כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הגיגים ושאר מיני ירקות

    ארכיון

    0

    מציאות או דמיון?

    17 תגובות   יום חמישי, 28/10/10, 11:54

    ''

    מתגלגלת בעשב הרענן והירקרק, לח קמעה... ריח האדמה

    ומספר חיפושיות אדמדמות עם נקודות שחורות

    נוחתות במעופן עליי... מדגדגות כשהן מתהלכות על עורי

    מריחה שואפת בעיניים עצומות אותך אמא אדמה

    (זכרון ילדות)

    צוללת עמוקות בים התכול צלול עד אשר

    תם בריאותיי החמצן.... מבקעת את פני המיים

    ושואפת לקרבי את האוויר של בוקר קיץ חמים

    (זכרון ילדות)

    מתגלגלת בין הסדינים גופך בגופי

    מגלה תענוגות וחביונות

    זיעה נדבקת בזיעה

    נשימה בנשימה

    לשון בלשון מתגלגלת בתוכי

    (זכרון נעורים)

    מילים מילים מילים

    כתובים על הנייר המקומט

    מוציאה לא פעם ולא פעמיים

    מן המעטפה הבלוייה המתפוררת

    קוראת שוב ושוב

    מילות אהבה, תשוקה וגעגוע

    למה עזבתי אותך......

    (זכרונות אהבה ראשונה)

    תמונות באלבום זה מה שנשאר

    גופך כבר איננו איתנו

    רק נשמתך.....

    לכתך הותיר שריטה בנפשנו

    ההיית באמת או חלום?

    ההיה זה מציאות או דמיון?

    הזכרון מנסה לחמוק להתפוגג

    נאחזים בכל פרט או בדל של תחושה

    לחיי נוגעת בלחייך

    כשנשקנו לפרידה ואמרנו שלום

    זו הפעם האחרונה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/10/10 18:37:
      דמיון הוא מציאות
      טהורה וברורה
      יש בה גוונים יש בה רזים
      אך ללא ספק - מציאות היא

      אוהבת את כתיבתך
        30/10/10 11:04:
      תחנות בזמן. מאוד יפה.
        30/10/10 10:59:
      כל כך נכון איך שהחיים הם רצף של תמונות שעוברות בראש כמו סרט, רק שלסרט מתלוות גם התחושות שחווינו והשאירו רישומן. למשפט " את חיה בסרט" יש בעיני משמעות שונה מהמקובל....שבת שלום לך.
        30/10/10 06:26:
      כתבת מקסים.
        29/10/10 16:16:
      בהצלחה לשניכם!
      שבת שלום
      נטלי
        29/10/10 16:13:

      כמו תאריכים ומועדים בלוח השנה "שמחליטים בשבילנו" מה ואיך להיות ומתי, כך גם כל ההגדרות השרירויות של תחנות בחיינו נראות מאולצות כלשהו, נוכח המציאות, שהיא בעצם זרם שוטף של התרחשויות. בחלקן אנו "משחקים תפקיד" והאחרות פשוט קורות סביבנו, או לנו, ללא כל בחירה ואפשרות להשפיע על מהלכן.

      נהר החיים זורם והמים לעולם אינם אותם המים במקום מסוים...

        29/10/10 15:22:
      לכתך הותיר שריטה בנפשנו

      אבדן הוא אבדן!!
        29/10/10 14:17:
      פתאום אני מבין שבאמת אין התחלה ואין סוף-רק שינוי צורה
        29/10/10 12:58:

      צטט: ami10 2010-10-28 20:01:22

      כמה כאב יש במילים שלך...
      בא לח ממש לחבק אותך..

       

      תודה

      זה משחרר

      לכתוב

      כאב

        28/10/10 23:57:
      ועדיין, הן יפות נורא. המילים שלך,
        28/10/10 22:44:

      טומבוי יקירה...

      מרגישה חזק את כאבך....

      מחבקת אותך...

      הרב ויצמן כתב פה באתר שהמוות הוא רק התחלה...ולא הסוף....(את יכולה להכנס לקרא...מאמר מעניין)

      אני מעדיפה להאמין בזה......זה נראה לי אמיתי....

      בטי

        28/10/10 20:13:
      זה התחיל כל -כך אופטימי עם התמונה המקסימה והנפלאה הזאת.
      ולא לאט הכנסת עוד כאב קטן ועוד אחד...
      והסתיים עם הכאב הגדול הזהוהשריטה!
      כואב.
      נורא.
      אין מילים.
        28/10/10 20:01:
      כמה כאב יש במילים שלך...
      בא לח ממש לחבק אותך..
        28/10/10 15:26:
      * חשים את הכאב
        28/10/10 13:30:
      זכרונות....
      חיבוק.
        28/10/10 12:47:
      גמרתי לקרוא את הספר שלך גליה
      על גלעד.

      באמת משהו מיוחד
      ועכשיו את כותבת לי מן פוסט כזה
      והדמעות פשוט זולגות מעצמן.
      אני בטוחה שכל מה שכתבת הוא מציאות
      אבל לפעמים יש לנו נטיה לערבב עם חלום
      בעיקר כשעוברות השנים.
        28/10/10 12:03:
      תמונות. הראש מלא בכאלה.

      פרופיל

      טומבוי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין