודעת, אבל אני חושבת שכיף לשכב באירופה!
מזמן כבר לא קראו לי פרגית.
האמת, אף פעם.
היו שמות אחרים, כמובן, אבל מביך אותי כרגע להיזכר בהם.
לשכב עם אירופה?!
נשמע כמו משימה ארוכה ומתישה. ומה, גם עם הגברים? לא יודע... שיהיה בריא הזאוס הזה, גם לא ברור לי למה התחפש לפר; נכון שלא חסרים סוטים מהסוג הזה באירופה, אבל אני מניח שרובם בגרמניה. לך תשכב עם איטליה, לדוגמה, כשאתה מחופש לפר.
ובכלל, מאיפה לפרגית כמוך ידע כה מקיף באמנות?
אני, אגב, לא פר (מקסימום פרדיננד) - רק חנפן.
חמודה להפליא...
כיף לקרוא ולצחוק
תמשיכי ואל תפסיקי
ובלי ציניות מסוגננת כשלך ועוקצניות קלילה יהיה יותר קשה
ובקיצור ..משתפרת ומשפרת
לו לי כוכב ...קבלת
גדול..חח..אני אהבתי את השיר..
"כבר התחלתי לחשוש שאני מטורפת, עד שנזכרתי שאני באמת כזו"
וגם את התגובה הזו וגם את פירושייך לתמונות..(-:
מצטערת לא יכולה לככב פעמים,ואצלך כל פוסט ראוי לכוכב..
אז קחי
ג'פה
אבל
ג'יפה סימפטית
(-:
א. זו שירה באבוהה, עם הג'יפה ועם הביצימקשות.
ב. אף פעם לא הבנתי למה זאוס היה צריך להתחפש לפר (או לברבור, במקרה של לדה). אם זה היה בכפייה, בשביל מה להתחפש? פשוט תפוס ותקע אותן. ואם בחיזור זה עדיין לא ברור: מה, עם אל הן תסרבנה אבל זואופיליה זה סבבה?
ג. נהניתי הן מן השיר והן מהתמונה.
ד. גם אני מועמדת להיות פרה. בינתיים יש המגדירים אותי כסתם בהמה.
בברכת מממווווווווווווווווווו
סובבת אתי בנפתולי הג'יפה :))
שאפו!
תודה. מרכינה ראשי בענווה פרתית.
יופ הולדתי באפריל, ואני באמת לא בטוחה שזה זמן די ארוך לעבור את המטמורפוזה ולהיטפש כליל.
אהבתי את המילים שהתחברו לך
מקווה שיום הולדתך עוד רחוק
לא בטוח שאחרי התהליך שאת מתכוונת לעבור אמשיך להינות מהמילים שלך...
רדידות יש לנו די כאן ובכלל
גי'פה,או גירפ'ה
מה זה חשוב
התחרז לך יפה
אהבתי
חוץ מזה מי חשב,שאפשר לכתוב רק
"שירה",שטויות במיץ
מה שעושה לך כייף,תתחברי אליו
שב"ש
ברית
אבל אני קונסטרוקטיבית מאוד. לא הבנת את המסקנה שלי בסוף? אני שואפת להרדיד את עצמי, לא לחשוב, לא לכתוב, לזרום עם הציבור שמגלה נטייה חזקה לאור ואהבה ולא אוהב ביקורת משום סוג. להיכנע לתכתיב החברתי, שאשה צריכה להיות כוסית הורסת ובעיקר שותקת. אפילו הצטלמתי אתמול בעירום כדי להכניס תמונה שלי לקפה. בינתיים המחשב לא נתן לי לשלוח והציל אותי מעצמי.
אפשר לדבר על המצב הפסימי עד מחר.. ויש לי את הנטייה לקפוץ למים בשביל אנשים אחרים. אבל דעי לך דבר אחד, רק את יכולה לעזור לעצמך. קחי אחריות על החיים שלך. באת לעולם הזה כדי להוציא ממך את הטוב שבך. עשי זאת. בהצלחה..
מוזמנת להכנס לבלוג שלי, כתבתי בנושא.
קראתי על הרבה סטיות, אבל את עלית על כולנה - גם פרים וגם ביצים רכות? תכף תפיצי פה את הסטייה הזאת, תיפתחו מועדון לשכמותך, תצעדו בלב ירושלים הבירה ותבקשו שיוויון זכויות. מזעזע.
ולעניין, גם בלי רוחניות ניתן להבין שאת מזמנת לעצמך כאלה שקורעים לך את הלב. למה? היית ילדה רעה ומגיע לך עונש?
תחשבי על זה...
ואני שאלתי את עצמי - הפר הגיע בילט-אין עם הפרחים על הצוואר - או שהעלמה כרכה אותם על צווארו לאות תודה על האקט ?
כבר פגשתי כאלה שמעדיפות איברים גדולים במיוחד אבל פה יש לנו מקרה קיצוני. למרות שלהוציא משם ראש של ילד זה כנראה גם לא ממש פשוט....
אף אחרי שנר הרומנטיקה בליבך כבר כבה.יומך קשה ודרכך קשה,
אבל יש שם אור, את מרגישה שהוא נמצא. כמו שמך ומשמעותו,
עדיין זורמת בנחלים לא מוכרים.
כולך תקווה שיום אחד תפגשי אותו.
בכל בוקר לוקחת עוד נשימה,
מקווה שזה היום שבו הכל יתחיל מהתחלה.
התפללת שלא תהיי כמו כולם,
פחדת שגם אותך יכבשו הייאוש והשיגרה... כמי ורדים הזורמים אלי אגם,ושנת נעורים שליבה נדם.כשקפה בבוקר מחמם לך את הלב, ומרטיני בערב שוחק את הכאב. עוד טיפול אחד ואת מרגישה,שאולי עכשיו זה הזמן, מיד וכאן .
את הזכויות על תסריט נעורייך, רוצה בחזרה ...
הכוכב שלך
תודה - יום הולדתי רק באפריל, אבל אם מיקאלה (מיק מיק) נזכרת לבשר לנו על המאורע שבועיים אחרֵי התאריך, אני יכולה חצי שנה לפני - כמאמר הגששים (בבוטיק ספרים): 12 ורבע, מחר יומולדת.
תודה על כל הברכות. אשתדל ליישם את העצות.
ולגבי הציניות - ממתי זה הפך לא פוליטיקלי-קורקט? תאמין לי, אני מספיק חשופה גם ככה. רוצה לעבות קצת את העור.
תודה - יום הולדתי רק באפריל, אבל אם מיקאלה (מיק מיק) נזכרת לבשר לנו על המאורע שבועיים אחרֵי התאריך, אני יכולה חצי שנה לפני - כמאמר הגששים (בבוטיק ספרים): 12 ורבע, מחר יומולדת.
תודה על כל הברכות. אשתדל ליישם את העצות.
ולגבי הציניות - ממתי זה הפך לא פוליטיקלי-קורקט? תאמין לי, אני מספיק חשופה גם ככה. רוצה לעבות קצת את העור.
מאיוש היקרה,[אפשר?]
מזל טוב, ליום הולדתך הממשמש ובא.אנחנו פה עושים את כל ההכנות לקראתו, ומחזיקים אצבעות לאושרך ולהצלחתך,בלי צחוק ובלי פרודיה.
יקירתי,למה תמיד את מנסה בפוסטים להסביר לנו למה היתכוונת?
נניח שנטעה בפרשנות.מה כבר כל כך נורא? למה לפחד כל כך מהטעות שלנו?
חוץ מזה את יודעת שכאשר אנו מסתכלים לך בעיניים,בתמונתך המחוייכת,אנחנו אף פעם לא יכולים להיות נגדך.רק איתך.
אז אם תרשי לי לטעות,ולפרש את הכתוב.אני מתרשם שקיבלת "חבטות" לא קלות אי שם במעלה הדרך.והנה עכשיו את עייפה וחבולה ומרימה ידיים,ורק רוצה לשרוד,ולקחת נשימה או שתיים "בים הטימטום" כדברייך.
אז אוליי זו פרודיה,אבל את יודעת שפרודיה גורמת לחייך ,ואני לא חייכתי.אז זה אולי בגלל שכבר לא מנגנים את "הגששים" ברדיו והכל מדכא ועצוב.
אז אנא מימך,לקראת יום הולדתך אנו רוצים שתתני כמה מתנות לעצמך:
1-להחליףאת משקפייך השחורים בלבנים.
2-להחליף את משקפייך הוורודים בכתומים.
3-לבכות כשבא לך לבכות.[ואני בטוח שתעני לי שאת בוכה המון.אז למה לא רואים כאן את הדמעות]
4-להחליף את חליפת הציניות בחליפה חשופה יותר.
5-להסתכל על כל מכה,מכאוב וחבורה שהיו מנת חלקך בעבר,לא בעצב נורא. כי אם זה לא הרג,אז זה רק חישל.ומכיון שזה עבר,זה כבר לא כל כך נורא.
המון,המון,הצלחה,אושר ואהבה מכולנו.
קובי, נשמה טהורה שכמותך (בלי טיפת ציניות). אתה לא חושב שבעולם של מפזרי אור ואהבה ניו אייג'יים יש גם מקום לאחת כמוני, מהדור הישן שלא הפנים עדיין את יתרונות הפשטות על פני התחכום?
יום הולדתי ה-43 רק באפריל - אבל אני כבר מתכוננת נפשית.
תודה על המחמאות.
ביצים רכות... חח... (אני מקווה שזה לא רק הדימיון הסוטה שלי...)
מה אומר? מוכשרת!!
לרגל יום הולדתך, מזל טוב!!! ותעשי טובה לכולנו ותכתבי ספר!!
מיכל
דמורליזציה , חה
תיקראי בין השורות
באמת?
צחקת?
חשבתי שאני זורעת דמורליזציה בעם.
תודה.
ליתר ביטחון צילמתי את עצמי בדיכאון כדי להלך אימים על הציבור.
את הצחוק שמעה כל הקומה
במיוחד התגובות
אחזור לככב
הדרך לגיהנום רצופה מקום, מאמי!
יש מקום גם בשבילי שם איפה שאת שוכבת ?
רון, תודה
לא מאמינה שממש חיברת לכבודי שיר!
מרוב התרגשות
אני חושבת שאני חייבת לשבת, או יותר טוב - לשכב
לא מאמינה שממש חיברת לכבודי שיר!
תודה!
מרוב התרגשות
אני חושבת שאני חייבת לשבת, או יותר טוב - לשכב
איך אופטימית, איך?
כשלפעמים אני מרגישה שהדרך היחידה להיות מאושרת היא להפוך טפשה כמו פרה, ואני כבר לא יכולה! זה מאוחר מדי בשבילי!
(זה בסדר. פשוט שכחתי לקחת הבוקר את הכדור שלי).
נשיקות
אורדו.... אורדו.... מה זה, גבינה?
זה הולך עם ביצים קשות או רכות?
אפשר לעשות מזה שקשוקה?
מה, מותר לי לצחוק על הכל?
ועל כולם?
אבל יש מלא אנשים בעולם שכבר שונאים אותי, זה בסדר?
זו לא בעיה, מבחינת עין הרע, אני מתכוונת?
את יודעת ששני גברים בקפה כבר חסמו אותי?
ומישהו נתן לי כוכב אדום?
את חושבת שהאמבולנס בדרך?
מאחר ונולדת בפסח ושמך מההגדה
תמשיכי לאכול מרורים עם חוטרא ושונרא.
וברור שמי שנולד 8 עמודים אחרי ארבעת הבנים,
יעלה לילדיו על כל העצבים.
כשהיכו אותך כינים וערוב אסור היה לך לשכוח,
שיש גם מכת בכורות בחושך, ולקבל עוד כוח.
וכשאת כותבת כדי להביא לך אושר וטוב
גם אצלי זה מעלה חיוך ומסלק כל מכאוב.
אך כשתמצאי את השלט אסור לך בכלל להתעלם,
מהעובדה שאם תעשי להכל ESARE גם אני אעלם.
כך שגם אם תשרדי ביקום ביום ההולדת,
אין ספק שחייך ימשיכו סתם כך וללא תוחלת.
יפתי המצוינת
אני כל כך אוהבת את איך שאת כותבת
ציניות "המירמור ההגיוני" שלך כל כך בר ורה לי
שזה מעורר בי בכל פעם מחדש חיוך וצחוק
כל מילה "קשה" שלך מצטיירת בעיני כCARTON
את פשוט
מבריקה
מילים כדורבנות ואין ספק שהן מגיעות ממקום אמיתי
אבל הדרך חסרת הפשרות "הילדותית" שלך מצחיקה אותי.
אני אוהבת
ובמיוחד את הסוף שהצליח להיות כמעט אופטימי ממש ( לרגע נבהלתי ובדקתי אם זו את)
נשיקות וברכות
חברים וחברות נוטפי אמפטיה
בהכירי את מיא, אני חייבת להבהיר כאן מספר דברים:
1. מדובר בחוויות אמיתיות, כולל (בעיקר) טראומת הביצים הרכות, שנוסחה כאן בעדינות ובטוב טעם יחסית להתרחשותה במציאות
2. השיר התכוון להיות פארודיה. בין שלל תכונותיה המזעזעות, יש למיא יכולת נאה לצחוק על כל דבר ובכל מצב. בעיקר בסיוע קלונקס (ראו פוסט קודם שלה).
3. זכויות התרגום לאורדו נרכשו. אם תהיתם.
זה הכול עניין של גישה.
קחי את הגברים בקלות, ואל תתני להם להכאיב לך.
חוצמזה שלא הייתי ממליץ לך לעשות כמעשה אירופה ולשכב עם פר. זה עלול לכאוב.
אה, כן. הקטע עם הביצים קצת פרובלמטי. הייתי הולך על דימוי אחר.
לצוף בשלווה בים הטמטום...:)))
הנה משפט שחייב כוכב...
חייכת אותי ..מצחיקולית
מהכל... " לזרוק את הציניות..."
זה כל מה שצריך...
פשוט :-)
חייכתני רבות.
בדיוק בימים האחרונים אני רואה עד הכמה ה"זימון הזה" עושה את שלו. בלי רוחניקיות, פשוט כי זה ככה.
(בשוליים: הביצים הרכות עשו לי ברררררר והחלק הראשון התכתב לי בראש עם Crucify) שלTori Amos)