סוף-סוף זה הגיע. מחר יתחיל השבוע שכולם מצפים לו, מדברים עליו ועושים ספקולציות סביבו.

לרגל הגעתו, ולפני שאתחיל בניתוחים כלשהם, מו הראוי לעשות סדר לגבי הלו"ז של השבוע הגורלי, ואז נשאל האם הוא באמת כה גורלי – ואם כן למה – או שלא, וגם זה יחייב הסבר.

מחר, ה-1 לנובמבר, יפורסמו מדד מנהלי הרכש של ארה"ב לענפי הייצור, שיתנו אינדיקציה מעודכנת על קצב ההתאוששות בתחום זה, ועד כמה היא מחזיקה מעמד או דועכת.

ביום ג', ה-2 לחודש, יתקיימו הבחירות בכל רחבי ארה"ב, והרפובליקנים צפויים לרשום ניצחון כולל משמעותי, שיעניק להם את הרוב בבית הנבחרים אבל לא בסנאט (ככל הנראה). כמובן שייתכנו הפתעות לכאן ולכאן, אבל התוצאה הכוללת אמורה ליצור שיתוק חקיקתי ופוליטי בוואשינגטון.

ביום ד', ה-3 לחודש, תתכנס וועדה השוק הפתוח של הפדרל ריזרב בורד ותודיע על המדיניות המונטרית. לאחר חודשיים ויותר של הכנה אינטנסיבית מצד הפד כלפי השווקים, לא נשאר מקום

לספק כי כוונת הפד הוא להודיע על תוכנית חדשה לרכישת אג"ח (ממשלתי וכנראה גם ש סוכנויות ממשלתיות ואולי גם גופים אחרים). אולם היקף הרכישות ופריסת התוכנית על פני הזמן הם שני האלמנטים העיקריים שעדיין לוטים בערפל, אבל הקונצנזוס הוא להודעה על קצב רכישות של 100 מליארד דולר לחודש, לתקופה של לפחות 6-12 חודשים הבאים.

ביום ה' ה-4 לחודש יכנס הבנק המרכזי של יפן דיון מונטרי משלו. דיון זה היה אמור להתקיים בשבוע שלאחר מכן, אך הוא הוקדם במיוחד כדי להגיב מיד לצעדי הפד, שיפורסמו יום קודם.

ביום ו' ה-5 לחודש יתפרסמו נתוני שוק העבודה בארה"ב, כולל האבטלה והשכר הממוצע לשעת עבודה, עבור חודש אוקטובר.

זהו התמצית של התמצית של מה שעומד על הפרק. אבל מבחינת השווקים הפיננסיים, כל האירועים האחרים מחווירים לעומת החלטת הפד. מאז שברננקי הכריז בסוף אוגוסט, בכינוס השנתי בג'קסון הול, וויומינג, על הצורך המסתמן בסיבוב שני של "הקלה כמותית" (quantitative easing), אין כמעט נושא אחר בסדר היום העולמי.

מאז, מחירי כל המכשירים הפיננסיים עלו – כולל מניות, אג"ח, סחורות ומטבעות לא-דולריות – ושער הדולר ירד. כל זה מפני שברור לכל העולם שהמדיניות האמריקנית היא להדפיס כסף על ידי רכישת אג"ח, מתוך מטרה מוצהרת להוריד את שיעורי הריבית לטווחים הבינוני והארוך (מאחר והריבית לטווח קצר כבר נושק לגבול התחתון של אפס), וגם (שלא במוצהר) לשחוק את ערך הדולר.

בפוסט הזה, מעבר להצגת הלו"ז הנ"ל, אתייחס בקצרה לאספקט של ציפיות השווקים. התגובה החזקה בשווקים בחודשיים האחרונים מבוססת על ההערכה שההיקף הכספי של הסיבוב הבא של 'הקלה כמותית' יהיה משמעותי מאוד – מפני שברננקי הבהיר שיעשה כל מה שיידרש, וגם קבע שיש צורך ליצור אינפלציה (כדי לוודא שהמשק האמריקני לא ייקלע לדפלציה). על סמך הפתגם שלא ניתן להתווכח עם הפד, השווקים החליטו ללכת איתו – ובגדול.

כיום, קיימות שלוש סיבות לחשוש שהשווקים עומדים בפני תפנית כללית:

א.      לאחר העליה המשמעותי במחירי כל הנכסים הפיננסיים מאז אוגוסט, מתעוררת השאלה האם השווקים כבר 'לקחו בחשבון' ו'הפנימו לתוך המחירים' את כל האפקט הצפוי מהצעדים הצפויים. אי אפשר לתת תשובה מוסמכת לשאלה זו מפני ש—

1)       טרם נודע מהם הצעדים, מבחינת גודל, פריסה ע"פ הזמן, וכו';

2)       גם אם כל זה היה ידוע במדוייק, אי אפשר לקבוע נוסחה לגבי 'שוויו' של כמות נתונה של 'הקלה כמותית' במונחים של אחוזי עליה בכל שוק נתון;

3)       יש גם כוחות אחרים הפועלים בשטח, במיוחד בזירה העולמית, המקזזים במידה זו או אחרת את השפעת הצעדים עליהם יוכרז ביום ד'.

ב.      בינתיים התפתח דיון רחב סביב המדיניות המוצעת ע"י ברננקי. גם בתוך הפד עצמו, קיימת קבוצת נגידים המתנגדת נחרצות או שחבריה לפחות אינם משוכנעים דיים שיש צורך אמיתי במדיניות בעלת סיכונים וחסרונות כה בולטים. מחוץ לפד, בין קובעי המדיניות לשעבר, באקדמיה, בוול סטרייט ובכל הסקטור הפיננסי, נטוש וויכוח בעוצמה אדירה ובטונים גבוהים לגבי התוכנית המוצעת – האם יש בה תועלת בכלל, האם התועלת גדולה מהנזק, ומה לדעת המבקרים נדרש לעשות במקומה.

ג.       קיימים סימנים במספר רב של שווקים המעידים שהמגמות ששלטו בחודשים האחרונים 'התעייפו' ואין ביכולתן לדחוף את השווקים עוד. אפילו – ואולי דווקא – בשוק האג"ח הממשלתי, שאמור להיות הנהנה הישיר של פעילות הפד, ניכרת העייפות הזאת. לסימנים האלו, המתבססים על ניתוחים טכניים של השווקים, מתווסף הצפי הכללי להיחלשות בקצב הצמיחה במשק האמריקני (והאירופי). נתוני התמ"ג לרבעון השלישי, שפורסמו ביום שישי שעבר, אישרו שתהליך ההיחלשות קיים ומתגבר – וזו למעשה הסיבה שברננקי נחוש לבצע את התוכנית שלו וההצדקה לה. אבל בהקשר של השווקים הפיננסיים, כל הציפיות החיוביות וכל 'הבשורות הטובות' כבר ידועות, ולכן מתעורר החשש מהפתעות שכמעט בהכרח תהיינה שליליות. 

כל זה יוצר דריכות בלתי-רגילה, כאשר מצד אחד טוענים אנליסטים מסויימים שההודעה תיתן דחיפה מחודשת לשווקים, ומנגד טוענים אחרים שמדובר במקרה קלאסי של "לרכוש על השמועה ולמכור על החדשות הרשמיות".

אבל יש גורמים הפועלים, הן אצל הפד והן בעולם, שהם מעבר להקשר הצר של השווקים הפיננסיים. להם אתייחס אי"ה באייטם נוסף מחר.