0

ביקור חטוף בנהריה

76 תגובות   יום שני, 1/11/10, 10:56

''
''

יהונתן כיס-לב נהריה

 

''

יהונתן כיס-לב

 

יום בהיר אחד....כל הספורים שיש בהם עליזות ושמחת חיים מתחילים בדרך כלל ב-"יום בהיר אחד". וזה לגמרי טבעי ,כי יום בהיר צופן המון אפשרויות גלויות. שקיפות זה מה שכולנו מחפשים. What you see is what you get . גם הספור שלי מתחיל ביום שישי בהיר אחד, התקבצתי עם תריסר גברים ונשים שעיניהם מאירות מבעד למשקפי השמש האפנתיים, בתחנת הרכבת צפון כשפנינו לנהרייה. סבת המסע, נעילת תערוכתו של האמן יהונתן כיס-לב "נהריה אהובתי".

 

כשהייתי בת 16 אימא שלי החליטה לצאת איתי לנופש לנהריה, העיר הצפונית ביותר בעולמה הצר של נערה תל אביבית, וכדי שלא אשתעמם הזמנתי את עתליה, חברתי היפיפייה מהבית  ממול.נסענו ברכבת. סנסציה. אני חושבת שזה היה המסע הראשון בחיי ברכבת ישראל. אהבתי כל שנייה. אני זוכרת שרוב הנוסעים ירדו בחיפה והותירו רכבת ערומה מבני אדם. כפחדנית מקצועית הרהרתי שוב בכדאיות ההצפנה עד עיר הפינגווינים. באותם ימים לא נדרשת לאנטרקטיקה כדי להרגיש פינגווין, נסעת פשוט לעיר הצפונית אין לי מושג למה.

 

נהריה זהרה כעיר קיט מזמינה. המון אנשים שנראו ממש כמו אלה שנטשנו בתל אביב כשעלינו לרכבת, טיילו לאורך הנחל שבוצע את העיר לפחות כמו נהר הסן בפריס, רק שאין בו מים מי יודע. התמקמנו בקלילות בצימר שאימא שלי שכרה עבורנו, לא לפני שהומלץ על ידי חברותיה וידידיהן. בני הבית עיגלו עיניהם למראה התל אביביות שהתקשו להתמקם עם גופן בחלל, וכיבדו את הקושי הטבעי של בנות התרבות להתמקם בארץ היקים.

 

החופשה חלפה בסערה. עתליה הפילה קורבנות, כדרכה בקודש, בזכות יופייה המסחרר. אני נהניתי מהמופע ומשלל גלידות בלי הכרה. אחרי מספר ימים חזרנו שזופות ומלאות חוויות. מי ששמע את קורותינו התקשה להאמין שמדובר היה בנהריה. ממש כמו סיפורי הברון הידוע מינכהאוזן  

 

באותו יום שישי בהיר איתו התחלתי את הפוסט, עלינו על הרכבת והתכוונו לרדת בנהריה.  תיקוני דרך אילצו אותנו לרדת בקרית מוצקין ולהמשיך באוטובוס שהועמד לרשותנו על ידי הרכבת עד נהריה.

 

הגלריה, יוזמה של אמנים מקומיים, מארחת אמנים מנהרייה ומרחבי הארץ, שיש בעבודותיהם זיקה לעיר.האמן יהונתן כיס-לב, ביקר מספר פעמים בעיר נפגש עם התושבים שהומלצו על ידי אגף התרבות, חווה את המראות שלה מכל זווית אפשרית, ויצר את התערוכה "נהרייה אהובתי" עם המון אהבה ואופטימיות, שיש אצלו למכביר.

 

אהבתי כל רגע של השיח שהתקיים בגלריה. יהונתן הוא אמן ענק לטעמי . אני מתעוררת כל בקר אל תוך ציור שלו ,סוג של אינטרפרטציה של נווה צדק בצבעים שמרקידים את גופי מהסדינים. הציורים שלו את נהרייה החיו את בקור נעורי ביתר שאת. אז, הצבעים המופלאים של יהונתן כיס-לב היו הצבעים היחידים במוחי.

 

כעבור שעה ורבע בדיוק, מצאנו את עצמנו באוטובוס שהחזיר אותנו לקרית מוצקין ומשם לתחנת הרכבת תל אביב צפון.ביקור החטף כלל: רכבת, אוטובוס, שיח גלריה, מפגש חם עם אנשים נפלאים וחוזר חלילה.

 

 

דרג את התוכן: