ארוך ארוך ומתפתל

בינות למכשולים זוחל,

צמוד לכסותו הקרובה ביותר

שעליה הכי קשה לוותר,

זוחל הוא על הקרקע

בו בעת נשמתו מביטה מעל,

שורד ומתקדם על האדמה

ובמקביל פורץ ופורח מתוך הנשמה,

הנשל העכור מעכב את צעדיו

צריך להסירו, לפשול בגדיו,

קשה הוא הצעד, כואב ומייסר

אך חיוני הוא בכדי להתנקות לאחר,

מי יתפוס את מקומו, רוצים כה הרבה

כל אחד וגונו, מנסים, שואלים,

מי יהיה בר המזל, מה צבעו יהיה

אולי נזרקו מספר רמזים..

האדום כה יפה כלבוש רגעי

בשחור ולבן כה זוהר הוא איתי,

נמשך הנחש אל הים, לכחול ולבן

איתו לבוש האושר הוא הכי מגוון.

חבריי היקרים:

שיר זה נכתב כחלק מתהליך

העובר עלי בשלבים כתפילת תשליך,

פעולתו מקלה, עוד כאב נצור משוחרר

ותוצאותיו מרגשות מאד ועושות אותי ליותר מאושר :-)