אינני זוכר

את הפעם האחרונה

בה ניסיתי להמיר כאב

למילים,

כעת אנסה.

דעו לכם,זרים

כי קיים בי חשש מוכר

אומרים כי מבורך

אני מפציר,נורא מכל.

זה עתיד להצמיח עליי פירותיו

אלה יחקקו בי מר בוסרם

ומי אני שאסרב?

ודעו לכם,זרים

כי משנדונתי להיות אשם

נלקחה ממני זכות

לשאת יתרת דבריי

אל תוך אוזניה הערלות

ואם עד עצם היום הזה

לא ידעתי גבולותיו של כאב סורר

כעת,בין סורגי השתיקה

לסוגרי היותה

בין המבט הרחוק הנישא

ביני לדרור מעופה

יודע אני,היטב.

ולכם,מה אומרת זריחה?

ומה מאיר בכם ירח?

באיזה תו נוקש בכם חורף?

ומה נוגנים בכם,

חיים?

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)