בלי כותרות גרנדיוזיות ביום שני, 25 באוקטובר, נשיא בוליביה אֶוו מורלס הגיע לביקור השני באירן מאז עלייתו לשלטון, כשבין שני הביקורים אחמניג'אד ושריו גם בקרו בבוליביה. מטרתו הרשמית של הביקור הוגדרה כהידוק הקשרים הפוליטיים והכלכליים בין שתי המדינות. על פי הנציג האירני שהקביל את פניו, שר התעשייה והמכרות, ניתן כבר להבין על אילו אינטרסים כלכליים מדובר, בעיקר מצד אירן. בתמורה למחצביה ידון נשיא בוליביה על השקעה אירנית בתחום המכרות, הטקסטיל והמלט, בעקבות ביקורו של שר התעשייה והמכרות האירני באוגוסט האחרון בארצו, שבו הציע להשקיע בחיפוש אחר מחצבים, שרת הפתוח ויויאנה קארו הודתה שמדובר גם על אורניום.
יש לציין שלאירן השקעות דומות גם בונצואלה, שנחשבת לספקית אורניום הטמון במכרות המוצגות כלפי חוץ לכריית זהב, ובכך עוקפת אירן את החרם עליה. במערב ידוע שהמפעלים התמימים, שאירן רוכשת בשתי המדינות משמשים כסוי להכנות הלוגיסטיות להובלת האורניום. רק לפני שבוע בקר באירן נשיא ונצואלה צ'אבס לצורך חתימת על הסכמים בתחום האנרגיה.
מקור אירני בלתי מזוהה טען שאירן רואה את הסבל של מדינות אמריקה הלטינית מארצות הברית הוא מכנה משותף המקשר ביניהן לבין אירן. אין ספק שפעולות אלו להידוק הקשרים עם היבשת הלטינית היא חלק מאסטרטגיה רחבה של אירן, והיא מעוררת דאגה רבה בארצות הברית. למען הדיוק, עד עתה פעילותה של אירן מכוונת בעיקר אל שלוש מדינות: ונצואלה, בוליביה ואקוודור, ומכאן שדאגתה של ארצות הברית משותפת גם למדינות נוספות ביבשת.
מדיניותה ומעשיה של אירן הם כשלון קודם כל אמריקאי אדיר, אם כי גם אירופה שותפה לו. ארצות הברית משדרת חולשה כלפי העולם בכל הזירות בהן היא מעורבת. לעיני כל אירן משתלטת בהדרגה על עירק ומבססת את השפעתה באגן המזרחי של הים התיכון, הכולל את תורכיה, לבנון וסוריה, ובמקביל בונה את כוחה הגרעיני. התפתחות זו אינה נעלמת מעיני מדינות ערב כמו מצרים וערב הסעודית, המוצאות עצמן באותו צד יחד עם ישראל מול האירנים. בתנאים אלו, תהליך זה אינו יכול שלא להסתיים בפצוץ. |