יופי נחמה, אז אחרי שחיטטת בפחים, נגעת בשאריות, שתית מי אפסיים מתחת גבולות והכרזת עליהם כמדינה הקטנה, הפרטית והמטורללת שלך, פגשת את אותו האחד שחשבת שלו חיכית. אז חשבת. ממתי בלונדיניות חושבות? מישהו שילם לך על זה?

לפעמים התכונה הכי הורסת בעולם, תהרוס לך את העולם, ואני מזכירה לצמי שוב ושוב, את מטומטמת!!! איך ילדותיות לא מדליקה לך נורות אזהרה זרחניות של אלף ומאתיים וולט, איך??? כאילו שנולדת אתמול. זה כמו לראות מחוברים אצלך בסלון, זה מה שאת מחפשת? באמת?

על אותו המשקל, ואת זה אני כותבת למען הדורות הבאים, ואולי גם כדי לקבל קצת רחמים משלושת הקוראים המזדמנים שלי. כי שלי, הרחמים זאת אומרת, אוטוטו מתאבדים על איזה בקבוק וודקה ולא יהיה כפת להם בכלל, בחור, שמערכת היחסים הרצינית היחידה שהייתה לו, הייתה בזמן טיול, והוא עבר את הגיל שאפשר להתחיל ואוטוטו השחיינים שלו מתאבדים בתוך מיני רעלים שהוא צבר בשלושים וחמש שנות חייו, צריך להדליק לך לא נורת אזהרה אלא צ'קלקה שאין לה כפתור off.

זה כמו להגיד שגוב אריות זה מקום מצויין לעשות בו סקס, וזה נכון, כשאין שם נניח אריות ויש שם נניח מאלף מעלף.

מה שמזכיר לי לבדוק שוב את כל הספרים, כי יש מצב שלא כולם חזרו אלי.

תחושת דה ז'ה וו, היה איזה טחור אחד שגרתי איתו שנה והוא הרים לי ארגז מלא בספרים, האידיוט היה כל כך להוט להזיק לי שהוא הרים את ארגז הספרות היפה במקום את הפייפר בקס של המד"ב. מעניין אותי מה הוא עשה בהם, כי נניח לנגב ת'תחת זאת לא באמת אופציה אלא סתם מטאפורה עלובה ועד היום אני לא בטוחה שהוא באמת יודע לקרוא, אולי לעלעל. וכאן, הוכחתי לעצמי שוב את היכולת המופלאה לבחור מן המשובח שעל המדף, תרתי משמע.

בספרים אני טובה דווקא.

לא נורא, תמיד תשאר לי ברלין ולבד, לבד אני יודעת להיות הכי טוב בעולם, יש מאחורי שנות ניסיון, ולרוב, הוא לא כזה נורא כמו שמתארים בסרטים.