כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לא על כל דבר יש לי דעה נחרצת ולא על כל דבר אכתוב מה דעתי - אבל...

    ישנם נושאים בהם אני חש צורך לשתף אחרים
    (תמיד בהשתדלות ובתקווה שלא לפגוע באף אחד)
    ועל כל אלו אכתוב!

    (:

    ארכיון

    אגדת אגד והמבוך המתפתל

    12 תגובות   יום שני, 1/11/10, 18:17

    אגדת אגד והמבוך המתפתל

     

    ארגון וסדר ים תיכוני גלי עד גבע גלי

    סיפור אמיתי

     

    קורה – קבעתי פגישה בירושלים - קורה!

    קורה שמגלים שם חיים – שאולי אפילו אפשר לעשות איתם עסקים (עם אלו אי שם בירושלים).

     

    אז יום ראשון בבוקר, אופטימי ועליז, חניתי בחניון ארלוזורוב ושמתי פני לתחנת האוטובוס - אגד מספר 480 המגיע לבירתנו הנצחית.

    הפגישה ב-9:00 הייתי בתחנה כבר ב-7:15.

    אני תמיד מעדיף להקדים 20 דקות מלאחר 2 דקות.

     

    התחנה, תחנה חדשה, מסוג המבוך המתפתל – לשמירה על הסדר...

    והיא, התחנה, היתה ריקה – מאוטובוסים הכוונה – מה שגרם לתור של כרבע מאוכלוסית תל-אביב והסביבה.

    והתור היה מכל הכיוונים – מכל כיוון אפשרי...

     

    קניתי כרטיס ויצאתי למסע ארוך עד לסוף התור.

    הגעתי...

    המתנתי בשמש כמו שצריך (רק מי שבמבוך המתפתל זוכה לצל)...

    והאוטובוס בושש...

    והזמן חולף...

    והשמש עולה במסלולה...

    והחייל שלידי מסביר "ככה זה בימי ראשון..."

    "אז למה הם לא מוסיפים אוטובוסים, אם הסיפור מוכר ויידוע?" אני שואל אותו כאילו הוא הבעלים של אגד.

    הוא מחייך.

    גולנצ'יק, רב"ט, שבע קרבות תחבורה, מזיע, עם תרמיל בגודל של בניין.

     

    והאוטובוס ממשיך לבושש...

    והזמן חולף...

    והשמש ממשיכה במסלולה...

    והתור ממשיך עובר את התחנה שאחרינו ומגיע כבר למגרש החנייה...

    וסוף סוף מגיע אוטובוס.

    איזו הקלה...

     

    מיד הוא מוקף נחיל אדם – כמו דגיגים לפת לחם שצפה לקראתם.

    החבר'ה מגיעים מכל הכיוונים – סטודנטים וחיילים ממהרים לדחוף קיטבגים לתא המטען, כאילו בכך קבעו חזקה על האוטובוס הזה. (לא משנה שלא עמדו ממש בתור ובטח לא עברו את המסלול המפותל)... ומיד כשתקעו יתד (קיטבג יותר נכון) הם מסתערים לכיוון הדלת משמאל.

    במסתערים גם קרביות וקרביים, גם ג'ובניקיות וג'ובניקים וגם אזרחיות ואזרחים (כנראה במילואים) – אין ספק, אין על הצבא שלנו).

     

    אותו כח בא גם מימין לדלת הנהג.

    אלו שהגיעו מהצד (הם כנראה "רק פתק").

    ושני ראשי חץ אלו, משמאל ומימין, מונעים בעוצמה ובנחישות חדירת מסתננים, שעמדו וחיכו באופן מסודר, במסלול המתפתל.

     

    כאן בוודאות, השמאל והימין לא פראיירים של המרכז!

     

    הלחץ על הדלת עצום – מסתבר שאגד דאגו לדלתות פלדה משוכללות והדלת מחזיקה מעמד – ברם מרוב הלחץ קשה מאד להכנס... גם לימניים גם לשמולאנים ובוודאי למרכזיים שעמדו וחיכו במסלול המתפתל...

    וכך תחת לחץ הולך וגובר נדחסת המסה וממלאה את חלל האוטובוס.

    אנחנו, אלו שמרחוק, רואים ולא זוכים לאוטובוס המובטח...

    לא רק שלא זוכים – התור אפילו לא מתקדם...

    האוטובוס התמלא ביימניים ושמולניים ועוד שלוש וחצי מרכזיים שזורקים עצמם קדימה בגבורה אין קץ.

    וזהו.

    נסע האוטובוס.

     

    ואנחנו ממשיכים להזדיין בסבלנות...

    ולהגיר זיעה...

    והאוטובוס ממשיך לבושש...

    והזמן חולף...

    והשמש ממשיכה במסלולה...

    והתור ממשיך כבר וממלא את מגרש החנייה...

    ו... הנה הנה מגיע עוד אוטובוס!!!

     

    שוב חוזר הסיפור – תיקים, תא מטען ימניים, שמולאנים, מרכזיים...

    והנה איזה יופי, מגיע עוד אוטובוס – רק מה, במקום שיחכה ככה באופן מסודר, אחרי הראשון, ויתקדם כשהראשון יעזוב, הוא נעמד במקביל לו...

    חוסם נתיב, פותח דלת...... ו.... עכשיו זה לא רק ימניים ושמולניים – עכשיו גם אלו ממרכז התור, אלו שאינם כלואים במסלול המבוך המתפתל, מזנקים.

    עכשיו זה כמו שני מקקים ירוקים, מוקפים במליון נמלים מזיעות.

     

    והתנועה חסומה - קווים אחרים לא יכולים לעבור – 480 מעלה נוסעים בשני מסלולים.

     

    והנה עוד אלו עומדים ומתמלאים, מגיע אוטובוס נוסף ועוצר (למזלי) באזור התור שלי... פותח דלתות ו... אני לא צריך לעשות שום דבר... אני גם לא עושה דבר... אני אפילו לא מזיז רגליים... אני נדחס ונשאב ורואה מולי עורף מזיע של גולנציק ובאחורי 16M של חברו... מקווה רק שהנ"ל וידא שאין כדור בקנה... מרגיש ת'צלעות על סף קריסה... משתדל לנשום...

    ופתאום מולי נהג והגה...

    דמעות אושר עלו בעיני כשניקב לי את הכרטיס...

     

    אני אפילו מוצא מקום ישיבה...

    תוך 2-3 דקות כל שלושת האוטובוסים יוצאים יחדיו לדרך, וכולם עליזים וטובי לב.

     

    רק אלו שעדיין לכודים במסלול המבוך המתפתל, צורחים, זועפים ומקללים אחרינו...

    מה קרה?

    למה צעקות?

    קללות?

    למה החוסר סבלנות הזה?

    לפחות אתם בצל...

     

     

    צ

     

     

    מקרא לתמונה:

    1. תחילת התור...

    2. מסלול המבוך המביך המתפתל... המוצל...

    3. הימניים

    4. השמולאניים

    5. בתחילת המסע לסוף התור...

     

     

    לצערי אין לי עדשה רחבה...

     

     

     

    ''

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/11/10 20:43:
      בפעם הבאה תעלה לירושלים ברכב. נשמע שעדיף לחפש חניה ולהשאר בחיים
        13/11/10 15:30:
      אני נוסעת מדי פעם מבאר שבע לחיפה עם הרכבת. אם יודעים איך לתמרן, הרי שיש מקומות ישיבה. כדאי להצטייד עם MP3 ואז גם מתגברים על רעש הסלולרים.
      כדאי בימי סוף השבוע וראשון לנסוע אחרי עשר בבוקר.
      ניראה לי שזה עדיף פי כמה על נסיעה באוטובוס.
      אולי סוף סוף יקדישו יותר משאבים לקווי הרכבת וירחיבו את רשתות היעדים. אבל אצלנו רק מכבים שריפות ולא עוסקים בראיית הדברים לרחוק.
      רות











      רות
        7/11/10 13:23:
      סיוט.
      אבל כתוב מקסים :)
        4/11/10 23:59:
      :)
        4/11/10 21:01:
      מבהיל,נשמע כסיוט לא קטן.
      כל הכבוד לחוש ההומור.
      לצערי אני מכירה את הסיוט המזדחל הזה. בעוונותי הרבים לא הייתי מסוגלת להעלות את החוויות האלה על הכתב בנימה הומוריסטית כמוך. שאפו !!!!
        2/11/10 08:36:

      אוףףףףףףף! נקרעתי מצחוק.

      -

      טוב שיש לך הומור ענק. זה בטח לא היה מצחיק להיות שם.

      -

      איך שהוא ---במקום ביקורת יצאה לך----- אהבה ענקית למדינה המטורפת שלנו

      -

      נורא אהבתי

      -

      חנה

        2/11/10 04:48:
      האמת שיעקב צודק... זה נשמע לי כמו תיאור של יום ראשון או חמישי ברכבת... תשכח ממקום לשבת... מדלג מעל גופות שקבורות בעמידה במעברים.
        1/11/10 23:31:
      נראה סיוט..בפעם הבאה קבע פגישה בשעה מאוחרת יותר בתקווה שאז העומס ירד...
        1/11/10 20:09:
      עכשיו אני מבין למה רצחו את ארלודורוב.....
        1/11/10 19:37:
      תתנחם בעובדה שאומרים שהמצב אצל נוסעי הרכבת גרוע בהרבה........ :-)
        1/11/10 18:40:
      אין מה לדבר 0:2 לאגד (רק ירושלים)