
סליחה על שעלינו על דרך ללא מוצא סליחה על השיעור הקלוקל, על משמעותה של אהבה
סליחה על שלא השכלנו לשמור על הקן סליחה על שלא ידענו לשמור עלינו, בשבילכם
סליחה על שפגענו בחוויית ילדותכם סליחה על צלקת ילדות, שתשפיע בבגרותכם
סליחה על הכאב והלב הדואב סליחה חמודים, אבל אני כל כך אוהב
סליחה על על עצב שכבש את השמחה סליחה על בית חם שהתקרר כשהלכה האהבה
סליחה על השינה העריבה, שהתחלפה בזו הטרופה סליחה על הדמעה והעין הטרוטה
סליחה שלא תמיד אני יודע להסביר סליחה שאין לי את המילים בכדי להבהיר
סליחה על הימים שזה לא תורי סליחה על התשובות שהן גם לא לרוחי
סליחה שאנו ההורים... סליחה שלא בחרנו נכון כשהיינו צעירים
סליחה שיש לי את אותם רגעים, בהם קשה לי ממש מבפנים סליחה חמודים אבל גם אני, נשבר לפעמים
סליחה שאני לא האבא, הכי בעולם סליחה שגם לא, הטוב מכולם
|
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
http://cafe.themarker.com/post/1715235/
חיבוק על הכנות הפתיחות והמסר הלא פשוט
מהילדים,
מכולם.
כדי להמשיך הלאה בביטחה.
מהילדים,
מכולם.
כדי להמשיך הלאה בביטחה.
העיקר שיסלח לנו אלוהים
תודה מקרב...
תגובתך יפה מעוררת מחשה ונוגעת לא פחות
תודה לך
לא די בסליחה הנאמרת.. צריך לקום ולעשות..
צריכים לאסוף השברים ולחבר.. אף פעם לא מאוחר..
את היחסים בינך לביניהם תמיד אפשר לתקן..
סלח לי אם נגעתי יותר מידי לחצתי..
בוקר טוב וסופ"ש נפלא ורגוע(-:
החיים לא תמיד זורמים במסלולים הרצויים או המתוכננים , לנו , לבני האדם ניתנת כל פעם מחדש הזדמנות לתקן ולבחור מחדש , טוב יותר ומותאם למציאות שנוצרת כל פעם מחדש.
ילדים להורים גרושים נושאים צלקות , אין צל של ספק. בעיקר צלקות על הפנטזיה שהתנפצה . יחד עם זאת הם ילדים שבתנאים מתאימים יכולים לפרוח ואף לשאת צלקותיהם ממקום מעצים ולא מעכב , הכל תלוי בכם (ההורים).
עצוב ,בעיני, לגדול בין זוג הורים שלא נותר בינהם דבר , עצוב לא פחות להיות הבן של "האדם המושלם".
*כתבת יפה ונוגע...
(אין לי כוכבים:)))