אני אדם שלא אוהב לדבר על הרגשות שלו, אבל שמתי לב שכל שאר הדברים נאמרו מזמן על ידי אנשים אחרים, ונראה לי בזבוז זמן לחזור על מה שנאמר בעבר על ידי אדם שאני לא מכיר.

יש לי אישה שאני אוהב אבל רוב הזמן אני לא מבין. אני מבין אותה כשהיא זקוקה לעזרתי, אני מקשיב לה מאוד כשהיא מדברת, אבל איכשהו נדמה לי (וגם לה), שבכל מפגש שלנו שלא עוסק במין, אנחנו מצליחים לריב.

היא קוראת לזה לריב, אני טוען שאנחנו מתדיינים, מתווכחים. באופן קבוע אני מנסה למצוא את הנקודה שבה היא הופכת את הדיון למריבה בעיניה. אני מנסה להימנע מזה, אבל נדמה לי שהדרך היחידה להימנע - מבטיחה רק שתיקות בינינו.

אני כל כך לא מבין נשים.

אתן עולם סבוך של רגישויות וכל יום אתן מסוגלות להצמיח רגישות חדשה שרק מבלבלת יותר. לפחות כך אני מרגיש מול האישה שלי. אתן רוצות שנאמר לכן את האמת, אבל כועסות עליה. רוצות שנשתוק ואז אומרות שאין תקשורת טובה.

אלוהים, אתן עולם מבלבל כל כך.

המקום היחיד שבו אני יודע (רוב הזמן) איפה אני עומד איתה - הוא המיטה. שם אין בלבול. אני גבר והיא אישה. שם הוויכוחים נעלמים מול הגמירות המשותפות שלנו. והיא משגעת האישה שלי, אין פלא שאני מנסה להכניס אותה למיטה בכל הזדמנות.

מה שמצחיק הוא שהחברים הטובים ביותר שלי הן חברות. שם אין בלבול. כשאין מיניות אתן שפויות ואפשר להבין את מה שאתן אומרות רוב הזמן. אפשר אפילו להסכים אתכן בעניינים שונים.

ועדיין, אחרי כל זה, אני מטורף עליה. היא פשוט היחידה שמסוגלת להוציא אותי משלוותי, לערער אותי לפעמים, לגרום לי לרצות לצעוק מרוב תסכול ולבעוט אפילו בגלים אם אפשר. והיא יפה כל כך ומסעירה, וזוהרת אפילו כשהיא עייפה. כשהיא לא מטריפה אותי היא האישה הנבונה ביותר שהכרתי בחיי.

באופן כללי ועקרוני אני מאמין שנוצרתן כדי להוציא אותנו מדעתינו. העולם היה מקום פשוט כל כך אם היו בו רק גברים. היה קצת משעמם והסקס היה מונוטוני, אבל לפחות היינו מבינים על מה הפרטנר שלנו מדבר כשהוא מדבר.

זה היה יכול להסתדר נהדר אם לא הייתי סטרייט.

אבל אני סטרייט וזה אומר שנדפקתי.

חבר חכם אמר לי פעם - אל תנסה לצאת צודק מולה. פשוט אמור לה שאתה טועה ושהיא צודקת, ואם צריך הוסף איזו התנצלות בריאה שתוביל בסופו של דבר למיטה. קשה לזכור את העצה הזו כשבכל דיון היא מגיעה לשורה שאומרת שהיא לא מבינה למה אני רב איתה? מי רב איתה לעזאזל?

אני בטוח שאם יהיו תגובות הן תתחלקנה לשתיים - הנשים מול הגברים. אבל אתם מבינים על מה אני מדבר, נכון אחים שלי? באמא שלכם תודו שאתם תקועים עם אותה הבעייה בדיוק: גם אתם לא מצליחים להבין אותה.