עצרת לזכרו של יצחק רבין
ב – 4.11.1995, הייתי אמורה להשתתף בעצרת. ברגע האחרון, החלטתי שלא ללכת. הייתה לי הרגשה מוזרה ביותר, משהו בתוכי, אמר לי, הישארי בבית.
ניסיתי לצייר, לקרוא, לעשות משהו ולא הצלחתי. הסתובבתי בביתי הלוך ושוב ובאחת ההסתובבויות, פתחתי את הרדיו (טלוויזיה לא הייתה לי), הקריין הודיע, שלוש יריות נורו לעברו של רבין שהובהל לבית החולים איכילוב ולאחר זמן מה, יצאה ההודעה המצמררת מפיו של איתן הבר, על הירצחו של רבין.
קשה היה לקלוט ולהבין שרוצח יהודי הוא שרצח בדם קר ראש ממשלה שנלחם למען השלום.
קלטתי, איכשהו, למה נשארתי בבית, למה לא הייתי מסוגלת לקחת את עצמי באותו ערב מר ונמהר ולבא לכיכר. מאז, מדי שנה בשנה אני הולכת לעצרת ולפני מספר דקות שבתי מעצרת בה השתתפו עשרות אלפי אנשים, נוער וילדים וכיבדו את זכרו של רבין מי בדברים ומי בשירה. עצרת מכובדת לכל הדעות. מסתבר שמוקדם מדי היה להספידה.
יהי זכרו ברוך.
|
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רחלי.
אכן כן.
בודאי לא אלה שחוו ת אותו ערב ארור.
חן, חן לך גילה.
תודה לך בוקי לביקורך.
כל אחד והתהליכים המוזרים שעבר
בעקבות הרצח המחריד כל כך.
יישר כח על ההתמדה. אצלי היה תהליך הפוך. הייתי בערב הנורא בכיכר אבל יצאנו לפני סוף העצרת כדי לא להתקע בפקקים ומאז לא חזרתי לכיכר. אבל צופה בעצרת בבית. מרגישה שעברנו שבר גדול כעם מאז הרצחו.
יהי זכרו ברוך....
בוודאי ובוודאי שזה מורכב הרבה יותר,
בייחוד לאור מה שקרה וקורה בשנים
שחלפו מאז.
אין לשכוח רצח כה מחריד.
רחלי
עצוב כל כך...
יהי זכרו ברוך.
אף פעם לא נשכח
לילה טוב
מהדס.*
תודה שולה.
חייבים להמשיך ולזכור.
תודה רוני.
חייבים להמשיך ולזכור.
אסור לשכוח.
תודה לך...
ריק מאוד, מאוד.
מאז גם נפרדתי מהורי
שבאותו ערב מר ונמהר,
בילו בקונצרט בפילהרמונית.
החיים אינם פשוטים.
נכון, מכבית.
היינו תמימים וחלקנו נשארנו כך,
לכן, כך אנחנו נראים.
היום אני הרבה יותר מפוכחת.
וזה כואב. אבל אי אפשר להחזיק את הספל גבוה כל הזמן - המרפק כואב. בגדול, היינו תמימים.
ולדאבון לב, זה חלף.
:)
תודה לך איתן.
תודה לך אביה.
שבוע נפלא ובריא.
תודה ששיתפת -
ראיתי את העצרת אתמול במלואה
בערוץ 8 בשידור חי
הגיעו המון אנשים
שבוע מבורך
גם אני שונאת דוחק ובדרך כלל,
איני הולכת.
לעצרת זו אני משתדלת להגיע כל שנה,
עומדת קצת בצד, לפני הדוחק.
תודה לך תמי.
תודה לך דניאלה.
תודה לך רחלי.
צריך להמשיך ולזכור
אך צריך גם לעשות.
השאלה היא מה ואיך.
תודה רוילטל.
זו אכן היתה תחושה מוזרה ביותר.
הסתובבתי ממש כמו פורפרפה בביתי.
ממש מוזר.
חבל עליו זה נכון.
הכוח הוא בידינו.
השאלה היא איך מפעילים אותו בדרך חיובית.
תודה גילה.
יהי זכרו ברוך.
נכונים הם דבריך וצריך לזכור כל השנה
ולא רק ביוןם השנה.
לחשוב על דרכים אחרות/נוספות איך מנציחים מורשת
כה חשובה ולא רק בקריאת שמות.
זו בדיוק הסיבה מדוע אני חושבת
שכל כך חשוב להמשיך וללכת.
שאף אחד לא יחשוב ולו לשנייה,
ששכחנו רצח כל כך מזעזע.
לו יהי כן.
שבוע נפלא.
לכן צריך להמשיך ולעשות ולא רק
ביום השנה.
צודק בכל מילה שלך.
לכן כל כך חשוב להמשיך וללכת.
להמשיך ולעשות כדי שרצח מחריד
שכזה לא ישנה.
ואני חושבת כמוך שיש להמשיך ולזכור אותו.
תודה
באמת מעציב מאד.
נחמד לראות את כל המוני האנשים בתמונות שצרפת.
שיהיה שבוע טוב לכולם
*
בואו נחזיר את הכיכר לכלל המלכים של ישראל
הרבה מחשבות סביב הרצח הנתעב
את רובן אני חושב בדרך כלל רק ביני לבין עצמי
כמו יודע מראש שכל ניסיון שלי לכוון אל קולו של ההיגיון
יתפרש בקלות כאילו אני שמנסה לפגוע בזכרו
ואולם, אין זה כך כלל וכלל. נהפוך-הוא!
לא אוהב את שעושים משפחת רבין
לא חושב שנכון לקרוא על שמו כל בית חולים, כל רחוב, כיכר ושדרה בישראל
כמו מגלומניה של המנוח, בעל כורחו ובאופן שכל כך נוגד את צניעותו
יש בכך משהוא קצת חסר טעם ולדעתי אפילו לא מכבד
כלפי רבין האדם הצנוע והביישן כפי שהיה במהותו במשך כל ימי חייו.
מין הראוי שיכוונו את יום הזכרון הזה
כיום לאומי של פיוס וסבלנות לאומית ואפילו להגדיל לכלל עולמית
יצקו לתוכו תכנים אמיתיים, של הידברות, סדנאות, אהבת הזולת התקרבות
וקריאה לשלום מכל סוגים ובין כל ההנבדלים וניצים,
ערבים-יהודים, חלונים-דתיים, שחורים-לבנים, סטרייטים- להטב"ם
זאת בעיני מורשת רבין הנכונה
והיא נכונה יותר מכל בניני האבן והשדרות רחבות הידיים
מפוארות ככל שיהיו
אין להדרם שום יכולות לשקף את רוחו
יהי זכרו הברוך מבורך לכלל בני האדם כסמל וצוואה לשלום עולמים.
והם שחו מכובד הבושה
של אדם אחר.
והשנה שוב כל מיני ימינולוגים מקצועיים מנסים לקעקע את הסיבות לרצח ואת העובדה שהיה זה רצח פוליטי פרופר,
ובכלל - שמעולם בישראל לא התנקש איש שמאל באיש ימין,
מה שאי אפשר לומר על ההפך מכך...
יהיה זכרו ברוך.