גם אני הייתי סטודנט … אני זוכר את מועקות היום, הלחץ, התחרות וכן את המגבלות הפיננסיות והרצון לחסוך בכל דבר . מרבית הסטודנטים שפונים אליי מציינים באוזניי כי חשוב להם לקבל סמינריון איכותי, ברמה אקדמית גבוהה, מקיף, שהציון בו לא יפול מן הציון הממוצע הכללי שלהם ואה, כן…מקורי כמובן. המשפט “סמינריון מקורי ” (איתור ועיבוד של תכנים מקוריים )טומן בחובו מסכת של פעולות, כישורים ומשאבי זמן שמתורגמים בסופו של יום למידת השקעה . ניתן לפרוט את הפעולות לארבעה שלבים עיקריים להלן: שלב ראשון: גיבוש רעיוני של הסמינריון . בתוך כך נמצא את הפעולות הללו: 1. איתור נושא רלוונטי. 2.איתור המאמרים- כמה שיותר, יותר טוב !! עם סייג אחד:חשוב להתמקד. 3.מציאת שאלות והשערות מחקר- על סמך קריאה של מאמרים מחקריים ראשוניים 4.איתור מודל – עבודות מחקריות במנהל עסקים, כלכלה, מימון. 5.הצעת מחקר – סקיצה ראשונית של העבודה: שכוללת בנוסף על 4 הפעולות לעיל, גם את גיבוש ראשי הפרקים/תוכן העניינים. שלב שני : קבלת משוב מן המרצה וביצוע תיקונים – בשלב הצעת המחקר הצעת המחקר הינה מסמך הצהרת כוונות של הסטודנט. ככל שהצעת המחקר מסונכרנת יותר עם זו של המרצה, כך גדל הסיכוי שעבודת הסמינריון תהיה ממוקדת יותר והמרצה רואה את המשכה עין בעין עם הסטודנט. לכן, סביר גם שתשיג ציון גבוה יותר. התייחסות להערות המרצה בשלב זה חשובה ודורשת ממי שמסייע בכתיבת העבודה הקדשת משאבי זמן נוספים. שלב שלישי : כתיבת פרקי העבודה עצמה. שלב זה כולל את 1.חזרה למקורות הראשוניים והרחבת היקף חיפוש המקורות 2.תקצור המאמרים שנמצאו רלוונטיים, תחת כל ראש פרק 3.איתור נתונים מתאימים, ארגונם וניתוחם. 4.פרק סיכום שמחבר ומגבש את ממצאי העבודה העיקריים ועונה על שאלות המחקר (עבודה עיונית) או יוצר הקבלה מנומקת של הממצאים שנמצאו לגבי השערות המחקר(עבודה מחקרית) עם סקירת הספרות המחקרית שנידונה בפרק סקירת הספרות. שלב רביעי : הגשות ביניים. תדרשו להציג למרצה חלקים שונים לעיונו. במקרים אלו, למרצה יהיו היערות והתייחסויות שונות ויש להיתייחס אליהן על פי בקשתו של המרצה. בפעמים אחרות, תדרשו להציג טיוטת עבודה . טיוטה זו תיבדק בקפידה רבה על ידי המרצה והוא יבקש מכם לעבור על דגשים אלו ולעדכן, לשנות או להרחיב את הנדרש הרחבה. כעת, לאחר שמסכת הפעולות הובהרה, נחשוב על הכישורים הנדרשים ממקצוען העוסק בסיוע כתיבת סמינריונים: יכולות מעולות ( כבר אמרנו שמאמרים מעולים יוצרים סמינריון מעולה) של איתור מחקרים. יכולות כתיבה גבוהות וביטוי אישי. יכולת מעולה להפריד עיקר מטפל תוך חתירה מתמדת להתמקדות בנושא העבודה, שאלות המחקר והשערות המחקר שלה. יכולות סינטזה גבוהות – בעיקר בתחומי מחקר עם מאמרים רבים.במקרה כזה, כגון עבודות על שער החליפין של סין (כמות המאמרים = כמות תושבי סין) חוסר ניסיון בשילוב בין מאמרים יכול ליצור בלבול, ערבוב נושאים וחזרה מיותר על עובדות. כותב מיומן יודע ליצור ממגוון מאמרים רחב חיבור אקדמי רציף בעל סדר הגיוני של התפתחות. יכולות גבוהות של תרגום . שימוש עיקבי בכלים מקצועיים לכתיבה, ניתוח וציטוט מקורות . לאור סדרת הפעולות שתוארו למעלה והכישורים שבעזרתם הפעולות לא ניתנות כלל ליישום, נותר רק להתייחס למשאב החשוב ביותר- משאב הזמן. מימד זה משתנה בין כותב לכותב לאור כישוריו ואופן עבודתו. הליך סיוע הבכתיבת עבודות הינו תהליך גוזל זמן, בעיקר אם מקפידים על מקוריות העבודה . אין עיגולי פינות, אלא עבודה סיזיפית ושקדנית. מאחר ועבודה מקורית דורשת חזרה על סדרת הפעולות שהוזכרו למעלה בכל עבודה מחדש ובכל נושא מתבקש, לא מן הנמנע שהעלות שתיוחס לפעולת הכתיבה תהיה עלות כזאת שתצדיק את משך הזמן שמוקדש לסיוע, מורכבות הפעולות וכישוריו של נותן השירות. לכן, סמינריון שמתומחר באופן נמוך משמעותית מן הממוצע בשוק לעבודת בעלות מאפיינים דומים, יכול להיות חשוד ומסוכן למי שלימודי התואר חשובים לו.
לשאלות ופניות- ארז שירותים אקדמיים |
