השאיפה לבלעדיות עושה שמות לדברים במדבר של הנשמה. בראשית היה יפה (זוכר איזה כיף היה בגן עדן כשהיינו ילדים, אחת עם פצע אחד עם כיפה) עכשיו זה רעש ויקרא ויקרע את כיפה אדומה ------- התעצמנו מאז. היטמטמנו כמעט  ------  ביקרו אצלי\ מפקד אוכלוסין\ לפקוד בשביל מה\ לדפוק נוכחות\ להיות נוכח ברשימה\ מקום שני מקום שביעי מקום ראשון מקום לישון לשים ראש. הנה, תראי כמה מהר את

מחליקה

(ואת זה את הביקרו הזה גם אני עושה. מהבהבים. כמו כלבים נובחים ממדרכה למדרכה. הב-הב)

-------

קמתי היום עם תשוקה באיברים. דיברתי עם חברה עם תשוקה באיברים. אכלתי עם תשוקה באיברים. נסעתי עם תשוקה באיברים. קיבלתי הדרכה עם תשוקה באיברים. חידשתי את הביטוח לאוטו עם תשוקה באיברים. חיפשתי מאמרים עם תשוקה באיברים. עקפתי אוטו איטי עם תשוקה באיברים. פגשתי פעיל ימין קיצוני מושבת מתחכם מפוחד ומסוכסך עם עצמו ועם אשתו עם תשוקה באיברים. כתבתי סיכומי פגישות עם תשוקה באיברים. היה

חם

היום

-------

הנסיעה (דרומה) הייתה שקטה ואלגנטית רק אצלי בראש הרעישו קולות (דנה קמה דנה שרה ברדיו: אתה בא והולך אתה לא נשאר. נו באמת, דנה, עוד לא למדת סודה של כמיהה?) ------ בשישי צהריים (שמלה קלה) פגשתי במרכז (המילעילי) את האיש הראשון שנגע. אחרי כל העולם (בכף רגלו) הוא חזר לשכונה, יושב לפתח הקיוסקפה של אניטה בצהרי השישי עם נו-בלס (ריח מרוח) ובירה מבקבוק חום. תבואי. תבואו. עד שבאתם לשבת ------- שאלו אותי: כמה זמן תגידי את לא גרה. ותמסרי דש לאחיך הוא לימד אותי שהייתי קטן (ככה, בלי כ'). ויש בחירות (אני אבוא. פעם ראשונה שאני באמת מכירה) יש גם כנס (בוא לא נגזים, אה?) -------- במכולת במרכז ראיתי איש עם ציפור על כתף (ענף של אדם) חייכתי בפנים. צילמתי אותו הוא אמר: מה מצלמת פנים שלי, זה ציפור יפה, לא אני ------- באוכל של הצהריים (רק שם אני מסוגלת לאכול אוכל של ממש בשעה הזאת שמיד הם חוזרים מבכינסת. הקרבה בין הקפה לחציל בגריל הפסיקה להדהים אותי שם) בין המנה השנייה (ראשונה זה סלטים. 14 אישי ספר והיינו ארבעה) לעיקרית אנחנו שרים שירים של שבת ממרוקו וגם שירים שהגיעו מכאן (זמירות, זה נקרא) אין קולות רקע ואין ליווי (חוץ מאני (ואם אחי- אז גם) מתופפים. אצבעות טופפות בשולחן) אין צליל מתכת (נו-סיינטי-סייזר) רק כוסית של ערק (חם) ושרים (אותה מנגינה) נעצרים באותם עיצורים (הקלטתי קצת (המפה והרגליים של הכיסאות ראו ושתקו) את הסוף של השיר כוכבי בוקר האהוב מהזמן שהייתי ממש קטנה. מאז ששמעתי את המשפט: שימו לב על הנשמה) את הפזמון האחרון אנחנו תמיד שרים

ל         א        ט 

למשוך את ההרגשה (ואת המילה בוקר) שיר פרידה מהלילה ושיר קימה לנשמה

((רציתי להעלות את זה פה (לא הצלחתי) אני חסרה שמיכה טכנית (74.1MB) אם מישו רוצה לעזור אני אשמכ))

אחרי שירים אמא אומרת כלהכבוד ותודה לאל ובקרוב אצלכם כל הדברים הטובים בזכות השבת ובזכות זה וזה וההוא וההוא הצדיקים. אבא (תמיד) רוצה שנמזוג. אני סופרת לו כוסית בארוחה ומבקשת מאישי שישמש דוגמא. הם עושים עליי כוהליציה מוציאים אותי הרעה. אבל רק עד שמרימים את הכוסיות ואבא מברך אותי כמעט עם דמעות

כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות. ועוד אצל ההורים, הוא תמיד פתוח אצלי. לרווחה (בהבדלה אמא מורחת לי במצח ובעורף קצת מהיין שנשפך מהכוס ומברכת לי את החיים (היא יודעת בעל פה את רענן כגן רטוב) תמיד כשנוסעים במוצ"ש אחרי ההבדלה (ותקחו קצת זה וקצת ומזה) אני מתפללת על

הפעם

הבאה

--------

אחרי האוכל הייתה רוח קצת קרה. בדרך לאגם (מים שעומדים ומחכים לעוד) עברו עזים וכבשים צבעוניות וכלב לבן שמר עליהם וילד קטן במקל ואבן (וצעקה) שמר עליו (לחמור שלו לא היה אכפת בכלל) בקצה הסכר (או תחילתו, תלוי מאיזה צד) עשינו תה עם עלים מיובשים מהגינה שנוסעים איתי קבוע לכל מקום (רעש של גזייה זה נהדר בתור מוזיקה שקטה) בא אחד שאל: גם אתם דגים?

 אחרי התה והמצלמה (לאיפה את מטפסת, תצלמי מפה) כבר התחילה רוח של מוצאי שבת (אני בכפכפקיץ) ולא רציתי להיפרד מהמלכה אמרתי בוא ניסע לצד השני נעשה קרוס-דה-דאון-טאון ------ צד שני (ממש) זו תצפית וזה מכתש. אחרי שכותשים וחוצים את כל הבתים והמתנ"ס זה כביש קצר עד לשם ובכל זאת הוא מתפתל לי באהבה מתחת לגלגלים. כשהוא לא מתעגל (ימין ושמאל רק חול) הוא נהיה ישר מולי אבל במדרגות. קצת גז להרגיש את ה

עלייה

אחת שתיים שלוש

ועוד פנייה חדה (עברו שם שניים עם גמל שחיים במדבר. אמרתי: הוא אמר לחבר שלו, בוא נוציא ת'כלב לסיבוב בשכונה) הגענו לכורכר הלבן (בראשון) אני עולה (עלייה ארוכה ורכה) אבנים מתלטפות לי בגלגלים אני אוהבת להרגיש את הקפיצה לא נזהרת כי אחרת למה באנו למה למעלה הרוח יותר חזקה עליה שתעיף אותי אם אני אצלם מקרוב מידי את התהום שנפערה ונפארה לרגליי (נשכבת. אין לי בעיה) ------ ממש בקצה אני אשים ת'אוטו לצאת מהאוטו בזהירות זה עושה לי השראה (שאר הרוח נפתחה מול הגובה והצבעים החולצה הזו לא מספיקה) התחבקנו יותר מדקה יופי שריק כאן חבל שכל כך קר הייתי עושה עכשיו

אהבה

-------

עכשיו אני לא יודעת מה לעשות עם ריבי גדות (לריב עם גדת הנהר שתתחלף עם השנייה להיות בשני מקומות החתולה של שוורצנגר התאבדה לתוך מסת שריר. מסת שיר. אוספת פירורים במקורועד. לא להיצמד מידי להרגשה זה לא בריא לבלוטות ה) אני לא יודעת מה לעשות איתה כי ירד גשם אבל לא עליי לא נרטבתי מבחוץ אפילו בטיפה (יש לי על כולם פור של חיכיון וציפייה). העציצים שלי שמרו על עצמם רטובים שאני אאמין להם שבאה בהיעדרי אהבה באדמה רוויה. הדג הכתום מהנהן לי מסתכל עליי מימי כזה ואין לי מה לענות לו על שאלה טובה כמו איפה את ואיפה היית (ואנה תלכי מרים מסתובבת בעולם הזה ובעולם הבא) ------- אחרי שתגמור בזעם אני אגמור בטעם. גומר מי שגומר אחרון (יותר טוב) כדאי לך לבוא (לבעול) איתי (ואותי) בסיבוב השני אני יושבת עליך אתה תעשה לי קוקו בשיער הורדתי משקפיים תראה אותי ישר -------- אם היא אמרה שהיא אוהבת רק אותך כל כך. אז מה אם היא אמרה. מה זה אומר. עוד זה מדבר וזאתי באה ------- לא יודע אדם נפש בהמתו לא כל שכן נפש בהמה זרה (קוראים לי איזה אחת. כנרת זהו שמי הממוצע. קו אדום. נחש צפע. אזעקה (צעקה) עולה ויורדת. לך) -------  חשבתי משחק נאה: נפרדנו. קח ------- אבל לא באמת אפשר להיפרד, הלא כך? סביר שאוסיף לערוג אותך (ולהרוג בך) עם ונגד כיוון התנועה של תנועה חדשה -------- את אוהבת אותך היום? עשיתי ביד עפתי לבד. זה עזר לי להוציא אותי מהמיטה ------ בערב נזכרתי: גמל-שלמה הולך לי על הגב ------ יש לי פיקסציה על קונספירציה. אני יודעת לעשות

אלימינציה

-------

כמה אופטימיות וקסם וזיקוקים ונוצות ומטסים (מילה טובה. כמו מנח) וכינורות ומקורים ואצבעות והזיות יש בצמד המילים יום יבוא (למרות שבאופן קבוע כל יום מקפיד לבוא היום שאחריו) ובכל זאת

יום יבוא.

http://www.youtube.com/watch?v=L8eMtQID1Ts&ob=av2n