זה קרה לפני כ-6 שנים, בצהרי היום, כאשר שמתי פעמיי אל ביתי, אפופה, רצוצה ומוטרדת, לפתע הגיחה משום מקום שברולט קוואליר לבנה במהירות מופרזת, והעיפה אותי באוויר, בזמן שחציתי מעבר חצייה ברחוב בר כוכבא בתחנה המרכזית.

כל מה שהיה זכור לי זוהי התמרחותי על הכביש המחוספס והלוהט, כשראשי נגרר ומשתפשף באספלט.

התרוממתי בשארית כוחותיי למצב ישיבה וראיתי כיצד אנשים חשים לעזרתי מכל עבר.

מרפק שמאל מדממת, פצועה, ובגב חתך זב דם, שנחבש על ידי עובר אורח מזוקן חובש כיפה אדיב וטוב לב.

בין זמן החבטה על שמשת המכונית,לבין הזמן שהתעופפתי באויר ראיתי אור בוהק זהוב-לבן, מתוכו הגיח מלאך, המלאך ששמר עליי. שאלתי את המלאך: "לשם מה באת אליי?" 

המלאך ענה: "זמנך עדיין לא הגיע, יש עוד חיים על פני האדמה, נשלחתי כדי להגן עליך".

כשהתעופפתי מעל הכביש, ראיתי נוצות לבנות מתנופפות ומתפזרות להן ברוח, חשתי בשלווה השמימית ואת האהבה האלוהית עוטפת אותי בחום מדהים רך ונעים.

חזרתי לכאן מוכת תדהמה כשלבי הולם בחוזקה, תהיתי, האם זה קרה באמת? מה אני עושה שרועה על הכביש? 

הבטתי בדמותו של המלאך המתרחקת אל תוך האור הבוהק הגדול והמוזהב, הבטתי בכנפיים הלבנות, הגדולות והצחורות, נופפתי לו לשלום ומאז האור הזה נשאר איתי, את החום, החמלה והאהבה אני מקבלת כל אימת שאחפוץ!

בכל יום אני מודה על החיים החדשים שקיבלתי במתנה!

ת-ו-ד-ה