"לשוב ולראות עוד פעם, ולו רק פעם אחת, את בית המולדת עתיק היומין, זה אשר כה צנוע ישען על שתי משעונותיו, לעלות אל עליית הגג ולמצוא את דפי החומש הישן עם מחברת האלף בית הראשונה... לטפס ולהגיע אל החלון הקטן ולהשקיף משם בבת אחת על כל העיירה כולה... ואחר כך - מה שיהיה יהיה".

.

"הרי שאני רואה את עצמי כמין זכוכית נגטיבית שנשארה רק היא היחידה לאחר שאבד העצם המצולם. כלום לא שומה עליי, למען הקים להם לדברים זכר, להטביע את רישומיי על הנייר".

מארק שאגאל.. מתגעגע אף הוא