הרהור
פוסטים פופולאריים
-
על "חמדנותם" של העובדים הסוציאליים
28/3/11 | 887 צפיות
-
תקשורת ונתוני הרוגים מתאונות דרכים
23/8/09 | 2581 צפיות
-
בגידתה המנומקת של שלי יחימוביץ'
23/3/11 | 2710 צפיות
-
סושי
12/7/08 | 912 צפיות
-
ששה קולן הולך מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע
4/6/08 | 2408 צפיות
-
למידה כנסים וטכנולוגיה סיכום
17/2/08 | 529 צפיות
פוסטים אחרונים
- יונתי בחגווי הסלע- על מדרש יונתי של מאיר אריאל 5/8/14
- שיט על ה saone היום החמישי 28/10/13
- שיט על ה saone היום הרביעי 5/9/13
- חי באהבה- לילה לבן בפרדס חנה 15/8/13
- שיט על ה saone היום השלישי 5/8/13
- שלוש אצבעות מתחת לטבור 7/7/13
חג הסיגד בפרדס חנה
היום חל חג הסיגד
אני מביא קצת תמונות מאירוע קטן ומקסים לכבוד החג שהיה כאן בפרדס חנה.
(לחיצה על תמונה מגדילה אותה)
אה. וזה מזכיר לי סיפור:
כשאיה היתה בצהרון סיפרה לה מיכל על המסע מאתיופיה לסודן. על התלאות שעברו בדרך, וגם על השיטה שפיתחו לרפא פצעים- אם היה למישהו חתך היו לוקחים נמלים עם צבתות וגורמים להם לצבוט את שני צידי הפצע ואז מוחצים (למוות...) את הנמלה כך שהצבתות היו עושות מעין תפירה קבועה לפצע. כשאיה סיפרה לאמא את סיפורי מיכל אמרה אמא: "באמת היה קשה שם". "במיוחד לנמלים" אמרה איה.
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 |
תגובות אחרונות
-
עמיתלוין3
בתגובה על למידה כנסים וטכנולוגיה חלק ג'
-
א ח א ב
בתגובה על יונתי בחגווי הסלע- על מדרש יונתי של מאיר אריאל
-
אוריברעם1
בתגובה על תרגומים של "בלוז ההלוויה" של אודן
-
קלואי*
בתגובה על סבתא מגילה מכינה מרק חוביזה
-
ורד אוריאל
בתגובה על שיט על ה saone היום החמישי
-
ההלך
בתגובה על לילה יורד על נהר ה saone
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
באולפנא בה למדתי שילבו מרצון ובגאווה
בכל שכבה תלמידות בנות-העדה.
חג-הסיגד הכי מקסים מתקיים כל שנה
בטיילת ארמון-הנציב בירושלים,
כשברקע כיפת הזהב והר הבית
לו ייחלו ההולכים במדבר סודן
מוזמנים בשנה הבאה!
רננה- אני מסכים איתך שהצעירים הם מוקד מעניין מאוד מאוד- מה יקרה להם? איך הם חווים את הוריהם? אותנו?
miel שמתי קישור לויקיפדיה. יש עוד מקומות להסביר על זה ברשת?...
שטוטית- זה ממש לא כמו המימונה. לא יודע איך להסביר את זה. אולי זה כמו שהמרוקאים הרגישו פעם. איכשהו נדמה לי שיוצאי אתיופיה מעטים יותר, שחורים יותר, באו מתרבות אפריקאית יותר. יותר מסובך... יותר קשה לעשות את הגישורים. יותר אפלייה.
ומיכלי- אני ממש אוהב לצלם פנים של אנשים. עיניים. הבעות. לא להתבייש ולבקש מהם לצלם אותם. מקרוב. להרגיש אותם.
ואולי יבוא יום שכל עם ישראל יחגוג את חג הסיגד
כמו את המימונה
יכולהיות
תודה
תמונות הפורטרט יפהפיות. אני חושבת לי כמה זה מרתק להתבונן בתמונות של אנשים לא מוכרים. אנחנו עוברים איזה תהליך קטן של התקרבות ונסיון להבין מי האדם הזה, מה אפשר לדעת עליו, תוך כדי שמתבוננים בתמונתו.
אישית, אני לא כ"כ אוהבת לצלם פורטרטים, למרות שאני מאוד אוהבת להתבונן בהם. כשהסתכלתי בצילומים שלך הבנתי קצת יותר טוב למה.
ברוטוס: בעיני העליה מאתיופיה היא עליה יפה מאד
נטוס: אנחנו מאד אוהבים את הצילומים ואת ציון הסיגד על ידך, קיפ-און גוינג
..
כשהתחלתי לצפות בתמונות עלתה בי המחשבה של "אני רואה את דור המדבר". אני בטוחה, כי כפי שהורינו חשו נבדלים כשהגיעו ארצה וגם הם היו באופן מסויים "דור המדבר", כך גם האנשים שבתמונה. זו הסיבה ששמחתי לראות לקראת סוף התמונות גם את הדור הצעיר שימשיך את דרכם של האבות והאמהות שעזבו מאחוריהם כל מה שהכירו והגיעו לישראל.
במקהלה שלי אנחנו שרים שיר שכתב לפני שנים, אהוד מנור והלחין המנצח המוזיקלי שלנו, דורון שנקר.
השיר נכתב עבור סרט שסיפר על הקהילה האתיופית. אין לי מושג מה עלה בגורל הסרט, אך השיר הנפלא נשאר.
חבל שאין לי קובץ אודיו לצרף לכאן, אולם מבטיחה להודיעך אם נקליט. בשלב זה הוא ברפרטואר ההופעות שלנו בלבד. בינתיים מצרפת את מילות השיר:
יהיה טוב, יהיה לא טוב
מילים: אהוד מנור לחן: דורון שנקר
חשבתי שכולם כאן חברים
שכאן גם אלוהים הכי הכי קרוב
שלעולם כבר לא ארצה לעזוב
חשבתי שהגעתי הביתה
חשבתי שיהיה טוב.
אני לומד לקרוא ולכתוב
בשפה בה אבותיי התפללו לטוב
אך יש מילים שמתחילות פתאום לכאוב
ולפעמים אני כבר לא יודע מה לחשוב –
יהיה טוב, יהיה לא טוב, יהיה טוב
יהיה טוב.
ראיתי אנשים שנשברים
שמסתגרים ולא יוצאים אל הרחוב
לא יכולים עוד לחייך, לאהוב
רציתי שיהיה כאן אחרת
רציתי שיהיה טוב.
אני לומד לקרוא ולכתוב
בשפה בה אבותיי התפללו לטוב
אך יש מילים שמתחילות פתאום לכאוב
ולפעמים אני כבר לא יודע מה לחשוב –
יהיה טוב, יהיה לא טוב, יהיה טוב
יהיה טוב.