אמנם אנחנו חודש לפני חנוכה, אך הסיפור הפעם על לג בעומר, ולו מהסיבה שבגילי,

עד לג בעומר, ייתכן ויפרח מזכרוני...ולא עקב הפרשי השעות בין יפן וישראל...

בילדותי, היינו נוהגים לערוך קומזיץ כיתתי על חוף הים כל לג בעומר.

אירוע שהיה רב רושם, רב משתתפים, וכרוך בהכנות רבות!

תפישת יונים ברפתות כפר ויתקין במשך שבועות, והכנתן לצלייה ביום הקומזיץ,

איסוף עצים וקרשים למדורת הענק, ושמירה שילדי הכיתות האחרות, לא יחליטו

להשתמש גם בעצים שאנחנו אספנו...קניית אבטיחים בסככה על כביש החוף

ועוד כהנה וכהנה.

אחד האירועים המרכזיים בהכנות, היה בניית בובות ענק מבגדים ישנים וגזרי עצים..

בובות שבטקס רב רושם היו מועמדות בלב הפירמידה שנבנתה

בעמל רב כך שתהיה מדורה יותר גדולה מזו של הכיתות האחרות..

ובטקס מרשים ומשמח יותר, היו מוצתות לקול תרועותינו.

בדרך כל היו שם בובות של היטלר ונאצר. הצוררים...

אז אם היו שם בהיחבא צלמי עיתונות מצריים, הם היו יכולים

לשלח למערכותיהם תמונת שער:

ילדים ישראלים שורפים בובה של נאצר..מצטלם בטח כמעט טוב

כמו תמונות של ילדים ערבים שורפים דגלי ישראל!

אז כן, היינו ילדים, מה הבנו?

אבל גם הילדים שם הם ילדים...מה הם מבינים?

אבל מסתבר שלא...

שם זה חינוך לשנאה תהומית לישראל...כאן זה מעשה קונדס שובבי...

עם מצריים לא יהיה שלום אף פעם, ידעו להסביר לנו...בראשם עומד צורר..

ממש כמו הצורר שעומד היום בראשה של סוריה..או שזה נראה ככה

רק למי שלא רואה חדשות בארץ?

חייב גם להוסיף, שכיון שלא היינו הילדים בעלי הדמיון המפותח במדינה אז,

את המנהג הזה בטח לא המצאנו לבד...אבל על זה לא יכול להתחייב!