כאשר נגיד הפד, בן ברננקי, אמר קבל עם ועולם לפני כמה ימים כי מדיניות הפד מכוונת להשגת שיעור אינפלציה גבוהה יותר מזה השורר עכשיו ומזה הצפוי ללא נקיטת צעדים על ידי הפד, כלכלנים רבים מסביב לעולם הוכו בתדהמה ושפשפו את עיניהם. מעולם לא ציפו שנגיד של בנק מרכזי יכריז בגלוי ובגאון על מדיניות פרו-אינפלציונית!

בעצם, לפי כל כללי המשחק המוכרים, אירוע כזה היה צריך להיות בלתי-אפשרי, ואם נגיד כלשהו אמר כדברים הללו, אזי או שהשתגע, ויש לטפל בו בהתאם, או שהוא מועל בזדון בתפקידו, ואז יש לפטר אותו לאלתר – ואולי גם לכלוא אותו בתור סכנה לציבור, אם לא להוציאו להורג...

אין עדות יותר ברורה ועוצמתית למהפכה שהמשבר הפיננסי/ כלכלי חולל בעולם מאשר דבריו ומעשיו של ברננקי. הוא נאבק עם כל מה שיש לו לא נגד האויב המסורתי , הלא היא האינפלציה, אלא נגד אויב חדש ואולי אף מסוכן יותר – הדפלציה. עד כדי כך מסוכן האויב הזה, לדעתו, שלעומתו עדיף כבר קצת אינפלציה ויש להתידד מחדש עם האינפלציה, האויב לשעבר.

אכן רבים וטובים מאמינים כי א) אינפלציה עדיפה מדפלציה; ב) כך או כך, המדיניות של ברננקי תגרום לאינפלציה; ג) וגם, כך אומרים רבים מבין האנליסטים, היקף התוכנית שתפורסם מחר בערב, יחד עם עוד צעדים שבצינור, מבטיחים שלא תהיה רק 'קצת אינפלציה', אלא הרבה מאוד. למעשה, ארה"ב צפויה להיקלע לשיטפון היפר-אינפלציוני שישחוק עד דק את ערכו של הדולר.

מצדדי תפיסה זו ממליצים, בתור הגנה מול הקריסה ההיפר-אינפלציוני שבדרך, בהתבצרות בזהב, ו/או בכסף, ואולי בפרנקים שוויצריים או דולרים סינגפוריים. ואמנם, הבהלה למתכות יקרות הולך וגובר ומגיע לממדים של מאניה. אחרי עשר שנים רצופות של עליה במחיר הזהב, התחרות עכשיו היא להציע עד איזו רמה יגיע מחיר הזהב – כאשר רמות כגון 1,500, 2,000 ואפילו 3,000 כבר הפכו למקובלות, ומדברים כיום על 5,000 ואפילו 10,000, ועוד יד הדמיון נטויה.

אני עדיין משתייך למחנה הקטן של הדפלציוניסטים. אנחנו טוענים כי א) אין אינפלציה – הרי מדדי המחירים נמצאים עדיין במגמת ירידה ארוכת-טווח ונושקים לקראת האפס; ב) גם לא תהיה אינפלציה בעתיד הנראה לעין, מפני שתהליך הורדת או חיסול המינוף בכל מערכות החוב העולמיות – משקי בית, פירמות וגם (לאט לאט) מדינות – עדיין צובר תאוצה.

מול תהליך זה ברננקי מנסה ללחום, אבל אין בכוחו להכריע אותו. להיפך, יש בכוחו רק להזיק על ידי יצירת אשליות שעתידות להתנפץ. המדיניות שלו תאפשר לארה"ב לכל היותר להמשיך ולצבור גירעונות לעוד שנה או שנתיים במקום לשנות את כל מבנה המשק שלה – אבל גם תוצאה זו מוטלת בספק, לאור חזית ההתנגדות הגוברת למדיניות של ברננקי הן מבית (בתוך הפד ובתוך ארה"ב) והן מסביב לעולם.

הסיבה הטכנית מדוע לא תיווצר אינפלציה היא פשוטה: הזרמת כספים לשווקים כדי לרכוש אג"ח איננה מבטיחה כשלעצמה שתיווצר אינפלציה. זה יקרה רק אם מערכת הבנקאות תיקח את הכספים האלה ותלווה אותם לציבור, ובכך תיצור 'מכפיל' עבור כל דולר של פי 10 לפחות, בהתאם לכללי הבנקאות המודרנית. אבל הבנקים לא יעשו זאת, מנימוקים משלהם וגם מפני שהציבור איננו רוצה ללוות. את מרבית הכסף הבנקים יפקידו בחזרה אצל הפד, כך שכל המהלך יביא לניפוח מאזנו המנופח-ממילא של הפד, לשחיקה נוספת במעמדו של הפד (המאזן והמעמד הולכים בכיוונים המנוגדים זה לזה ב-180 מעלות) אבל לא לשיפור של ממש במשק הריאלי.

לכל היותר, הבנקים ילוו את הכסף לגומרים פיננסים – ספקולנטים, במילים פשוטות. אלה ישתמשו בהם כדי לשחק בשווקים, ולגרום לאינפלציה במחיריהם של הנכסים הפיננסיים, עד שגם בלון זה יתפוצץ, והעליות חסרות-הבסיס יתאדו עם ההלוואות שיצרו אותן.