בין הבדים
פוסטים פופולאריים
-
זה לא טריקו – זו סימפוניה
18/7/10 | 7024 צפיות
-
יש אלוהים?
29/6/11 | 1820 צפיות
-
מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות?
18/12/11 | 1055 צפיות
-
בגד או בגידה? (פוסט שישי בסדרה)
25/8/10 | 3677 צפיות
-
לא מערבבים משפחה בעסקים (?)
13/4/10 | 899 צפיות
-
מה ללבוש?
15/11/10 | 3871 צפיות
פוסטים אחרונים
- על יחסים ויחס 23/8/14
- הייתי בגן-עדן 4/10/12
- הרגל של אישתו כואבת להם 26/1/12
- בדיוק היום לפני שנה 15/1/12
- ג'נראל-פיס ג'וניור 23/12/11
- מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות? 18/12/11
בגד או בגידה (פוסט שמיני בסדרה)
שנים רבות לפני שנולד המושג סטיילינג על הטיותיו – היה כאן אבא שלי.
אבא בפולין בימים ההם, בקיבוץ, מי שהעז לחצות את הקווים מעבר למכנסי-חאקי נחשב ל"גנדרן" במקרה הטוב, ול"ריקני" בעיני המחמירים. אבא לא נחשד מעולם בשטחיות בכל תחום שנגע בו. אולי בשל כך לא ניזוקה תדמיתו, על אף שחצה את גבולות המיינסטרים המקובלים בזמנו. בשנים הראשונות היה מרכז-הפלחה. עבודת-השדה הייתה בעבורו התגשמות האידיאל הקומוניסטי והציוני גם יחד. מדי ערב התנהל טקס צחצוח-נעלי-העבודה של אבא, שהרי עם שחר ישכים לחגיגת-חייו, וזו מחייבת הופעה ראויה. "עליך להבין, ליליק, פלח לא חייב להיות שלומפער". כן, אבא, אני מתחילה להבין. לקראת ערב התארגנה המשפחה ליציאה לארוחה בחדר-האוכל הישן שעל הגבעה. אמא הייתה מסרקת את שערה ל"קוק" (הגליל שתמך בתסרוקתה) ומשסיימה, ניגש אבא לתת את הטאץ' האחרון.
הנה אמא וה"גלים" שעיצב אבא בשערה אבא סקר את כולנו. בנגיעות קלות תיקן את מה שדרש תיקון וסיכם: "אפשר לצאת". שני ברושים עמדו בצידי מדרכת-הבטון היוצאת מבית-הורי, שנראו בעיני כשער-הארמון. בעוד רגע יפסעו "אנגז'ה" המלך והמלכה. ואני הפעוטה מאחוריהם נפעמת מיופיים, ומפנימה את חוקי-ההידור.
ככה הם נראו זיקתו הטבעית של אבא לאסטטיקה ולסטיילינג התפתחה לכדי מודעות וערנות קפדנית, שהפכה למעין כלי מרסן ללהט האידיאולוגי שבער בו מחד, ומאידך כלי להעברת מסרים. ארון הבגדים של אבא הכיל חליפות שקיבל משלושת חברי-הילדות שהיו, איך לא, בעלי-בוטיקים לאופנת-גברים בפריס. ההזדהות עם הרעיון השוויוני לא אפשרה לאבא לחרוג מגבולות "הטעם-הטוב", והחליפות נשמרו באריזות מפוארות בארון. פעמיים בשנה, בפסח ובראש-השנה, הרשה לעצמו אבא להמתיק את חגו. בכוונת-מתכוון לבש מכנסיים רגילים, חולצה לבנה "פשוטה" מהקיבוץ, על כל אלה "זרק" בנון-שלאנטיות את הז'קט השחור מפריס. "צריך לדעת מידות, ליליק". כן אבא. הנה אתה פוסע לנגד עיני בסלואו-מושן. מדגים, כיאה לאבי-אבות הסטייליסטים, את תפיסת-עולמך: נאמן לאידיאולוגיה הקומוניסטית - אך מוביל-דעה שעל הקבוצה להתעלות על עצמה ולהיות קשובה למאוויי הפרט. יכולתי להמשיך לכתוב ולכתוב. אבל צריך לדעת-מידות.
אבא הלך לעולמו ב-1/4/1987 אך לא עזב את עולמי ולו לדקה |
תגובות אחרונות
-
face
בתגובה על על יחסים ויחס
-
מרב 1956
בתגובה על ביקור באיתמר – פוסט מצולם
-
עינת עופר
בתגובה על הייתי בגן-עדן
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על הרגל של אישתו כואבת להם
-
מטפלת באמנות- איריס
בתגובה על מה ללבוש? (1)
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על בדיוק היום לפני שנה
תגובות (121)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עודחד ובוז'ולה
תודה רבה לשניכם
אפשר לצלול לתיאורים עוד ועוד ולחוש אותם.
יש כבוד.
העברת יפה גם את רוח התקופה שהייתה.
וזה מאוד מעניין יש לנו מן הסתם רקע דומה (אבל הוריי עזבו את הקיבוץ שהיווה להם נקודת התחלה בארץ).
.
"זיקתו הטבעית של אבא לאסטטיקה ולסטיילינג התפתחה לכדי מודעות וערנות קפדנית, שהפכה למעין כלי מרסן ללהט האידיאולוגי שבער בו מחד, ומאידך כלי להעברת מסרים."
אומרים שיש דברים שעובריםלבת/ן מדמות האב, הן בגנים, הן בהשראה בהתנהגות ובחינוך,... האם אילו עברו גם אלייך.
מרגישים את אהבתך והערצתך לדמותו המורכבת, שעל אף האידיולוגיה שפעמה בו חזק, ידע לפרוץ קודים "משניים" שלה, וללכת עם משיכתו האסטתית. אני מנחש שספגת הרבה מדמותו שהיתה גורם מעצב חשוב, , ונראה שהיא מוטבעת עמוק בתוכך ומהווה אבוקת זיכרון מאירה תמיד.
פוסט מרגש ונוגע, גלילה.
תודה לך
ע
ובצד העצב על חסרונו עולה נחמה גדולה
שמעלת האב מופיעה וזורחת בך
.אה.. גיברת גלילה פון גליל ?
סטייל אינדה דה קבוץ? איש האב נישט גהרן
דיינע פאטר אונד מוטי האז א שעיינע סטייל!
עובד אומר לא לבלבל לך מוח!
שאת עצובה שאמא ואבא כבר לא פה.
אבל אני אומרת: יש לך מזכרת
כל כך יפה. איזה תמונה יפה. איי ייאיאי...
מעיד עלייך לא פחות מאשר על אביך.
היכולת להבחין,לנצור,להעריך,לכבד,להוקיר ,לאהוב
לצד הכשרון לסדר את המילים באופן כ"כ ציורי ונוגע
ובשפה שברובה נעלמה ממחוזותינו- מפעימה.
הבחירה בכתיבת פוסט שמותח חוט בין השורשים לפירות העיצוביים שלך,מאפשרת מבט שלם על התמונה.
פתאום נדמה לי שאני מבינה אחרת את העיצובים שלך.
נהניתי לקרוא.תודה.
מסקנות מהכתוב
א. ואהבת את אביך ואת אמך - ניכר בכל תג
ב. אהבת האסתטיקה ניכרת בכל אות.
ג. עכשיו הבנתי מאיזה עץ נפל התפוח.
ד. מי אמר שפלאח צריך להיות שלומפר - אימצתי!
ה. כתיבה נוסטלגית נכונה ונבונה (מודל לחיקוי)
----------------------------------
בשמתי
לפעמים אני כבר לא חושבת
הגותו זורמת בתוכי מאליה
תודה לך מאוד
וערב נעים
בטח כל בגד או סטיילינג שאת עושה את אומרת לעצמך ,
נו ... אבא מה אתה חושב ?
יהי זכרו ברוך לעד *
-----------------------------------
אוי, ענתי
ריגשת אותי באהבתך לסבא שלך
בקיבוץ שלנו היו ילדים ספורים שהיו להם סבים וסבתות
ואני קינאתי בהם על שזכו...
תודה יקירתי
ויום נעים
--------------------------------------
תודה רונית
שמחה לדעת שהיו, ומאמינה שגם היום יש, אבות נהדרים כמותם.
לגבי הנאות החיים
לא ראה לי שהם ויתרו על מזהו, אצלנו בקיבוץ ידעו לשמוח. ובגלל שמו של הקיבוץ חשוב לי להדגיש:
מי שלא נכח במסיבות בקיבוץ לוחמי-הגטאות בעשורים הראשונים לקיומו - לא ידע שמחה מהי!
תודה יקירה
ויום נעים
שהיה כל כך אלגנטי, כל כך מוקפד, ובשילוב של גובהו הרם ושיערו הלבן תמיד עורר התפעמות.
ולמרות שכל כך הרבה שנים עברו מאז עזב את עולמנו הגעגועים רק גוברים. הצפת אותי דמעות של געגוע.
שגם עבד בקיבוץ בפלחה, אבל היה איש אשכולות אמיתי, חוקר בנימי נפשו וארכאולוג בדמו.
כתבת עליו כל כך מרגש...ממש עומדות דמעות בעיני, כי הם פשוט מקסימים ההורים האלה, בני הדור ההוא, שויתרו ממש על ההנאות והמאוויים הפרטיים שלהם למען המפעל הציוני.
כתבת מדהים...
ועוד מעורר בי מה שכתבת, על כמה ההורים שלנו מורישים לנו, אפילו בתת מודע, את מי שאנחנו גדלים להיות.
כן, כותרת ענקית :)))
--------------------------------
תודה דניאלה יקרה
גם אני הייתי ועודי מאוהבת בנסיך שלי.
גאה בו מאוד אך לא מתקמצנת
תודה יקירתי
וערה טוב
-----------------------
תודה סוכרה
וברוכה הבאה
בצל קורתי
(אבל שלומפרית אשאר. עשיתי לפני כמה ימים משהו שאני מסרבת לספר היכן שארז עלול לקרוא. אספר לך כשאראה אותך. זה יצחיק אותך ואולי תסכימי לי).
בגבר המקסים שמשתקף ממילותייך. ואני חושבת כמה כיף לך שאת יכולה להתגאות באביך.
חיבוק לך, יקירה.
-----------------------------------
טל
הגדולה הנחשבת ביותר של אבי היתה: הכשרון לאהוב.
זה נכס שאין כלי-מדידה שיכול למדוד אותו.
תודה יקירה
מעומק הלב
הברושים עדין שם...
----------------------------
תודה דנה
במעט מילים
את אומרת המון
השפה הזו מדברת אלי...
מקסים.
אהבתי את הברושים בכניסה לארמון. איזה זכרונות ילדות נפלאים.
הוקסמתי מהנושא, הוקסמתי מהכתיבה ומחכה לעוד.
♥
כל מלה נוספת ממש מיותרת, בטח ובטח אחרי כל מה שהמגיבים האחרים כבר כתבו בתבונה וברגישות רבה.
את רואה, זה עונש למאחרות מאוד לא אופנתיות שכמותי, שנגזר עליהן לסכור את פיהן (ומקלדתן) ...
לילה טוב...
ויקיפדיה.
שמתי לב כי כשמשהו טוב ואיכותי הוא נשאר לתמיד,כלומר לאורך מידה..
----------------------------
בוביק
איזה בושות את עושה לי!!!
קוק = (בלי וו בסוף) זה מין גליל שעשוי משיער
עושים איתו קוקו. ובשיער של הקוקו עוטפים סביב הקוק ומחזקים בסיכות-סבתא.
זו היתה תסרוקתה של סבתא לאורך שנים רבות, לפני שהכרת אותה.
"גולגאלעך - נשמע יידיש. (אצלנו לא דברו יידיש)
באמת חבל. סבא היה איש... הכי בעולם.
נשיקות אהובתי
וגם למנאר
--------------------------
הו, גולני, כמה יפה כתבת!!!
תודה מעומק הלב
בוביק, את בול סבתא! גם מנאר מסכימה.
חבל שלא הכרתי את סבא, אבל מזל שיש לי מישהו(י) שיודעת להעביר כל כך הרבה במילים.
כיף לקרוא.
אשרי העץ שהצמיח פרות וענפים יפים
ליליק, חמדתי,
מזדהה עם "חוויית אבא" כזו שיש לך, וכבר הבחנת בזה בסיפוריי...
המשפט האחרון, מתמצת חוויה זו וציעף את עיניי בלחלוחית:
"...אך לא עזב את עולמי לדקה".
-------------------------------
כתבת כל כך יפה
תודה יקירתי
מעומק הלב
אין היום אנשים כאלו, זה דור שהולך וכלה...
כי במובנים רבים, בגד עושה את האדם, והאדם את הבגד.
הייחוד הוא בדרך בה ניסה לשלב מהות עם אידיאולוגיה.
לכבד את המקום והדרך, במקום הנכון להציג עצמו כפי שאהב. בדרכו, ככל הנראה, שמשהו מכל זאת הוטמע בך -
עובדה היא שפנית לתחום עיצוב הלבוש,
התפוח לא נפל רחוק מן העץ, רק בחר סגנון שונה. :-)
תודה, גלילה, על עוד פוסט המביא מחייך.
המשך יום נעים!
מרגש מאד
יופי של תמונות
תודה ששיתפת
שבוע נפלא
מתקנת שגיאות כתיב, אני בלטופ לא נוח...
אביך נשמע אדם חכם ומלא קסם.. עכשיו אני רואה מהיכן קיבלת השראה למקסימה שאת (:
חוש אסתטי ולדעת את המידה הנכונה זה משהו שנחוץ לכולנו והלוואי והיתה לכולם הברכה הזו.
חוש אסתטי ןלדעת את המידה הנכונה זה משהו שנחוץ לכולנו והלוואי והיתה לכולם הברכה הזו.
-----------------------------------------
צבי ידידי
האופנה, ללא ספק, משקפת הלך רוחות ויש בכוחה לספר
את ההיסטוריה ברמה מסויימת.
לאבא שלי היתה מודעות כ"כ מפותחת ללבוש
עד כי היה יכול לנתח אישיות של אדם ע"פ מלבושיו.
לגבי החלק השני של תגובתך:
יש להבדיל בין יחצ"נות של מותגי-אופנה (פרסומות תקשורת)
לבין האופנה האמיתית.
רוב בני-האדם לא משנים את המלתחה שלהם
בקצב שיצרני-האופנה היו רוצים.
תודה לך צבי
ויום נעים
--------------
תודה רבקה
ושבוע טוב
-------------------------------
אילנושקה
איזו תגובה יפה כתבת
ונוס של בוטיצ'לי היא אחת הגברות שהיתה עבורי דמות להשראה...
אבא באמת היה איש-מידות
אך לאהבתו לא היה גבול
תודה יקירה
ושבוע נעים
כמה יפה שאת כותבת ובאמת כמה שזה מרגש.
העולם "הישן"(האירופאי עם החליפות) והעולם "החדש" עם מכנסי החאקי, סיפור של כביכול התנתקות ,לבטח התאמה ,
הסתגלות רצון ליצור וגם ההצלחה ליצור משהו חדש.
לדעתי מתאר די במדויק את מה שאנו חובים כאן במדינה.
נדמה לי שהכל משתקף בעשיה שלך .
נראה לי שאצלך אופנה ,זה לא דבר שחולף,(כמו שנהוג לומר)אלא משהו מחובר בעל שורשים עם משמעות.
----------------------------------
יצחק יקר
לאבא היתה בערה, הוא לא יכול היה להיות אחר ממה שהיה.
רוצה לומר שאולי היה יכול להיות קשה יותר, אם לא היה מי שהיה.
אבל
ניחשת נכון, גם לאבא וגם לאמא היתה זקיפות-קומה מולדת.
אתה מזהה זאת אצל אמא שלי למרות שעליה עדין לא כתבתי.
קורא נסתרות?
תודה יצחק
ושבוע נעים
לא קל היה אז לאנשים כהורייך, להיות מה שהם ולהתנהג בהתאם. צריך היה איתנות וזקיפות לשם כך, שכנראה היתה להורייך ובטח הוקרנה מהם גם אלייך.
-----------------------------
שוקי'לה!!!
---------------------------------------
האמת, רוני, במסגרת הסדרה שלי "בגד או בגידה" התכוונתי
להראות שלאבא היה חלק משמעותי בבחירה המקצועית שלי.
אלא שלא יכולתי לכתוב על אבא מבלי לרמוז על אישיותו
שכ"כ הערכתי.
רק מי שמביט על קבוצה מבחוץ יכול לטעות ולחשוב ש"כולם אותו דבר"
הרי כל פרט בקבוצה הוא עולם ומלואו.
תודה רוני
ושבוע טוב
כל כל הרבה כתבו כאן עד שלא נשאר לי מה לכתוב.
שוקי
------------------------------
הצילום הזה הוא מנעוריו המאוחרים של אבא, בלודז'
שם למד צילום.
-----------------------
תודה סלין יקרה
ושבוע נפלא
------------------------------
תודה ורד יקרה
עד הפוסט הבא
ברשימתך קראתי גם על אבי שבתוך הסוציאליזם שמר לעצמו את היחוד הבורגני. מתוך היחוד הזה יכול היה להשתתף ולתת מעצמו למערכת שסביבו.
אומר שהחיים גדולים מאידאולוגיות. יכולת לראות אנשים המאמינים בכל נפשם ביחד של הקבוצה (אבא שלי) ויחד עם זה שומרים על היחוד האישי שעושה אותם עוצמתיים ומשמעותיים בתוך הקבוצה.
במה הוא עסק שם?
תודה מרגש, נוסטלגי מחכים נוגע ללב.
------------------------------
להיות דומה להורי - זו המחמאה הגדולה בתבל
תודה פניני
מעומק הלב
טאצ'
גלילתי:)
זהו שהורייך "יצאו "לארוחת-ערב בחדר-האוכל בקיבוץ
כמו האריסטוקרטיה הישנה באירופה
שהתלבשו לארוחת-הערב בביתם-ארמונם-טירתם שלהם
הו כמה חיכיתי להמשך של בגד או בגידה
כל כך מעניין לקרוא את הפוסטים הללו
ולכבוד אבא שלך (בציטוט שלך)
שטוטונת
נגעת בציפור ליבי
תביני, המפגש שלי עם הריקודים הללו היה ב"חדר" ואבא שלי היה הקבליר, הנסיך, שהנחה אותי.
לא נערים אמריקאים פוחזים.
ריצ'ארד גיר, הוא כמעט כמו אבא שלי...
והאוירה היתה מזרח-ארופאית.
ובכל זאת, ריקודי זוגות תמיד ממיסים אותו
תודה
אשוב (הסגר 24)
שבוע טוב
אכן התפוח לא נפל רחוק מהעץ
שבוע טוב
---------------------------------
מבחינתי, אם היו שותלים את הקיבוץ שלי
בלב-העיר ת"א
זו היתה אוטופיה
תודה איתן
על השיתוף
ושבוע נעים
----------------------------
אנחנו, בארץ, עדין לא מצאנו את האיזון שבין סגנון ראוי למזג האויר והנפש...
הכול יבוא בעיתו
תודה רבה
ושבוע טוב
------------------------------
תודה אסתי
על המילים היפות...
ואמא שלי, תוכה היה כברה.
שבוע נפלא
ורד
---------------------------
יתכן ויש קשר בין עיצוב ועצב...
במקרה שלי, אני יכולה להעיד שהדרך לעיצוב הפשוט הנקי, לא פשוטה.
תודה רותי
ושבוע נעים
בין פשטות להידור
אביך שמר
על זהותו העצמית..
פוסט מאוד מרגש יקירתי
איך אביך נתפס בעינייך כילדה..
*
------------------------------------
שקדי
זמן רב התרגש בתוכי הפוסט הזה.
לא יכולתי לכתוב את הסדרה מבלי לכתוב על מקומו של אבא שלי בעיסוק שלי
כמו-כן, קשה היה לי לתמצת את מה שקבלתי ממנו, ומה שאני מרגישה כלפיו.
היה שם ים, ים של אהבה
תודה יקירה
מעומק הלב
יכולתי להמשיך לכתוב ולכתוב.
אבל צריך לדעת-מידות.
מקסים!!
שמעתי על אמא שלך כל כך הרבה. תודה על ההצצה גם אל הצד השני...
והתמונות... נפלאות!
------------------------------
תודה קובי ידידי
ושבוע נפלא
אלו שורשייך ומקורותייך ללא ספק
אני יכולה לראות אותך גם בפני אביך וגם בפני אמך
פוסט מרגש מאוד, גלילונת.
--------------------
תודה תודה
ושבוע מעולה גם לך
---------------------------------
תודה דבי
על תגובתך הנבונה
שבוע טוב
-------------------------------
תודה ג'ינג'ולה
ואם בסטיילינג עסקינן
הרי שהבלונים מגיעים לך
--------------------------------------------
או, אלא אם כן את גדלה לתוך זה...
תודה אן
על תגובתך ותבונתך
------------------------------------------
כתבתי וכתבתי, ואז מחקתי ומחקתי
כי
צריך לדעת מידות.
תודה קנולר
ושבוע טוב
פתיחה מרגשת מאד ונהדרת.
יופי של פוסט. ספוג בשכלתנות אבל גם בחום רב.
אימך יפהפיה.
ברוטוס: סטייל, ואני לא מומחה כמו ארז עמירן או כמוך גלילה, הוא לא דבר שאפשר ללמוד אותו אלא להוולד איתו
נטוס: וטאץ' יש למי שיש ולא יהיה לעולם למי שאין לו, קפיש?
..
עיצוב ועצב. האם יש קשר?
כתבת יפה כל כך .
רותי.
פוסט נפלא עם חוש מידה לעילא. תודה!
תודה*
יופי!
תודה לך יקירתי ו*
לאה
שבוע מצוין לך!
שעל הקבוצה להתעלות על עצמה ו
להיות קשובה למאוויי הפרט.
גלילה,
זה השילוב המנצח והמידה הנכונה.
הם לעולם לא יעזבו את עולמנו
לוקחים אותם איתנו לכל מקום.
התרגשתי לקרוא
דבי
שבוע מבורך
איזה יופי של זכרונות, זה לא דבר של מה-בכך לשלב שתי תפישות עולם כאילו סותרות אבל למעשה - לא כל כך, אלא רק בעיני הבריות.
אשוב..