צטט: pov 2010-11-03 12:18:16

צטט: אנטי-סיזיפוס 2010-11-01 21:58:00

יש לי שיטה, שמאז שהפעלתי אותה (מאז שנולדו הבנים שלי) היא עובדת מושלם. ברגע שהאחים רבים - אני אומר להם "שאחים אסור שיריבו" - שניהם מקבלים עונש. לא שואל מי התחיל ומה קרה. אם אני יודע מי התחיל, אני נותן לו להרגיש את העונש "חזק" יותר
מאז גיל 0...הם לא רבו... ושניהם עם טמפרמנט.
אני עשיתי אותם בשבילי... ולי אסור להתבאס על כך
:)

 

למה להעניש את מי שלא אשם, כי זה יותר קל לך?

הרי ברור שהצדק לא נעשה ואין פה על מה להתגאות.

תאר לך שמישהו פוגע בך והשופט מעניש גם אותך. זה יגרום לך להעריך את המערכת או לחשוב שהיא מקולקלת ועצלנית?

אני מבין (עפי טענתך) שמאז הם לא רבים- אך זה לא מעיד על טיב השיטה.

גם אם היית דופק להם מכות בכל פעם שהיו רבים, הם לא היו רבים יותר.

הסיבה שבגינה הורים לא מתערבים בריבים או מענישים אוטומטית את שני הצדדים היא פשוטה: חוסר סבלנות.

ההורים ודאי חזרו מיום עבודה והם רק רוצים לנוח- לא להמשיך לעבוד- וחינוך בניהם בהחלט מצריך עבודה.

כדי לנקות עצמם מרגש האשמה על אי החינוך (=אי התערבות בריבים)- הם מפתחים תאוריות שזה לטובת הילד.

אנחנו גם יכולים לשכנע את עצמינו שאכילת ממתקים טובה לשיניים- זה לא ישנה את המציאות.

מסכימה לגמרי עם התגובה שלך לתגובה זו, ועם הפוסט הזה בכלל

צטט: אנטי-סיזיפוס 2010-11-01 21:58:00

יש לי שיטה, שמאז שהפעלתי אותה (מאז שנולדו הבנים שלי) היא עובדת מושלם. ברגע שהאחים רבים - אני אומר להם "שאחים אסור שיריבו" - שניהם מקבלים עונש. לא שואל מי התחיל ומה קרה. אם אני יודע מי התחיל, אני נותן לו להרגיש את העונש "חזק" יותר
מאז גיל 0...הם לא רבו... ושניהם עם טמפרמנט.
אני עשיתי אותם בשבילי... ולי אסור להתבאס על כך
:)

למה להעניש את מי שלא אשם, כי זה יותר קל לך?

הרי ברור שהצדק לא נעשה ואין פה על מה להתגאות.

תאר לך שמישהו פוגע בך והשופט מעניש גם אותך. זה יגרום לך להעריך את המערכת או לחשוב שהיא מקולקלת ועצלנית?

אני מבין (עפי טענתך) שמאז הם לא רבים- אך זה לא מעיד על טיב השיטה.

גם אם היית דופק להם מכות בכל פעם שהיו רבים, הם לא היו רבים יותר.

הסיבה שבגינה הורים לא מתערבים בריבים או מענישים אוטומטית את שני הצדדים היא פשוטה: חוסר סבלנות.

ההורים ודאי חזרו מיום עבודה והם רק רוצים לנוח- לא להמשיך לעבוד- וחינוך בניהם בהחלט מצריך עבודה.

כדי לנקות עצמם מרגש האשמה על אי החינוך (=אי התערבות בריבים)- הם מפתחים תאוריות שזה לטובת הילד.

אנחנו גם יכולים לשכנע את עצמינו שאכילת ממתקים טובה לשיניים- זה לא ישנה את המציאות.

צטט: סדנאות הורים וייעוץ 2010-11-01 23:44:57

 מריבות בין אחים זו דרך מצויינת ללמוד איך להסתדר עם אנשים. זה משהו שחשוב ללמוד לחיים.
והתערבות שלכם תפריע ללמידה הזאת.

אם דני למשל, חוטף ליוסי, אחיו הקטן את הצעצועים בכל פעם שמתחשק לו ואת תקפידי לא להתערב כדי "שילמדו לחיים"

מהם בידיוק ילמדו?

יוסי ילמד שאין מי שמגן עליו ושצריך להיות אלים וחצוף כדי להסתדר

ודני ילמד שהאלימות והחוצפה משתלמת.

אין הבדל בין מריבות אחים למריבות עם ילד אחר בגן וכפי שלא תסבלי התעלמות גננת מכך שהבריון של הגן חוטף כל פעם לבן שלך צעצועים- עלייך לא להתעלם כשהאח המופרע חוטף צעצועים לאח החלש.

את דארוויניסטית או מחנכת?

צטט: אבי לנדו 

הכלל החשוב ביותר במריבות בין אחים - אל תתערבו! (כמובן כל עוד אין סכנה פיזית).

 

עצה גרועה ביותר.

הכלל החשוב ביותר במריבות בין אחים- התערבו מיד ולמדו אותם לאהוב אחד את השני- ולא לריב אחד עם השני.

בניגוד למיתוס האומר ש"בני משפחה אוהבים זה את זה באופן טבעי כי הם משפחה" - יש ללמד זאת. אהבה זה מעשים לא דיבורים וריב, איננו מעשה אהבה.

אם אחים שרבים בילדותם יהיו בבגרותם בקשר טוב ואוהב אחד עם השני- יהיה זה למרות אי התערבות הוריהם ולא בזכותה.

(לגבי יתר הפוסט- מסכים שביקורת חיובית על מעשים חיוביים היא מומלצת, אך כאמור- היא אינה מחליפה התערבות במקרים של ריב)

"מה קרה מי התחיל??

צודק!

תשומת לב חיובית....

תודה

בטי

צטט: ron294 2010-11-02 15:04:40

רעיונות שנונים עם פדגוגייה גבוהה ואיכותית.
תודה

תודה רון!

צטט: נחרצה 2010-11-02 06:53:36

מריבות אחים מתחילות בזעקות מרות ובכי, ומהר מאוד מגיעה אף ההתפייסות, החיבוקים ואמירת הסליחה האחד לשני - בכל אופן, אצלי בבית.
מקווה שגם בעתיד, כשיגדלו - יידעו להתפייס, וההנחה שלי שזה מאוד תלוי בהקניית ערכים, חינוך ובהורים.

אכן נחרצה, מסכים איתך, הרבה דברים תלויים בחינוך וערכים.

צטט: סדנאות הורים וייעוץ 2010-11-01 23:44:57

אני חושבת שבעיקר- אל תראו בזה בעיה. מריבות בין אחים זו דרך מצויינת ללמוד איך להסתדר עם אנשים. זה משהו שחשוב ללמוד לחיים.
והתערבות שלכם תפריע ללמידה הזאת.
אם לא תחשבו שזו בעיה- וממילא, חייבים להגיע להשלמה כמה שיותר מהר, יהיה לכם יותר קל שלא להתערב.
חוצמזה, העצות שלך מצויינות!

תודה לך!

הארותייך מעניינות ומוסיפות מאוד.

אל תתערבו?!  - אולי צריך לחשוב איך להתערב. מסכימה שאין להתערב במובן הפשוט כלומר להיכנס כעוד גורם במריבה. אבל, אתם יכולים לבחור את הזמן המתאים להתערבות שלכם - הרבה לפני או מעט אחרי המריבה. 

אני הייתי למשל מעלה לעתים קרובות שיחה או דוגמה ל"התרת סכסוכים בדרכי שלום"

ואפשר להרחיק עדות ממריבות מפורסמות בספרות, ועד מלחמות חדשות לבקרים... אפילו מהאופן שבו מנסים להימנע משביתה גדולה או לסיים אותה... מה קורה? מה הצדדים עשו "פתאום" שאפשר לסיים את השביתה / מריבה,   משהו שהם לא עשו בהתחלה?

לחשוב עם ילדים , עם האחים שעוד רגע יריבו שוב... מה יכולים לעשות במקום לריב....

כמובן שזה סוג שונה של התערבות  והוא דורש מחשבה על צעדים בוני אמון. הוא דורש "פרוק לגורמים" של מריבת אחים.

דבר שעובד יפה הוא להזמין את הילדים למשחק תפקידים - בו אחד מהם יתפקד כהורה - ואחד ההורים והילד השני כילדים רבים... זה מאפשר לילד , תו ךמשחק , נקודת מבט וחשיבה שונה לגמרי מזו שהוא רגיל לה.

וכמובן תמיד יהיו מריבות-אחים, אבל אפשר לצמצם ולמזער את החוויה הזאת.

מקסימום "פקקים לאוזני ההורים"...

צטט: ליידי בלוז 2010-11-01 21:51:58

כל הכבוד בהבאת הדברים לכאן.

.

בלוז

בשמחה ליידי!

צטט: אנטי-סיזיפוס 2010-11-01 21:58:00

יש לי שיטה, שמאז שהפעלתי אותה (מאז שנולדו הבנים שלי) היא עובדת מושלם. ברגע שהאחים רבים - אני אומר להם "שאחים אסור שיריבו" - שניהם מקבלים עונש. לא שואל מי התחיל ומה קרה. אם אני יודע מי התחיל, אני נותן לו להרגיש את העונש "חזק" יותר
מאז גיל 0...הם לא רבו... ושניהם עם טמפרמנט.
אני עשיתי אותם בשבילי... ולי אסור להתבאס על כך
:)

.

אתה עושה בייביסיטר...

.

בלוז

כל הכבוד בהבאת הדברים לכאן.

.

בלוז