כותרות TheMarker >
    ';

    ניסיון ותהייה

    על אמנות ותרבות.

    תגובות (16)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      10/11/10 19:40:

    צטט: דבי לוזיה 2010-11-10 09:05:15

    צטט: חץ עין נץ 2010-11-10 07:28:30

    צטט: עליזהלה 2010-11-09 21:34:27

    מעניין... האם האוסף הזה (ושל אחרים שאינם דבקים בנושא/צייר/סגנון/תקופה מסויימים) מעיד כמכלול על דבר כלשהו מלבד על אישיותו של האספן עצמו (תהיה מעניינת וחשובה ככל שתהיה...? (וזו שאלה שמזמינה לתגובתך)

     

     

    אני מקווה שדבי תענה אבל אני אדחף בנתיים. התשובה בוודאי. על הרבה דברים אחרים כגון תפישת העולם שלו, הטעם שלו הידע שלו וכדומה. וזה נכון לגבי כל יצירה ואמירה (כולל זאת שלך כאן ותשובתי) מה שמעניין מאד במקרה שלו היא התוצאה של אישיותו המרתקת של האיש הזה במיוחד שכל בחינה סמי אוביקטיבית ואפילו שיטחית מאד  של האוסף מראה שהאיש היה גם בעל ידע נרחב , גם בעל טעם משובח ביותר ובעל תפיסת עולם מרתקת. למשל אחרי התערוכה התפתחו ברחבי האינטנרט ובמקומות אחרים ויכוחים מרתקים על האוסף שהעיד גם עליו וגם על הבחירות של האוצרת בתערוכה. הוא במפורש ובניגוד לאספנים אחרונים למיטב הבנתי ממש אסף בעיקר אמנות ישראלית ולא שום דבר אחר. 

     

     

     

    אני דווקא לא מסכימה איתך, עדי. מה שעומד על הפרק אינו האספן ואישיותו המסויימת אלא בחירותיו. אני לא הולכת לתערוכה כזאת כדי ללמוד על האספן אלא כדי לראות את האוסף וצריך להפריד בין השניים. טעמו מעניין אך תפישת עולמו אינה רלוונטית במקרה זה.

     

    אגב, לגבי מהותו האספנית - הוא אסף דברים רבים בתקופות שונות ולאו דווקא אמנות. לאחרונה אסף בכל מה שהוא יהודי - פוסטרים מהשואה ויודאיקה.

     

    מותר לא להסכים. אני לא הכרתי את האיש. אבל אני לא אוביקטיביסט אני לא מאמין באוביקטיבזם ולא חושב שיש אובקטיביזם באמת זה בסוף זה לא רק התמונה אלא גם מי ומתי צייר אותה וזה לא רק האוסף אלא האספן שאסף ולמה.

    מחר בבוקר מי שיצייר חמניות אלייק רוב הסיכויים שהוא ימכור את זה במחיר של פאלפאל אם שמו לא ידוע. לפני כמה שנים היה סרט דוקומנטרי ענק אל יוסלה ברגנר  הוא ישב וצייר באיזה פינת רחוב (אני חושב בצפת משום מה אבל לא זוכר בדיוק) נגש אליו משהו מאחורי הגב אומר לו "אתה מצייר יפה דווקא" ברגנר השיב לו מה שהשיב. ההוא ממשיך להציע . אתה יודמה אתה אפילו יכול למכור את זה. תלך למטה יאפה שהתיירים מגיעים ישלמו לך ארבעים חמישים שקל לציור. זה לא צחוק....... כי הוא לא מכיר את ברגנר אז הציורים שווים בעיניו ארבעים חמישים שקל. 

     

    אותו דבר האוסף הזה. ואוספים בכלל

      10/11/10 12:30:

    כברים, תודה על התשובות אבל נראה לי שלא נעניתי למהות שאלתי...אחדד - 

    אם אכן השלם הוא יותר מסך כל חלקיו הרי יש לשלם משמעות עצמאית, יישות משלו, ואותה יש לבחון, לא כל פרט ופרט בה. ואם הנחת יסוד זו היא בסיס הדיון הרי השאלה העקרונית היא : מהו המסר (האמירה) של אותו 'שלם' ? על מה הוא מעיד ? מה משמעותו האומנותית ?

    זה אולי קצת דומה למיצג המקבץ חפצים קיימים (רדי-מייד) ומציבם יחד בחלל וקונטקסט מסויים. במקרה כזה יש אמירה בעצם בחירת החפצים, בתמהיל הכללתם בקבוצה, באופן אירגונם במרחב ובינם לבין עצמם, בצורת הצגתם במקום התצוגה ו/או כחלק מתערוכה של יצירות אחרות, ברעיון שכל זה מעביר לצופה וכדומה...

    זו בעייני השאלה - האם האוסף אומר משהו מעבר ל'בחירותיו המוצלחות של האספן'. ? ? ? 

      10/11/10 09:05:

    צטט: חץ עין נץ 2010-11-10 07:28:30

    צטט: עליזהלה 2010-11-09 21:34:27

    מעניין... האם האוסף הזה (ושל אחרים שאינם דבקים בנושא/צייר/סגנון/תקופה מסויימים) מעיד כמכלול על דבר כלשהו מלבד על אישיותו של האספן עצמו (תהיה מעניינת וחשובה ככל שתהיה...? (וזו שאלה שמזמינה לתגובתך)

     

     

    אני מקווה שדבי תענה אבל אני אדחף בנתיים. התשובה בוודאי. על הרבה דברים אחרים כגון תפישת העולם שלו, הטעם שלו הידע שלו וכדומה. וזה נכון לגבי כל יצירה ואמירה (כולל זאת שלך כאן ותשובתי) מה שמעניין מאד במקרה שלו היא התוצאה של אישיותו המרתקת של האיש הזה במיוחד שכל בחינה סמי אוביקטיבית ואפילו שיטחית מאד  של האוסף מראה שהאיש היה גם בעל ידע נרחב , גם בעל טעם משובח ביותר ובעל תפיסת עולם מרתקת. למשל אחרי התערוכה התפתחו ברחבי האינטנרט ובמקומות אחרים ויכוחים מרתקים על האוסף שהעיד גם עליו וגם על הבחירות של האוצרת בתערוכה. הוא במפורש ובניגוד לאספנים אחרונים למיטב הבנתי ממש אסף בעיקר אמנות ישראלית ולא שום דבר אחר. 

     

     

     

    אני דווקא לא מסכימה איתך, עדי. מה שעומד על הפרק אינו האספן ואישיותו המסויימת אלא בחירותיו. אני לא הולכת לתערוכה כזאת כדי ללמוד על האספן אלא כדי לראות את האוסף וצריך להפריד בין השניים. טעמו מעניין אך תפישת עולמו אינה רלוונטית במקרה זה.

     

    אגב, לגבי מהותו האספנית - הוא אסף דברים רבים בתקופות שונות ולאו דווקא אמנות. לאחרונה אסף בכל מה שהוא יהודי - פוסטרים מהשואה ויודאיקה.

      10/11/10 09:02:

    צטט: עליזהלה 2010-11-09 21:34:27

    מעניין... האם האוסף הזה (ושל אחרים שאינם דבקים בנושא/צייר/סגנון/תקופה מסויימים) מעיד כמכלול על דבר כלשהו מלבד על אישיותו של האספן עצמו (תהיה מעניינת וחשובה ככל שתהיה...? (וזו שאלה שמזמינה לתגובתך)

     

     

     

     

    הי עליזה

    על מכלול עבודות ניתן להתבונן בדרכים שונות ולראות בהם הקשרים רבים ושונים בהתאם.

    החיבור בין עבודות אף יוצר הקשרים חדשים ולכן אני חושבת שהשלם הוא יותר מסך חלקיו.

    אספן רציני לא קונה סתם עבודות ובמקרה של עמי ז"ל הן אכן נבחרו בקפידה והתוצאה היא גוף עבודות איכותי המייצג חלקים מסויימים של האמנות הישראלית.

    חשיפת לאוסף מאפשרת הצצה על יצירות משמעותיות, על התפתחות של אמן מסויים והקשרו בתוך קבוצה, כמו גם הקשרים בין קבוצות. 

    זה לא נכון בכל מקרה של אוסף אבל יש עוד מקרים של חשיפה מעניינת - כמו האוסף של בנו כלב, אוסף הפניקס ז"ל.

      10/11/10 07:28:

    צטט: עליזהלה 2010-11-09 21:34:27

    מעניין... האם האוסף הזה (ושל אחרים שאינם דבקים בנושא/צייר/סגנון/תקופה מסויימים) מעיד כמכלול על דבר כלשהו מלבד על אישיותו של האספן עצמו (תהיה מעניינת וחשובה ככל שתהיה...? (וזו שאלה שמזמינה לתגובתך)

     

     

    אני מקווה שדבי תענה אבל אני אדחף בנתיים. התשובה בוודאי. על הרבה דברים אחרים כגון תפישת העולם שלו, הטעם שלו הידע שלו וכדומה. וזה נכון לגבי כל יצירה ואמירה (כולל זאת שלך כאן ותשובתי) מה שמעניין מאד במקרה שלו היא התוצאה של אישיותו המרתקת של האיש הזה במיוחד שכל בחינה סמי אוביקטיבית ואפילו שיטחית מאד  של האוסף מראה שהאיש היה גם בעל ידע נרחב , גם בעל טעם משובח ביותר ובעל תפיסת עולם מרתקת. למשל אחרי התערוכה התפתחו ברחבי האינטנרט ובמקומות אחרים ויכוחים מרתקים על האוסף שהעיד גם עליו וגם על הבחירות של האוצרת בתערוכה. הוא במפורש ובניגוד לאספנים אחרונים למיטב הבנתי ממש אסף בעיקר אמנות ישראלית ולא שום דבר אחר. 

      9/11/10 21:34:
    מעניין... האם האוסף הזה (ושל אחרים שאינם דבקים בנושא/צייר/סגנון/תקופה מסויימים) מעיד כמכלול על דבר כלשהו מלבד על אישיותו של האספן עצמו (תהיה מעניינת וחשובה ככל שתהיה...? (וזו שאלה שמזמינה לתגובתך)
      9/11/10 09:58:

    צטט: דבי לוזיה 2010-11-03 20:29:42

    צטט: שטוטית 2010-11-03 10:38:09

     

    והנה הפוסט שלך שנכתב על בעקבות התערוכה החשובה והמקפת של האוסף

    תערוכה שאנשים נדדו מכל קצוות הארץ כדי לצפות בה

    http://cafe.themarker.com/post/1320900/

     

     

    שטוטית!

    בכלל שכחתי שכתבתי את הפוסט הזה. תודה על התזכורת.

    ~

    דבי,

    לשם כך קיימת שטוטית_זיכרון פילחיוך

     

     

     

    המוזיאונים הפתוחים תפן, תל-חי ועומר משתתפים בצער רב בהלקח מאיתנו אחד מאספני האמנות החשובים בארץ.
    יהי זכרו ברוך.
      4/11/10 01:07:
    מאוד מעניין לחקור תולדותיה של יצירת אמנות.

    אוסף של אדם, מעיד המון עליו אישית.

    תודה על הדברים, אכן עצוב.
      3/11/10 20:29:

    צטט: שטוטית 2010-11-03 10:38:09

     

    והנה הפוסט שלך שנכתב על בעקבות התערוכה החשובה והמקפת של האוסף

    תערוכה שאנשים נדדו מכל קצוות הארץ כדי לצפות בה

    http://cafe.themarker.com/post/1320900/

     

     

    שטוטית!

    בכלל שכחתי שכתבתי את הפוסט הזה. תודה על התזכורת.

     

     

      3/11/10 20:27:
    חץ יקירי, כל מילה בסלע. התגעגעתי!
      3/11/10 13:20:
    ראיתי שנפטר בענף המודעות אבל וחשבתי לעצמי כמה מעט כתבו על פטירתו של אחד מהאנשים ה כי משפיעים באמנות הישראלית, אם היה תורם לכל מיני מוסדות ואגודות בכדי לפאר את שמו אין ספק שהנהי והבכי היה עולה השמימה אבל הוא נתן את הכסף בעצם ישר לאמנים עצמם ועל כן כל קובעי דעת הקהל הוא אינו מעניין אותם. להפך להוציא צקצוק שינים איש מהם לא ניסה לשמר את האוסף המדהים הזה.
    עמי בראון בעצם בנה מודל שהיה צריך להעשות על ידי משרד התרבות להקדיש כל שנה סכום נכבד של כסף שילך ישירות לאמנים יצרים תוך כדי יצירת אוסף מרשים. אז גם לא עושים את זה וגם את האוסף מפזרים... אם הבנתי נכון הוא היה מוכן לתרום את האוסף כולו או חלקים משמעותים ממנו באם היתה התחיבות נגדית של מוסד או של המדינה לתחזק את האוסף ולהציג אותו בצורה ראויה.
    טוב זה כבד על השלטון כאן יש מלחמה יש איום אירני יש אברכי ישיבה לשטויות כאלה אין כסף......יותר טוב לתלות תמונות אמנתיות של ישראל כץ בצידי הדרך או לתמוך בפסל הנודע רפי פלד שהעבודות שלו מונחות עדיין בכל סניף של חברת חשמל בארץ....לאוסף של עמי בראון אין זמן ואין כסף.
      3/11/10 10:38:

     

    עצוב

     

    האוסף הכי חשוב של אמנות ישראלית לדורותיה

    נקווה שבכל זאת יוקם המוזיאון בבאר-שבע

    והנה הפוסט שלך שנכתב על בעקבות התערוכה החשובה והמקפת של האוסף

    תערוכה שאנשים נדדו מכל קצוות הארץ כדי לצפות בה

    http://cafe.themarker.com/post/1320900/

     

    ציור מאוסף של עמי בראון ז"ל

     

    http://cafe.themarker.com/media/t/129/731/7/file_0_big.jpg

    בתיה אפולו

      2/11/10 22:22:
    הי ורד
    תודה על התגובה המפורטת. השלם, מבחינתי, אינו תלוי אוסף. גם אם מדובר באמן אחד - הרי לא נאספים כל עבודותיו. זה לא כמו סדרות של קלפים שמשלימים. בעצם אין שלם כי אוסף חי משתנה כל הזמן.
    כך שנשאר חלוקות בדעותינו בעניין זה. אוקי? :-)
      2/11/10 13:27:
    הדיון הזה בעיני משתנה בהתאם לסוג האוסף.
    במקרה שהאוסף הוא הומגני: ציורים של צייר מסויים, או אוסף סביב נושא ציורי מסויים (ציורי ירושלים לדוג'), או תקופה מסויימת וכדומה, אז יש משמעות גדולה לפרוק האוסף. אפשר לומר שבמקרה כזה אם מפרקים את האוסף,... אובד קונטקסט שלם של משמעויות אותן מצא וחיבר האספן (והשלם גדול מסכום חלקיו היא אמירה משמעותית כאן). כלומר, נקודת ראות ייחודית תאבד עם פרוק האוסף.

    במקרה הפרטי של האוסף של עמי בראון ז"ל, למיטב ידיעתי, מתוך צפייה בתערוכת האוסף שלו בעין חרוד ומתוך קריאת מאמרים שונים על האוסף שלו, הדבר קצת שונה. עמי בראון אסף, עם הרבה אהבה ופשן מגוון עצום של ציורים / ציירים / תקופות / סגנונות / אמצעי ציור, כך שפרוק האוסף לא מפרק משהו הומוגני בעיני שאינו בר פירוק. (ואני רוצה להסתייג -כמובן שיש משמעות לכל המכלול - אלו היו הבחירות שלו ובעיניו היה לאוסף, כפי שכתבת דבי, מימדים שונים של התפתחות וכדומה). אולם, כאן במידה ופרוק האוסף עומד על הפרק, אפשר שיעשה לפי קרטריונים הממשיכים את החשיבה שלעי"ל - פרוק לקבוצות על פי נושאים או קריטריונים שחלקם ימשיכו את קו החשיבה המקורי שלו, כאשר כל תת קבוצה של ציורים יכולה לעבור / להרכש במלואה.
      2/11/10 12:43:
    אכן. צר על מותו וחבל על פירוק האוסף הנפלא שלו... *
    0

    מותו של אספן

    16 תגובות   יום שלישי, 2/11/10, 10:49

     

    מעבר להיות מותו של עמי בראון ז"ל בסוף השבוע אירוע עצוב בשל הסתלקותו מן העולם של איש יקר ומיוחד במינו, הוא מעלה שאלות באשר לקשר בין האספן לבין האוסף שלו.

     

    האם מותו של אספן הוא גם מות האוסף שלו?

     

    הדינאמיקה האספנית מפיחה חיים במקבץ (במקרה של עמי ז"ל – מקבץ גדול במיוחד) של פריטים אשר גדל והתפתח מעצם התשוקה של האספן אל האוסף שלו. כל פריט שנוסף (או נגרע) מהאוסף משנה את הסך המעיד על חלקיו ולעיתים גדול ממנו. עם פטירתו של האספן, נעצר תהליך האספנות והאוסף נותר סטטי. כאן עולה שאלת המשמעות של האוסף כמכלול פריטים. המשמעות ניתנת לפרשנות על ידי האספן עצמו, אשר שוקל כל פריט חדש ואת המטען שהוא מביא איתו לטובת האוסף. היא ניתנת לפרשנות גם על ידי אנשים חיצוניים – כפי שראינו במאמר של גליה בר-אור בקטלוג התערוכה של אוסף גבי ועמי בראון – שהתקיים במוזיאון עין חרוד וגם בכתבות עיתונאיות – כמו זו של סמדר שפי, שהתפרסמה היום בעיתון הארץ. המבט הרפלקסיבי הפנימי (של האספן) והחיצוני (של האוצרת או של המבקרת) הם מבטים שונים אך משלימים.

     

    עתה, משנותר האוסף בלבד, ללא התשוקה האספנית שתמשיך להפיח בו חיים, יש כמה אפשרויות: או שהוא יעבור כולו למוסד מסוים, דבר שלא נראה שיקרה, על פי הכתבה של שפי, או שהוא יפורק, כפי שמסתמן. פירוק האוסף לחלקים מבטל מיידית את אותו ערך מוסף שיש למכלול - בבחירה מכוונת של האספן בעבודות מסויימות של אמן – ההתפתחות הכרונולוגית או הסגנונית שניתן לעקוב אחריהם באמצעות הבחירות של האספן וגם השוואה של התפתחות זו לאמנים אחרים בני תקופתו. אלה הם "בונוסים" של אוסף מעמיק ורב היקף כמו זה של עמי בראון ז"ל.

    לפני כמה חודשים שוחחתי עם עמי במסגרת שיחותי עם אספני אמנות במסגרת עבודת התיזה שלי. התייחסותו לאוסף שלו היתה טוטאלית. האספנות היתה חלק משמעותי של הזהות שלו. הוא אפילו טען שהאוספים שלו הם שמחזיקים אותו בחיים.

     

    כשאספן רוכש פריט, הוא רוכש את כל ההיסטוריה שלו והופך להיות תחנה נוספת במסלול חייו של אותו פריט. כאשר פריט מגיע למוזיאון, לרוב זוהי תחנתו האחרונה אבל במקרה של מכירת האוסף, הפריטים ממשיכים את מסלולם, כל אחד בנפרד, כשהמעמד שלהם כחלק מאוסף מסויים הופך רק לשורה נוספת בתוך ההיסטוריה שלו.

     

    כותרת הכתבה של שפי "אוצר בסכנה" היא מאד רלוונטית לרעיון של פוסט זה – עמי בראון יצר אוסף שהוא ממש אוצר ופירוקו, גם בעיני, יהיה אובדן תרבותי גדול. 

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      דבי לוזיה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין