| האם זו התשוקה למשהו מסוים? למצב שבו מתמקמים אחרת ? שבו מסתכלים אחרת על מה שקורה מסביב. האם זו התחושה שצריך משהו לקרות? שהיה צריך לקרות ולא קרה? פוספס? האם זו התשוקה בפני עצמה , שאינה צריכה הסבר, או מוּשָא, בשביל להתקיים. שסוחפת גם אם לא ברור למי, או למה ? וכמה היא מניעה? כמו מנוע של קטר הרכבת שדוחף מאחור, גם דוחף מהגב, וגם יושב על העורף, וצופה בכל מעשה ומחשבה? או שאולי זה הקטר הקדמי, שמושך, שאפשר להיצמד אליו, להקשר, ולהיגרר אחריו, עם כל העוצמה שלו, לדרך לא ידועה, אבל אפשר גם להתנתק, ולראות אותו ממשיך , עם שאר הקרונות, ומותיר אחריו שקט עמוק. ומה היא מנסה לחשוף, אותה סערה של תשוקה? את מי שלא ידוע עדיין? את אותו ריחוף שאין לו מילים? את המתח שלא ניתן למדידה? איזה חבל היא מותחת מעל התהום? עבה ויציב, בטוח בעצמו, או כזה שרועד ונישא בכל תזזית של רוח? ומהי התהום הזו? מחייבת מבט מרוכז למטה? או שגם מבט רחוק לאופק מעורפל, סגרירי, יכול להיות שם ? ואם יש דמות , כאן לידי, שחיה את חייה, כאילו היא לה, ואני לי. ואם יש אחת, שחייה כאן קרובים, מקבילים, אבל לא מצטלבים. משיקים. מבט קטן, או חצי חיוך, ספק חיוך ספק מבוכה. ומצג שווא, או של אמת, שעולה לו מתוך הישיבה הקצת מהוססת, החצי מתרווחת? והשתקעות בעולם העבודה, שהוא כמו מחסום לא נראה, מפני עולם ריגשי כל כך מפחיד? היא תלך לה להמשך יומה. ואני ליומי. ומשהו מהנגיעה שלה בגב, או מצורת הדיבור, או מהנהון לאיזה מאזין אלמוני בטלפון, ילך איתי . אותו קטר שזה עתה גווע, או שרק מתחיל לחמם את המנוע. |
דרך הרייקי
בתגובה על תשוקה אקראית
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה
רק עכשיו ראיתי שהגבת. שמח שאת מבקרת פה.
תשוקה אקראית
איזה יופי של סיפור
אהבתי
כוכב ענק לך
אלין