כותרות TheMarker >
    ';

    Boriship - יצירות, רגעים מוזיקלים ומחשבות

    כל הזכויות שמורות (c)

    נולד, מעביר את הזמן וצונח...

    11 תגובות   יום ראשון, 31/10/10, 23:16

    החיים הם מעגל, על מעגל, על מעגל. וכולנו קווים שנפרמים מהם ומנסים ליצור קצוות.

     

    יש כאלה שיוצרים מלבנים מהקצוות. יש כאלה שיוצרים מעויינים. ויש בני מזל שמשיגים טרפזים לפעמים...

     

    יש משהו מתסכל בקיום שהוא ליניארי. לנוע מנקודה לנקודה. בסופו של דבר החיים הם אותם רגעים שבהם נוצרים קצוות במעגלים, דבר הנראה לנו בלתי אפשרי כשאנחנו מרגישים עצמנו עכברים במעבדה יום אחרי יום.

     

    אדם מחפש אהבה, הוא יחרוש על כל הזדמנות להכיר, על כל בר ובית קפה, כל אירוע חברתי, כל אתר היכרויות, הוא יתחיל עם בחורה ברחוב, הוא יצעק בכיתה אוהב אותך ויכוון את האצבע על מי שתיפול, הוא יפרסם מודעה בעיתון. אבל המעגל הזה רק ילך ויתעגל יותר עד איזשהו קצה - הפעם הראשונה שלו, האינטימיות הראשונה שלו, חום גוף ראשון שיחווה. זה אולי יהיה יום, אולי שבוע, אולי 5 שנים. אבל כל אלה מלבנים, מעויינים וטרפזים.

    וגם כשיתחתן בחתונה גדולה עם 200 איש ומושט למנה עיקרית, והנה - לכאורה השיג את הקו שלו, חיבר את הנקודות. הפך מרווק פונקטואלי לנשוי ליניארי. לא! הוא פשוט יצר מעגל חדש. מעגל עגול חדש. וגם בו הוא יחיה מקצה מוגדר אחד לשני. מסקס מדהים ביום X ליום הנישואים הרומנטי השני ביום Y, מצחוק משותף מול סרט ששניהם אוהבים להולדת הילד הראשון. מעגל שיוצר קצה. ואם יתמזל מזלו - אלה יהיו בעיקר צורות חדשות. מקביליות למינהן, חמשושים ומשולשים שווי שוקיים.

     

    אבל חסרה לנו הסבלנות. אנחנו נופלים ונכנעים לשאיפה ליניארית. וגם אני נופל. נבלע בתוך תבניות, בתוך ציפיות כרונולוגיות, רציונליות. וכבר היו לי אינספור מעויינים ואפילו טרפזים. ויהיו עוד, שכן גם המעגל מתעייף להיות מעגל. אפילו ליום, אפילו לשבוע, אפילו ל-5 שנים.

     

    אז בין זיכרון צורני לכניעה ליניארית, שם בטווח נמדד האדם. והנסיון הזה הוא הדבר הכי קשה והכי מאתגר במשך כל החיים.

     

    ***

     

    אבק אדם (השיר הפותח את האלבום "ברזל", של פרוייקט 1:1) 
    מילים: ערן בר גיל
    לחן: גדי רונן


    זר בעיר זרה
    זר בעולם, זר בבית, זר במשפחה
    וחי כמו מכונה
    נושם עשן, פולט מילה

    אני לא מדבר שום שפה
    אבל חושב בשקט
    מגלגל שטויות בראש
    כמו סלעים בעלייה
    מפותלת

    לטפס על עץ להשקיף לים
    לבכות מתענוג להיות קיים
    אני חי כמו מה שצומח
    נולד, מעביר את הזמן
    וצונח....

    לשרוף את כל המחברות
    לא להשאיר טביעות אצבעות
    לצרוח בלי שאף אחד ישמע
    לחיות ולסבול בשקט

    לטפס על עץ להשקיף לים
    לבכות מתענוג להיות קיים
    אני חי כמו מה שצומח
    לטפס על עץ להשקיף לים
    לבכות מתענוג להיות קיים
    אני חי כמו מה שצומח
    נולד מעביר את הזמן
    וצונח...

    חבוי כמו מה שצומח
    מעביר את הזמן
    כמו אבק אדם
    אני חי כמו מה שצומח
    מעביר את הזמן
    אני אבק אדם
    אבק אדם

    זר בעיר זרה
    זר בעולם זר בבית זר במשפחה
    וחי כמו מכונה
    נושם עשן, פולט מילה 

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/12/10 20:55:
      כתבת מקסים בוריס.
      שיהיה לך שבוע מצוין :-)
        5/11/10 10:43:

      צטט: ...אירית... 2010-11-01 15:44:21

      בוריסי, השיר הזה שהבאת אחרי מילותיך שלך
      כל כך מעצים את התחושה הזו שאתה מצייר עיגול צובע כהה ונשאב. אתה לא אבק! אתה אדם. הרגש הכל כך חזק שלך צריך מנוחה. וסבלנות היא ברכה. יודעת מעצמי. לאט. להינות גם מהדרך. אם לא תהיה צפיה. אם לא יהיה כאב. איך נהנה שם בסופ? :) אני מחייכת. כי אחרי כל הדמעות יבוא עונג גדול.

      תודה אירית, מילותייך מרגשות 

        5/11/10 10:42:

      צטט: * חיוש * 2010-11-01 12:38:54

      לטפס על עץ להשקיף לים
      לבכות מתענוג להיות קיים
      אני חי כמו מה שצומח

      העיקר אנחנו כל החיים נעים ויוצרים

      מעגלים חדשים לנוע בהם

      לפעמים המעגלים שלנו סובבים יחד עם המעגלים

      של קרובינו ולעיתים טיפונת של סטיה והמעגלים

      סובבים במעגלים שונים

      נהנתי לבקר אצלך והקליפ חזק!

      תודה בוריס חברי היקרנשיקה

      שבוע ניפלא

      חיה

      תודה חיה 

        5/11/10 10:42:

      צטט: סטאר* 2010-11-01 11:07:31

      החיים הם מתנה ...
      קיבלנו מתנה , נולדנו , לא מעבירה את הזמן סתם ...
      בזמן הזה אני גדלתי הבנתי את משמעות החיים(מקווה )
      גם אם הם, החיים, זמניים לנו כאן, האנרגיה שלנו ממשיכה אותם...
      אני אוהבת , גם הענקתי חיים, אני אוהבת, אני יוצרת , אני אוהבת אני לומדת ...

      וכן הסבלנות והסובלנות הן מילות המפתח אהה וגם האופטימיות :)

       

      תודה סטאר.

      כל מילה אמת. כולל לגבי האופטימיות..:)

        1/11/10 15:44:
      בוריסי, השיר הזה שהבאת אחרי מילותיך שלך
      כל כך מעצים את התחושה הזו שאתה מצייר עיגול צובע כהה ונשאב. אתה לא אבק! אתה אדם. הרגש הכל כך חזק שלך צריך מנוחה. וסבלנות היא ברכה. יודעת מעצמי. לאט. להינות גם מהדרך. אם לא תהיה צפיה. אם לא יהיה כאב. איך נהנה שם בסופ? :) אני מחייכת. כי אחרי כל הדמעות יבוא עונג גדול.
        1/11/10 12:38:

      לטפס על עץ להשקיף לים
      לבכות מתענוג להיות קיים
      אני חי כמו מה שצומח

      העיקר אנחנו כל החיים נעים ויוצרים

      מעגלים חדשים לנוע בהם

      לפעמים המעגלים שלנו סובבים יחד עם המעגלים

      של קרובינו ולעיתים טיפונת של סטיה והמעגלים

      סובבים במעגלים שונים

      נהנתי לבקר אצלך והקליפ חזק!

      תודה בוריס חברי היקרנשיקה

      שבוע ניפלא

      חיה

        1/11/10 11:07:

      החיים הם מתנה ...
      קיבלנו מתנה , נולדנו , לא מעבירה את הזמן סתם ...
      בזמן הזה אני גדלתי הבנתי את משמעות החיים(מקווה )
      גם אם הם, החיים, זמניים לנו כאן, האנרגיה שלנו ממשיכה אותם...
      אני אוהבת , גם הענקתי חיים, אני אוהבת, אני יוצרת , אני אוהבת אני לומדת ...

      וכן הסבלנות והסובלנות הן מילות המפתח אהה וגם האופטימיות :)

        1/11/10 10:48:

      צטט: ליריקה- 2010-11-01 08:57:29

      כתבת את זה כל כך מדויק ויפה.
      מה מאחד מה מפלג. אנושות בהתהוות.

      לא בטוח אגב שהסבלנות תמיד משתלמת,, אבל מה שנותר
      הוא החלל האינסופי של מהותך הפנימית, איש איש לעצמו.

      תודה לך!

      הסבלנות לא תמיד משתלמת. מסכים. אבל לדעתי היא כן משתלמת יותר ממה שאנחנו חושבים. ואני אומר את זה ממש לא בתור אופטימיסט...:) 

        1/11/10 10:47:

      צטט: שושי1 2010-11-01 00:15:47

      אבל חסרה לנו הסבלנות. אנחנו נופלים ונכנעים לשאיפה ליניארית. וגם אני נופל.

      ואני הייתי אומרת לך, אם המשפט הזה היה ריצ'רץ' והיית פותח אותו, מה היה מתגלה מתחתיו? תבדוק את זה

       

      הייתה מתגלת מתחתיו אמת, או לכל הפחות האמת הפנימית שלי בחיי. הנפילה פה היא לא לתיאור כישלון. הנפילה פה מתקשרת עם האתגר (שזה המשפט האחרון כאן לפני שהשיר מתחיל). האתגר לחיות את החיים לא כרצף אירועים אלא כסדרת אירועים שהם כמו צורות מוגדרות שנוצרות מתוך המעגל האינסופי. האתגר כולל גם נפילות בדרך.

      אם תסתכלי בהמשך אז מגיע המשפט: "וכבר היו לי אינספור מעויינים ואפילו טרפזים. ויהיו עוד, שכן גם המעגל מתעייף להיות מעגל". אז המשפט יכול להיות ריצ'רץ' (דימוי מרתק) והוא בכל זאת חושף אמת לאמיתה מבחינתי....

      אלא אם כן פספסתי משהו שניסית לומר לי

      תודה שבאת... 

        1/11/10 08:57:
      כתבת את זה כל כך מדויק ויפה.
      מה מאחד מה מפלג. אנושות בהתהוות.

      לא בטוח אגב שהסבלנות תמיד משתלמת,, אבל מה שנותר
      הוא החלל האינסופי של מהותך הפנימית, איש איש לעצמו.
        1/11/10 00:15:
      אבל חסרה לנו הסבלנות. אנחנו נופלים ונכנעים לשאיפה ליניארית. וגם אני נופל.

      ואני הייתי אומרת לך, אם המשפט הזה היה ריצ'רץ' והיית פותח אותו, מה היה מתגלה מתחתיו? תבדוק את זה

      ארכיון

      פרופיל

      The B. Land
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין