איפה הימים שאפשר היה לפתוח ברז מים בזמן שאתה מצחצח שיניים לתת להם לזרום ללא דאגה כשהם מלווים אותך בעת הצחצוח כזמרה
איפה הימים שהרצון לקנות דירה היה מציאותי ותמים כי במציאות הרצון הכי לגיטמי הוא שיהיה לך קורת גג ומקום לשים ת'ראש כשאתה חוזר עיף מהעבודה
איפה הימים שהילדים היו חוזרים הביתה מבית הספר והיתה שם אמא שמקבלת את פניהם באהבה וגם דואגת להם לארוחה חמה
איפה הימים שהיית יכול לנהל שיחה עם אנשים שאתה אוהב בלי ששום מסך יסיח את דעתך, ימשוך את צומת ליבך וישאב לך את ההכרה
איפה הימים שיכלת להעלם ליום שלם בלי שידעו איפה אתה בכל רגע ורגע שאת כל החידושים והעידכונים היית שומר פנים אל פנים
איפה הימים שהיתה תמימות באוויר שהכל היה פשוט, אמיתי וטהור בלי שום פוזה, בלי ציניות ובלי התייפיפות
אז היום שאני מצחצחת את השיניים אני כ"כ רוצה שיהיה לי ליווי אך בכל זאת סוגרת את המים
היום רצון הלגיטימי שלי לקנות דירה הפך לחלום
היום יש שיויון וגם איכשהו לשרוד אז אמא יוצאת לעבוד
היום אחר יום מעייף אני נותנת למסכים לעשות את העבודה ונשאבת אליהם כזומבי
היום אני מעדכנת בכל דקה איפה לאן האם כדאי ומה קניתי
והתמימות? התמימות נעלמה, זה כבר לא כ"כ פשוט, אני חייבת להתעטף במסכות ציניות הפכה להיות חלק ממני. |