הסברים רוחניים לסוגיית "צדיק – ורע לו, רשע – וטוב לו". בני אדם יקרים, מקובל בתרבותכם ובעולמכם לחשוב ואף להאמין, כי ביטויים ופתגמים טומנים בחובם אמת מוחלטת. ואכן, הם טומנים בחובם אמת, ברם את האמת הספציפית של ההוגה אותם!
לעתים, אתם מבינים את ה"פשט" ולא את ה"דרש". בכוונתנו לומר – נתלים אתם בדברים המונחים, מהסיבה שלהם, על פני השטח, הרובד החיצוני, במקום לחפור ולראות את שורשיהם ומהותם. הכול נכון והכול טוב, אלא שישנן מספר רמות בהבנת אמת. כל אמת ובכל תחום.
נסביר ונחדד עבורכם את הסוגיה הנדונה: אתם נוטים להיות פשטניים מידי בהגדרות ובתוויות שאתם מדביקים ומייחסים לבני אדם. גם לעצמכם. לעתים אדם מגדיר עצמו בתוויות שהותוו על ידי המנהגים וההרגלים שגר אחריו בילדותו, בבחרותו ואף בהתנסויות קודמות שטרם הלידה. ("גלגולים – חיים מקבילים).
אתם אנרגיה בזרימה וכל הזמן נמצאים בהשתנות. עתים ההשתנות הינה פנימית ולעתים היא גם מוצאת ביטויה בחיצוניות. שלכם ושל סביבתכם.
כשאתם נאחזים ודבקים במוכר, שהוא מה שאתם מכנים "עבר" – הרי שאינכם רואים נכונה את האמת שלכם, ההווה. כל רגע שאתם חווים אותו בשלמותו, אתם בהגדרה של "חיי נצח". אתם מנציחים את תבניות האשליה של העבר והמוכר. אתם נמצאים והווים במלואכם כ ע ת. זהו המפתח להבנה.
ההגדרה של "צדיק" טעונה הסבר. הצדיק הינו אדם המפותח מבחינה רוחנית. הווה אומר, מבין את חשיבות המצוות של "ואהבת". "ואהבת לרעך – כמוך", "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".
בתרבותכם אינכם יודעים תמיד לזהות צדיק, משום שאתם נתלים בתוויות. עבורכם (חלק מכם, נכון) הצדיק צריך להיות בגיל מסוים, במין מסוים, לבוש תלבושת מסוימת, לגור בתנאים ההולמים צדיק (לדעתכם).
אינכם יודעים כי ישנם צדיקים אמיתיים ומוסווים. הם אינם נראים ומתלבשים ואף מדברים בדרך שאתם מגדירים כ"צדיקית". מראה עיניים יכול ועלול להטעות, היות והוא נצמד אל המהות החיצונית. כנאמר: "כי האדם יראה לעיניים והאלוהים יראה ללבב".
נעניק לכם מספר הגדרות ההולמות "צדיק": צדיק הינו מי שניחן בנשמה טהורה וזכה. הצדיק האמיתי תמיד שמח בחלקו. הצדיק האמיתי ממוקד בתכליתו העליונה: התפתחות והזדככות. הצדיק האמיתי יודע שנסיבות החיים בהן הוא שרוי ומצוי, החוויות היומיומיות שלו הינן השעורים והמבחנים שהוא עובר, כדי שיהיה ראוי לעבור בשערי שמים, לספון בין נשמות הצדיקים והמלאכים, להיות בטוב המוחלט. להגיע לאחדות. הצדיק האמיתי ניחן בלב חכם שמדריך אותו במעשיו.
שיקולים קרים של שכל ואגו, המונף ומובל על ידי רצון חזק ויצרי, א י נ ם מובילים ומנתבים אותו בחייו. אלא, הלב והחיבורים שלו לנשמתו. דרך הלב הפתוח זוכים להתחברות לנשמה ולהדרכתה הצמודה. הנשמה מפותחת וכל החכמה האלוהית טמונה בה. הנשמה היא ניצוץ אלוהי. אלוהים המתגלם.
האדם הפותח את לבו לאהבת האמת, הצדק, עצמו, הבריות – זוכה לעלות על "דרך הצדיק".
הצדיק האמיתי ניחן בחכמה, פשטות וצניעות. אין הוא מפרסם ברבים את שמו, אלא נותן לשמו "ללכת לפניו". לא תמיד יש צורך לצדיקים להתלבט ולהיות מלפידי החברה. צדיקים רבים מלאכתם נעשית ביחידות. בעבודה בינם לבין בוראם.
נסיבות חיצוניות, שבני אדם נוטים לשפוט כ"רעות" וכ"קשות", הינן המבחנים שבוחרת נשמת הצדיק עבורו בדרך להתעלות. הצדיק נבחן על אמונתו. ואנו רוצים להעניק לכם את עיקרי ההבנה לאמונה:
האמונה בכוח עליון שמכוון את הדברים, צירופי המקרים, ההתנסויות, החוויות למיניהן. כח עליון זה מכונה אלוהים. (ישנם המכנים אותו בשמות שונים. לאלוהות פנים ושמות רבים מיני ספור).
האמונה כי כל הדברים וההתרחשויות קורות תמיד לטובתו העליונה. טובה עליונה זו שקשורה לצמיחתו ולהזדככותו, לא תמיד מובנת ברגע ההתנסות. ההתנסות יכולה להיות קשה עבור האישיות והקושי יכול לבוא לידי ביטוי בכל תחום בחיים: בבריאות, בפרנסה, במצב הביטחוני החיצוני, בכלכלה, בזוגיות, במערכות יחסים.
הצדיק אינו רוטן ומתלונן בפני אלוהים ואינו שקוע ברחמים עצמיים. אין הוא מרגיש "קרבן" של נסיבות, היות ובידיו ההבנה כי הנסיבות נוצרו ל מ ע נ ו. למען ילמד לפתח את מידת האמונה שלו, הדבקות, האהבה הבלתי מותנית והשמחה. אכן, על הצדיק להיות "שמח בחלקו" ולהבין כי הוא נמצא במסלול של מדרגות תלול, שבסופו יגיע לייעודו ולאושרו המוחלט.
העולם בו אתם חיים הינו עולם של ניגודים – דואליות. שחור – לבן, טוב – רע, קשה – קל, אך ורק כך אתם לומדים להבין את עצמכם. דרך מטוטלת חייכם אתם נעים מקוטב ימין לקוטב שמאל, עד שאתם מוצאים את האיזון, שהינו "דרך הישר".
במשך הדורות, בני אדם עיוותו את המושג והבינו אותו ברובד הגלוי שלו: "איש הישר בעיניו יעשה".
אכן, ביכולתכם לבחור. אם להיות במצב מסוים, או לחמוק ממנו. מוצבות לפניכם בכל עת דלתות, "חלונות הזדמנות". ביכולתכם לבחור אם להיכנס בהן, או לחלוף על פניהן בלי להיעצר ולראות מה נמצא מאחוריהן. זמן ואורך ההתנסות שאתם חווים, המבחן, תלויה במידת הבנה של הנבחן, התלמיד של מדעי החיים. כפי שכשאתם נבחנים בהיותכם בבית הספר, או באוניברסיטה וכשאתם מסיימים – אתם מוסרים את המבחן ויוצאים – כך גם בחיים. אדם שאינו מבין כי ההתנסויות הן שעורים שמזומנים ונבחרים ומותאמים במיוחד עבורו, לפיתוח ההזדככות והבגרות, נשאר במבחן זמן רב. לעתים, חיים שלמים. אדם ששוקע ברחמים עצמיים, ייאוש, דיכאון, כעס, חירופים, סבל נפשי – אינו רואה את המציאות בעיניים צלולות.
המציאות, ילדי פלנטה, הינה המצאה גאונית, אשליה רקוחה על ידי מיטב המוחות של הבריאה האלוהית. המציאות הינה המצאה שלכם. לכן ביכולתכם ליצור ולהשפיע עליה!
כל אדם הינו עולם ומלואו, יחיד ומיוחד. לכל אדם מזומנת מערכת שעורים נבחרת הייחודית לו בלבד. כל אדם קובע מתי הוא נבחן, מתי הוא ראוי "לעלות כיתה", ומתי להישאר כיתה ולחוות את המצב עד בלי די.
הצדיק האמיתי יתכן ונראה למתבונן בעיני אדם, לרואה את החיצוניות – כשרוי ב"רע". יתכן והרע נתפס כעוני, כחוסר בתנאי מגורים הולמים. אולם דעו, כי אדם יכול להיות מאושר ביותר כשהוא ישן תחת כיפת השמים, יריעת השמים זרועת הכוכבים מאירה לו וסוככת עליו, הרבה יותר, לעתים, מאדם הישן במיטת אפריון מפוארת בארמון, או בסוויטת מלון יוקרתי. האושר אינו נמדד במדד חיצוני.
אדם יכול להראות יפה, להיות עשיר, צעיר ובריא ולהיות באמת, מתחת למסכות – אומלל עד מאוד. מאידך, יכול אדם ל ה ר א ו ת לא נאה, עני, חולה, זקן – ולהיות מאושר מאוד. האושר נובע מפתיחת הלב ומחיבור לנשמה ולצרכיה.
הנשמה שלכם, בני אדם יקרים, שואפת להיות חופשייה! בחופש מוחלט, בשקט ובשלווה. כשאתם אינכם מוכנים, או יכולים לשמוע לה, כשאינכם מוכנים להשקיט את ההכרה המודעת שלכם כדי לקבל את מסריה, אתם בבריחה חיצונית מפני עצמכם. בורחים אל הישגים וריגושים חיצוניים שימלאו אתכם.
האמת הינה כי רדיפה זו אחר ההתמלאות – מרוקנת אתכם, בסופו של דבר אתם חשים מותשים ובלתי מסופקים. זוהי רדיפה בלתי נגמרת וחיצונית אחר משהו... שנמצא בתוככם!
היות והצדיק יודע, כי הכול קורה לטובתו העליונה, הוא מודה על כל מה שקורה לו. כאשר הוא שמח בחלקו, הוא מגדיל את חלקו! זאת משום שהאנרגיה של ההתמקדות בדבר מסוים מגדילה ומעצימה אותו וסוללת מסלול ישיר בין הלב הפתוח והמודה על המהות – אל מקור המהות עצמה.
כשאתם מודים על הבריאות הטובה – אתם יוצרים קו אנרגטי, שמטעין ומשפר את הבריאות שלכם. כשאתם מודים על הזוגיות הנפלאה שלכם – אתם מטווים לעצמכם קו אנרגטי שיוצר לכם את הזוגיות המושלמת.
כפי שמספר רבי נחמן מברסלב: "כאשר שואלים אדם לשלומו והוא מתלונן ורוטן ומספר כמה רע לו, שומע הקדוש ברוך הוא ואומר: על זה הוא אומר כי רע? אני אראה לו מה זה באמת רע! וכאשר שואלים אדם לשלומו והוא מודה ואומר כי טוב, שומע הקדוש ברוך הוא ואומר: על זה הוא אומר כי טוב? אני אראה לו מה זה באמת טוב!"
התמקדו בטוב – והוא יגדל בחייכם. התמקדו ברע (וזו אכן בחירה ואפשרות) – והגדילוהו גם כן. התמקדו בשפע – ותתחברו אליו, התמקדו בחוסר – וצרו חוסר גדול עוד יותר. הכל בידיים שלכם ולמעשה גם בלבכם ובראשכם.
אין אתם המחשבות שחולפות בכם. אתם לוח חלק וריק שעליו היקום כותב את מחשבותיו. ביכולתכם למשוך אליכם מחשבות "חיוביות" ובונות, באמצעות התעלות אנרגטית והעלאת התדרים הזורמים בגופכם ( על - ידי מדיטציה, תפילה, שהיה בחיק הטבע, ספורט, תזונה, מוסיקה, ריפוי). ביכולתכם למשוך אליכם מחשבות "שליליות" בעלות הרס עצמי, רחמים ואוזלת יד – זאת על ידי תדרים נמוכים שאתם קולטים מהשפעות חיצוניות (אמצעי התקשורת, דעת הסביבה, תזונה לקויה, עישון, אלכוהול, סמים, זיהום סביבתי ועוד...)
הצדיק האמיתי אינו שופט. הצדיק האמיתי יודע, כי האמת טמונה מתחת למסכות, לאשליות של החיצוניות. הוא יודע כי העולם בנוי מניגודים וכי אנשים ממלאים תפקידים של "רעים" ו"טובים" כדי להשתתף במשחק הגדול של המבחנים להתקדשות.
הצדיק יודע כי הוא אינו נעלה על אחרים, משום שהוא אינו יודע מ י ה ם ב א מ ת. לא אלו ש"מעליו" בסולם החברה או המעמד, ולא אלו ש"מתחתיו". הפרדה והבדלות של עצמו מאלו שמתחתיו, מפרידה אותו גם מ"אלו שמעליו".
כל בני האדם הינם תלמידים ומורים אלו של אלו. ההורים של הילדים, הילדים של ההורים, המורים של התלמידים והתלמידים – של מורי האמת. (מורה = מורה את הדרך).
השיפוטיות הינה היאחזות עיניים וחוסר הבנה. כנאמר: "אל תדון אדם עד שלא תגיע למקומו". לעתים, נראה כי אנשים מתנהגים "שלא כשורה" ואף באכזריות ובקהות חושים. אין בני אדם אחרים יכולים לשפוט אותם. יתכן והם מגלמים תפקיד עבור מישהו אחר. יתכן והם נמצאים במסע לפיתוח הזדהות והבנה של בני אדם שהתעללו, או פגעו בהם, בחיים אלו או אחרים. כל בני האדם עוברים וחווים את מגוון התפקידים: "העולם במה וכולנו שחקנים", אמר ויליאם שייקספיר המחזאי הדגול.
אין בני אדם יכולים לשפוט מה טוב למישהו ומה לא, גם אם האדם החווה את ההתנסות מקטר ומתלונן באוזניהם.
כאן נדרשת הבנה רוחנית גדולה של מהות החמלה. חמלה אינה רחמים. רחמים הינה שיפוטיות. הזדהות עם הדרמה של האדם השרוי בהתנסות "הקשה", "הלא נוחה".
רחמים מגלים אנשים שאיכפת להם מבני אדם אחרים, שמרכז הלב שלהם פתוח, אך הם חסרים הבנה רוחנית ואיזון של "דרך האמצע".
לרחם על מישהו זה לחוש הזדהות רגשית איתו ואף להיכנס לתדרים שלו. להסתופף איתו ברחם.
לרחם על מישהו, זה לא להבין כי הכול קורה לטובתו העליונה, גם אם כרגע אינו מודע ומבין אותה.
זה לא להבין כי הכול נכון והכול יפה בעולמנו. אין זאת אומרת שאין לעזור לאדם השרוי במצוקה. אולם, יש לדעת כיצד לעזור וכיצד להישאר מאוזנים וחומלים. יש גם לדעת מתי לעזור ומתי לסרב. מתי לעזור עד כמה. בסופו של דבר, רק האדם יכול באמת לעזור לעצמו !!!
אלוהים עוזר לאנשים שעוזרים לעצמם, שעיניהם פקוחות לראות את ההזדמנויות והמתנות הטמונות בדרך, בכל דרך שהיא. שמבינים את "שפת הסימנים" היקומית. השפה האלוהית מדברת בבני אדם הנקלעים "במקרה" בדרך, באירועים, בבעלי חיים, בסרטים, בספרים, במאורעות חיצוניים ובשפת החלומות הפנימית.
אלוהים מצוי תמיד איתכם ובתוככם. ביכולתכם לשמוע, או לאטום את אוזניכם. התפילה החשובה ביותר של העם היהודי הינה קריאת שמע.
" שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"! ברוכים תהיו בהווייתכם הנצחית. (המשך – יבוא)
מתוך: "שער להתקדשות – יצירה מודעת", אילנה בהט /מדריכי האור, הוצאת לוטוס, 2004
|