"אה!" נאנחתי בהנאה, מתיישב בכיסא העץ וסורק בעיניים רעבות את הסביבה. כמה נהדרת אותה הרגשה מוכרת. לשבת בניחותא במקום המעוצב לטעמי, להיות מוקף בבנות אשר בהינף אצבע רצות לעברי בפנים מחייכות. להסתכל מעבר לחלון לראות את האנשים ברחוב, חלקם הולכים חלקם חוזרים, מכאן לשם ומשם לכאן, נפגשים, מחייכים, מחבקים, זוגות מתנשקים, כלבים מריחים זה את זה. כמה נפלא לשבת רגל על רגל, כשעל השולחן שמולך מונח ספר ומאפה, ובין שניהם, באלגנטיות שמימית וריח מהפנט, מונח ספל קפה. להמשך קריאה כנסו לאתר של הנשוי הטרי: קריאה מהנה! |