כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    מכתב לשילה דה-בר

    75 תגובות   יום שלישי, 23/10/07, 06:29

     

    עיתוניש מתארח (ולא חושף את זהותו)

    שילה שלום. אני עיתוניש, נון-אישיות. אני עיתונאי במקצועי וגם אוהב מאוד לקרוא עיתונים. במהלך החודשים בהם אתה בתפקיד הבחנתי בכמה שינויים בידיעות שהעציבו אותי מאוד. אין לי אג'נדה נסתרת, לא מכיר אותך אישית (ואלו שעובדים איתך לחשו על אוזני שאתה אישיות יוצאת דופן). אני פשוט באמת, באמת לא רוצה לאבד עוד עיתון - השנה האחרונה גרמה לי לנטוש את מעריב אותו הייתי קונה באופן קבוע במשך שנים. בניגוד למה שהם מספרים לעצמם לא עזבתי כי יש לי אינטרנט, אלא כי העיתון הוא פשוט עיתון רע. אני מבין שהתקופה היא תקופה של שינוי גם בידיעות ובאתי להשמיע את דבריי. אתה מוזמן לספר כולם שביקורות אנונימיות זה פוי ושאתה בכלל לא קורא טוקבקים. אבל אנא, בשקט בשקט קח את דבריי לתשומת לבך. אלו דברים שמצריכים תשומת לב מיידית:

      הגהה. בטח, עורך מקבל כסף בשביל תוכן, הגהה זה הסטודנטיות האלה עם המילון. מי בכלל רוצה ללכלך את הידיים. אבל קח, למשל, את מוסף כלכלה של יום א'- כבר אין לו אותו אבל אחת הכותרות בעמוד הראשי (!)* הייתה עילגת ברמה בלתי נסלחת, ולא בפעם הראשונה (V - אתה מתכוון ל"הנפט שובר שיאים"?). יצא לי יותר מדי פעמים לעקוב אחרי הפניה שלא הובילה לשומקום (למשל הפניה לרשימת רבי המכר בשמחת תורה, שלא פורסמה כלל, ואינספור הפניות לעמודים שגויים). יש הרבה טעויות בכל חלקי העיתון, וזה נראה לא רציני. עורך רציני עובר כל יום לפחות על כל העמודים הראשיים של המוספים ומנכש שגיאות. נכון שיש עורכים, אבל אתה העורך הראשי. לך התהילה ולך האחריות.

      צורת העיתון (עמוד ראשי) השתנתה. לקח לי זמן להבין למה פתאום אני פחות מחבב אותו. בסופו של דבר הבנתי: נתח עמודי הפרסומות עלה או שהוא בולט יותר, צועק יותר. זה מציק. אני מסתכל על העמוד הראשי של יום ב': ידיעת אימים בגודל חצי עמוד ובצבעי שחור-אדום על רון ארד, ידיעת ספורט, פרסומת למבצע (תכף נגיע לזה) ושתי הפניות. עכשיו, אני העם, ואני לא אוהב שצועקים עלי. אני מבין גם אותיות שלא קופצות לי על הפרצוף. ספורט הוא הפניה ולא חדשות. העמוד האחורי של העיתון, שבדרך כלל היה משהו כמו שתי ידיעות חביבות, אנקדוטיות משהו, הפך להיות די מחופף - ידיעה אחת, ולרוב משעממת. כזו שנבחרה בדיפולט. יענו, הדד ליין מתקרב, תורידו כבר משהו מרויטרס. באמצע העיתון מצאתי להפתעתי את הזוג אמדורסקי - ידיעה כזו מקומה ברכילות. פונטים צעקניים יוצרים רושם צהוב, וגם חדשות של 100 מילה אפשר לבחור בקפידה. תסתכל למשל על עמוד 21 בעיתון של היום. אותך היה מעניין לקרוא אותו (V: "השודד הלם בפטיש בראשו של הקשיש"; אמסטף בשירות השודדים"; "הקופה בלעה כסף והמנהלת פוטרה"; "התאומים אברג'יל מכרו מטעם חבלה" או שאתה מתכוון לטורצד)?

      צהוב. יש איזו אגדה, שאנשים אוהבים צהוב. אני אנשים ואני אומר לך: אנחנו לא. כלומר כן, אבל במינון. פרשת בר רפאלי אולי מכרה המון עיתונים, אבל העיסוק בה היה מוגזם ומיצב את ידיעות כמשהו שנהיה די מביך להודות שאני מנוי לו (ואני מנוי). שלושה טורי פרשנות? למה מה קרה, פיגוע? אנשים לא אוהבים שמזלזלים בהם. בדוק.

      סיפור קצר ("לכודים") - אתה מבין לבד שזה לא הולך, נכון?

      סקרי אס.אמ.אס, מבצעי אס.אמ.אס. שמע, פעם, לפני לא הרבה שנים, הביאו למעריב אדם שטען שעיתון זה עסק. הוא התייעל כמו עסק, קיבל החלטות כמו עסק ובסוף הרס את כל העסק. עיתון זה קודם כל עיתון. נכון שזה מאוד כלכלי לשתף פעולה עם הסלולריות, אבל אגלה לך בסוד שאנחנו מתחילים די להתעצבן ולהרגיש שחולבים אותנו. גם עיתון טוב מפתה, לא רק כסף.

      24 שעות. שמעתי שהוא עומד בפני מהפכה. אני מפציר בך: למד מסופשבוע. לא בבת אחת, לא מהפכות גדולות. אנשים קשורים לצורה של העיתון היומי שלהם, אם תשנה אותה בבת אחת הנזק יהיה בלתי הפיך. ולמה בדיוק צריך לשמר את עניין הצינור? לא צריך בדיחות בעיתון, גם את הסאטירה אף אחד לא קורא. זה מיושן, וזה עובד רק כשזה ממש ממש מצחיק. וזה לא המצב.

      זמנים מודרנים. בבקשה גש לארכיון, שלוף גיליון של לפני שנתיים והשווה אותו לגיליון של היום. גם קהל היעד הזה לא אוהב להרגיש טמבל, אנחנו שמים לב כשתוקעים לנו תמונות בגודל בית על חשבון טקסט ותוכן, כשמחפפים בנושאים, כשאומרים "הבה נרים הפקת אופנה" ומורחים פרוספקטים על כל העיתון. פעם זה היה מוסף נחשק, עם מדורים ותוכן ייחודי. היום זה עוד עלון.

      ספרות. אני קורא לך לבטל את רוע הגזרה. אל תעביר את מדור הספרות ל-7 לילות. תעשה לו מתיחת פנים במקומו הנוכחי, תן לו יותר כבוד ותזכה לתהילת עולם. יש מעט מאד מקום לאוהבי ספרות בארץ הזאת, בני ציפר החרים לעצמו מוסף שלם והפך אותו ללא רלוונטי לרובנו, מעריב קופא על שמריו בתחום. זה מקום צר ואיכותי שלא שייך לעמודי הנינט. אישית הייתי שמח למוסף שבועי כמו בהארץ (רק בלי הציפר), בינתיים אני מסתפק במה שיש, זה אחד המדורים הראשונים שאני קורא. ואני לא היחיד. אל תהפוך אותו לצעיר, מגניב וצחוקים איתו. לא רוצים. היה לנו מספיק. רוצים מדור ספרות איכותי, רציני, גבוה. לא צהוב כבר אמרתי? יש לזה קהל. אל תזלזל בנו.

    פגשתי מקרוב את אנשי מגדל השן וגם ישבתי בתוכם. אלו שמשקיפים על כוסית יין למטה, אל העם, ואומרים "אנשים מתים על רכילות, אנשים חולים עם סנסציות. רק תן להם מבצעים, כסף, אופיום להמונים, תראה איך המכירות יעלו". מולם יושבים השותפים שלהם, שגורסים ש"יאללה, נתייעל. סך הכול אם ממלאים טקסט ושמים תמונה אף אחד לא שם לב להבדל".

    אני לא יודע אם אתה אחד מהם או לא, אבל בכל מקרה: עיתון זה סוג של חומוס, עושים באהבה או לא עושים בכלל. הכיוון הצהוב, הרכילותי, הנמוך, הוא מלכודת דבש זמנית ביותר. בשורה התחתונה אנחנו אוהבים לקרוא כתבות טובות, תחקירים חשובים וחדשות בלעדיות. יש לך ביד את העיתון הנפוץ במדינה, ובניגוד לסטיגמה, זו לא מדינה של טמבלים. אנא עשה לנו עיתון מקצועי ורציני, רצוי בלי מוספי בידור מגניבים, וכולנו נהיה מאושרים.

    תודה מראש

    ידידך, עיתוניש


    על הכותב: עיתוניש הוא מגיב ותיק, עוד מימי ישרא-בלוג. פה הוא מעורר את חמתם של אנשי סופשבוע מאחר שהוא לא מזדהה. אפילו אני הפצרתי בו לעשות זאת, אבל הוא מסרב. ולא, אני לא מכירה אותו. לא מעט שאלו אותי "מי זה, מי זה". והתשובה - לא יודעת.
    מתוך דברים שכתב אני מבינה שהוא גר בפריפריה, כנראה בבאר שבע, וכנראה שהוא לא עובד בידיעות או במעריב (מקומון?). אוהב את רותי יובל ורוצה שתיקח אותו. לאנשהו. משערת שהיה תקופה מסוימת באקדמיה.

     

    על הפוסט: צריך היה להיות ממוקד יותר ולהתבסס על הרבה דוגמאות, ולא לשלוח אותי לדפדופים! אבל תודה רבה בכל מקרה, ותהה זו יריית פתיחה לפוסטים של כותבים אחרים.

     

    לחם עבודה: עיינו בקפידה בפוסט הקודם, יש בו המון הצעות, חלקן נוספו באיחור.

     

    vlvtunderground@gmail.com

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (72)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/10/07 13:25:

      תודה ולווט

       

        26/10/07 13:10:

       

      צטט: ampm 2007-10-26 12:56:00

      אני מנסה כבר חודשיים להיזכר בשמו של סרט של דיויד מאמט (שנכתב במקור לתיאטרון נדמה לי) שהוא ביים בעצמו על סטודנטית שמאשימה את הפרופסור שלה בהטרדה מינית והורסת אותו, הסרט מתאר מאבק אכזרי בין המינים, גבר-אישה, סרט מהמם, קאמרי. את זוכרת אולי את שמו? ותודה מראש :)

      הנה כל הסרטים שלו. אני מניחה שתמצאי.

        26/10/07 12:56:

       

      צטט: velvet 2007-10-26 08:11:15

       

      ב. דווקא חשבתי שכן הבנת, סליחה, לא הבנת, ידעת, למה מרפררת הכותרת, אבל כנראה שלא: יש סרט (שכשל בארץ), שנקרא חיים בין השורות, ואליו כיוונתי. ובגלל שידעת על סטייט פינת מיין חשבתי שתדעי גם עליו.

      נכון. לא הבנתי. לא זוכרת סרט כזה... עכשיו שאני קוראת מה שכתבת משהו מריח לי מוכר אבל אני לא נזכרת :)

      אגב, אם כבר סרטים. אולי תעזרי לי במשהו קטן? אני מנסה כבר חודשיים להיזכר בשמו של סרט של דיויד מאמט (שנכתב במקור לתיאטרון נדמה לי) שהוא ביים בעצמו על סטודנטית שמאשימה את הפרופסור שלה בהטרדה מינית והורסת אותו, הסרט מתאר מאבק אכזרי בין המינים, גבר-אישה, סרט מהמם, קאמרי. את זוכרת אולי את שמו? ותודה מראש :)

        26/10/07 10:45:

       

      Quote: velvet 2007-10-26 08:12:47

       

      צטט: עיתוניש 2007-10-25 14:37:18

      ולידיעת הקורא רנן שקד: ממש כדאי לגדוע את "הצינור" באיבו. תאמין לי, זה לא מצחיק.

      רנן? רנן? איפה מחלקת ההגהה ש ל ך, עיתוניש !!!!!!!!

      הסנדלר הולך קיטע.

       

      חוץ מזה אני יודע רק לבקר, אני. זה הכי קרוב שהגעתי לבריון שכונתי.

       

      ואם כבר ביקורת: שילה היקר, פעם שנייה בשבוע כתבת השער שלך פורסמה ממש לא מזמן במעריב. הפעם מדובר בשער "7 לילות" עם צבי יחזקאלי. כתבה זהה פורסמה ברשת "זמן" לפני חודש-חודשיים, לא יותר. היה שם הכל: החזרה בתשובה, החדשות וכולי.

       

      אין ברירה. צריך לקרוא עיתונים.

        26/10/07 08:12:

       

      צטט: עיתוניש 2007-10-25 14:37:18

      ולידיעת הקורא רנן שקד: ממש כדאי לגדוע את "הצינור" באיבו. תאמין לי, זה לא מצחיק.

      רנן? רנן? איפה מחלקת ההגהה ש ל ך, עיתוניש !!!!!!!!

        26/10/07 08:11:

       

      צטט: ampm 2007-10-25 14:07:3

      מיין-סטרים זו לא השמצה חלילה או משהו כזה.  וזו בטח לא בושה למה בושה? כך אני רואה את הדברים, אולי אחרים רואים אחרת. חוץ מזה, בלי מיין אין גם אנדרגראונד. תמיד צריך מרכז כדי לעשות דברים אחרים.

      למה את חושבת שלא הבנתי? בטח הבנתי את הכותרת על הקירות... סליחה, קורות. .

      אני לא הייתי בוחרת בנימה כזאת דווקא כדי לספר על אופיים של קורות החיים המגיעים אל שולחני.
      לסיכום: הייתי אמורה לכתוב את תגובתי זאת בפוסט השני ולפיכך אעתיק ואדביק גם שם.

      א. התלוצצתי עם המיין סטרים. לא באמת נעלבתי, נו.

      ב. דווקא חשבתי שכן הבנת, סליחה, לא הבנת, ידעת, למה מרפררת הכותרת, אבל כנראה שלא: יש סרט (שכשל בארץ), שנקרא חיים בין השורות, ואליו כיוונתי. ובגלל שידעת על סטייט פינת מיין חשבתי שתדעי גם עליו.

      ג. וכמובן שעניתי לך בפוסט הבא.

        26/10/07 08:03:

       

      צטט: עיתוניש 2007-10-25 14:35:50

      א. 2 (היי, הייתי בכיתה הזאת!) - חייב לציין שעברתי במכולת והדף הראשי של מעריב נראה ממש טוב. נקי, רציני, מעוצב היטב ומעניין לקריאה. רותי?

      היי, גם אני הייתי בא' שנייה!

        25/10/07 23:04:

       

      צטט: נועה אסטרייכר 2007-10-24 20:07:13

       

      צטט: עיתוניש 2007-10-24 19:16:32

       

      Quote: נועה אסטרייכר 2007-10-24 11:38:36

      לעיתוניש וסליפי סטריינג':

       

      קודם כל, הדיון ביניכם ריתק אותי. אבל חסרה לי נקודת הנחה אחת שקיימת במלוא עוזה בתרבות הישראלית הנוכחית, בלי קשר לעיתון כזה או אחר:

       

      שנאת הידע.

      ".

       

       

      לא בטוח שאני יורד לסוף דעתך. מי שונא ידע? טוקבקיסטים?

      אני חושב שאנשים דווקא מאד מעריכים ידע. על כל ילדה בת 14 שכותבת "חחח.... הכותב מה זה חתיך" יש עשרה אנשים לפחות שיבחינו אם הידיעה חידשה להם משהו אמיתי או לא, ויגיבו בהתאם.

       

      לדעתי דווקא בגלל שאנשים הם לא טמבלים הם נוטים אינטואיבית לסנן "עלק ידע", ובזים לדוקטורים עם אג'נדה עשויה מאוויר או לפרשנים מטעם עצמם.

       

      האם הטיעון שלך הוא שציפר, למשל, שנוא בגלל שהוא יודע הרבה?

       

      היי עיתוניש, אני בעדך, לא לאכול לי את הראש.

       

      לא טענתי שציפר שנוא בגלל שהוא יודע הרבה, זה בכלל לא היה הכיוון. טענתי שהוא ועיתון רייטינג הם שני קצוות של אותה בעיה.

       

      אנשים הם לא טמבלים, אבל יש מעין שנאה כללית לכל מה שמריח מהשכלה: סטודנטים, פרופסורים, מורים, דוקטורים והיד עוד נטויה. שלא לדבר על ההתעלמות הקבועה שנוקטים בה מנהיגינו כאשר ישראלי/ת מסויימ/ת מביא/ה פרס על הישג מדעי/תרבותי כזה או אחר, לעומת החיבוק הקולקטיבי שמעניקים ראשי ממשלות מזה דורות לאלופי כדורגל ואולימפיאדה.

       

      העיתונים, בדרכם, מלבים את התופעה: כותרות עצומות לכל רבע-גול, עמודים ראשונים עמוסי תמונות ומלל, ורק בעמ' 14, קצת מעל עוד מודעת מבצע, תמצא 40 מילה על שני תלמידים מיקנעם שניצחו בתחרות אסטרונאוטים צעירים באטלנטה והביאו אותה בפרס ראשון+מלגה לאוקספורד.

       

      שלא לדבר על ההנמכה המכוונת של הניסוחים, הכותרות והמשפטים.כנראה שאי אפשר לכתוב "רה"מ הכריז על כניסה לשטחי עזה", וחייבים לתרגם את זה ל"רה"מ: ניכנס בעזה!", אחרת מישהו יבוא ויוריד למשכתב כאפה ויצעק עליו "בוא'נה דבר עברית, מה אתה תופס עליי תחת יא %@)^&!"

       

      א.

      לא אחת נוהגים עיתונאים בטלביזיה או ברדיו ללגלג  על משכילים

      ולהתחנף ל"עממיות" , לעתים  יש גם ייחוסים עדתיים שמרב השתדלות להיראות גזעיים מתגלים כגזענים " לייט",סמויים .

      ב. גם אני שמתי לב ש"זמנים מודרנים, הפך למוסף פרסומי.

       אני קונה ידיעות רק כאשר הוא נמכר  ב- 2 ש"ח.

      ג. יופי באר שבע

      כל טוב שולמית

       

        25/10/07 22:47:

       

      צטט: yigal laviv 2007-10-23 09:17:57

      עתוניש צודק כמעט בכל, להוציא פסילתו של בני ציפר. כאן הוא מועד כמו ידיעות אחרונות. הוא פוסל את ציפר בגלל נטיותיו הפוליטיות שאינן בתחום הקונסנזוס ופוסל מדור ספרות טוב בגלל נטיות הפוליטיות של חלק מן הכותבים. 

      שלום לך

       ואילו אני מניחה  שאתה מצדד בבני ציפר בגלל דעותיו הפוליטיות.

      כל טוב

      שולמית

        25/10/07 14:37:
      ולידיעת הקורא רנן שקד: ממש כדאי לגדוע את "הצינור" באיבו. תאמין לי, זה לא מצחיק.
        25/10/07 14:35:

      שילה היקר,

       

      א. העמוד הראשי של העיתון של היום נראה הרבה יותר טוב משלשום (בעיקר הדף האחורי). לא יודע אם לקחת לעצמי קרדיט, מצד אחד זה יומרני מצידי - אתה העורך ולי אפילו אין אישיות. מצד שני ידוע שגם פרפר המנפנף בכנפיו וכו', ואולי השפעתי גם אני.

       

      א. 2 (היי, הייתי בכיתה הזאת!) - חייב לציין שעברתי במכולת והדף הראשי של מעריב נראה ממש טוב. נקי, רציני, מעוצב היטב ומעניין לקריאה. רותי?

       

      ב. כתבת השער של 24 שעות (ויזל מ"פוקס" פורש לפנסיה בגיל 38) כבר פורסמה לפני חודש בערך, בחגים, ונדמה לי שאפילו בידיעות אבל אולי מעריב.

      זה עוד משהו שעורך עושה. דואג להיות מעודכן. לתת שער לכתבה שזהה לה התפרסמה לפני מספר שבועות? לא יפה.

        25/10/07 14:18:

       

      צטט: עיתוניש 2007-10-24 17:35:41

       

      אז איך עלית על זה שכל מילה=זהב?

       

      סתם. צוחק איתך. מה זהב, ומי בכלל משלם פר מילה. שכר סופרים זה גלובלי. במסטיקים.

      עליתי, זה העיקר. מסטיקים בתור שכר סופרים זה מתוק. ועיתוניש זה ניק מדליק.

        25/10/07 14:07:

       

      צטט: velvet 2007-10-24 18:10:48

       

      אוי אוי אוי! מייןסטרים? אני? בושה, בושה :(

      טוב, לפחות אני מבינה את הבדיחה על סטייט פינת מיין. מקווה שאת מבינה לפיכך את הכותרת של הפוסט החדש :)

      מיין-סטרים זו לא השמצה חלילה או משהו כזה.  וזו בטח לא בושה למה בושה? כך אני רואה את הדברים, אולי אחרים רואים אחרת. חוץ מזה, בלי מיין אין גם אנדרגראונד. תמיד צריך מרכז כדי לעשות דברים אחרים.

      .

      למה את חושבת שלא הבנתי? בטח הבנתי את הכותרת על הקירות... סליחה, קורות. רק מה, אני עם המחפשים, עם החלשים. עם הזקוקים לעבודה, עם המובטלים והנואשים אחר פרנסה - אני מזדהה איתם ולא איתך. ליבי איתם, אני מזדהה עם הרבה יותר עם המנוצחים. עם קשי היום. והפוסט שלך שייך למנצנצים הקרויים 'מנהלים'. הפוסט הזה הוא פוסט למנהלים בלבד, זה היה אמור להיות שמו, זאת כותרתו האמיתית.  זה פוסט של בוסים; של המסודרים; אלה שמביטים ממרום מושבם הנינוח על חסרי המזל  שרצים כמו עכברים מודאגים במבוכי הראיונות האינסופיים, המתנהלים בחדרים מנוכרים קרים וממוזגים. ולפיכך. אני חושבת שאכן צדקו אלה שאמרו שיש מעט התנשאות בנימת דברייך (אם כי ברור לי שלא זאת הייתה הכוונה אבל מה לעשות וזה מה שיצא). אין ספק שחסרה מאוד בתאורייך - על מנת חלקו של המנהל הסובל והממיין - מעט אמפטיה, לאלה שלא זכו להגיע, לעמדת הבוס המיוחלת. הדיבור שם בפוסט הוא דיבור-על: על אלה שמשקרים, על אלה שמגזימים, על אלה שמדלגים על שנים ריקות ולא מדווחות, על אלה שחושבים את עצמם למה שהם לא, בקיצור על גרגרי-אדם הללו שמתנקזים כמו נמלים אל בין ידיה של הבוסית, שאמורה לבחור ובעיקר למיין. זה דיבור על אובייקטים. את מדברת שם על כל מחפשי העבודה למיניהם כעל אובייקטים. ואילו הם סובקייטים. הם אנשים, בני אדם, שרוצים להתפרנס בכבוד.

      .

      אני לא הייתי בוחרת בנימה כזאת דווקא כדי לספר על אופיים של קורות החיים המגיעים אל שולחני.

      לסיכום: הייתי אמורה לכתוב את תגובתי זאת בפוסט השני ולפיכך אעתיק ואדביק גם שם.

        24/10/07 20:33:

       

       

      לא טענתי שציפר שנוא בגלל שהוא יודע הרבה, זה בכלל לא היה הכיוון. טענתי שהוא ועיתון רייטינג הם שני קצוות של אותה בעיה.

       

      אנשים הם לא טמבלים, אבל יש מעין שנאה כללית לכל מה שמריח מהשכלה: סטודנטים, פרופסורים, מורים, דוקטורים והיד עוד נטויה. שלא לדבר על ההתעלמות הקבועה שנוקטים בה מנהיגינו כאשר ישראלי/ת מסויימ/ת מביא/ה פרס על הישג מדעי/תרבותי כזה או אחר, לעומת החיבוק הקולקטיבי שמעניקים ראשי ממשלות מזה דורות לאלופי כדורגל ואולימפיאדה.

       

      העיתונים, בדרכם, מלבים את התופעה: כותרות עצומות לכל רבע-גול, עמודים ראשונים עמוסי תמונות ומלל, ורק בעמ' 14, קצת מעל עוד מודעת מבצע, תמצא 40 מילה על שני תלמידים מיקנעם שניצחו בתחרות אסטרונאוטים צעירים באטלנטה והביאו אותה בפרס ראשון+מלגה לאוקספורד.

       

       

      א-הא. זאת בדיוק הנקודה שלי. אנשים ממש, אבל ממש לא בזים להשכלה, מחקר ורוח. בדיוק להיפך. ואין שום קריאה מצד העם להמעיט בערך הישגים מדעיים ולא נכחתי בהפגנה שבה צעקו "הבו לנו שחקנים בשער!" (מי אמר הפגנה ביום שכזה, שילך לפינה להתבייש לו).

       

      את מבינה? זה בדיוק מה שאני אומר! שכשעיתונאי מחליט שזה מה שמעניין אותנו, זה מה שהוא מבליט. וכשזה בולט אנחנו קוראים את זה, ואז מדברים על זה. הרוב המוחלט היה מדבר באותה שמחה על הישגים מדעיים של ישראלים בעולם וגם עושה את זה כשנותנים לו.

       

      ההתנשאות זאת היא מעגלית. אתה מניח שהם רוצה צהוב-כותב צהוב-העם קורא צהוב.

       

      אני ממש לא חושב שאנשים כאן בזים להשכלה אלא להיפך.

       

      ואם כבר: האם נתקלת ב"24 שעות" של היום בבוקסת האימים של הילד שניסה להסביר למה מיותר ללמוד מדעי הרוח? בגדול הוא מציין שהבוז למערכת החינוך שלנו, ושאנשים כאן לא יודעים לאיית "מאיר שלו" אז למה ללמוד באוניברסיטה או משהו. ושאנשי רוח לא צריכים ללמוד מדעי הרוח.

       

      ואז הוא כותב "ראש הממשלה" בראשי תיבות: רוה"מ. עם וו.

       

      טוב עשית, ידידי, שלא למדת - אתה בבירור כבר יודע הכל.

      שילה דה בר, השג מגיהים דחוף. תודה.

        24/10/07 20:07:

       

      צטט: עיתוניש 2007-10-24 19:16:32

       

      Quote: נועה אסטרייכר 2007-10-24 11:38:36

      לעיתוניש וסליפי סטריינג':

       

      קודם כל, הדיון ביניכם ריתק אותי. אבל חסרה לי נקודת הנחה אחת שקיימת במלוא עוזה בתרבות הישראלית הנוכחית, בלי קשר לעיתון כזה או אחר:

       

      שנאת הידע.

      ".

       

       

      לא בטוח שאני יורד לסוף דעתך. מי שונא ידע? טוקבקיסטים?

      אני חושב שאנשים דווקא מאד מעריכים ידע. על כל ילדה בת 14 שכותבת "חחח.... הכותב מה זה חתיך" יש עשרה אנשים לפחות שיבחינו אם הידיעה חידשה להם משהו אמיתי או לא, ויגיבו בהתאם.

       

      לדעתי דווקא בגלל שאנשים הם לא טמבלים הם נוטים אינטואיבית לסנן "עלק ידע", ובזים לדוקטורים עם אג'נדה עשויה מאוויר או לפרשנים מטעם עצמם.

       

      האם הטיעון שלך הוא שציפר, למשל, שנוא בגלל שהוא יודע הרבה?

       

      היי עיתוניש, אני בעדך, לא לאכול לי את הראש.

       

      לא טענתי שציפר שנוא בגלל שהוא יודע הרבה, זה בכלל לא היה הכיוון. טענתי שהוא ועיתון רייטינג הם שני קצוות של אותה בעיה.

       

      אנשים הם לא טמבלים, אבל יש מעין שנאה כללית לכל מה שמריח מהשכלה: סטודנטים, פרופסורים, מורים, דוקטורים והיד עוד נטויה. שלא לדבר על ההתעלמות הקבועה שנוקטים בה מנהיגינו כאשר ישראלי/ת מסויימ/ת מביא/ה פרס על הישג מדעי/תרבותי כזה או אחר, לעומת החיבוק הקולקטיבי שמעניקים ראשי ממשלות מזה דורות לאלופי כדורגל ואולימפיאדה.

       

      העיתונים, בדרכם, מלבים את התופעה: כותרות עצומות לכל רבע-גול, עמודים ראשונים עמוסי תמונות ומלל, ורק בעמ' 14, קצת מעל עוד מודעת מבצע, תמצא 40 מילה על שני תלמידים מיקנעם שניצחו בתחרות אסטרונאוטים צעירים באטלנטה והביאו אותה בפרס ראשון+מלגה לאוקספורד.

       

      שלא לדבר על ההנמכה המכוונת של הניסוחים, הכותרות והמשפטים.כנראה שאי אפשר לכתוב "רה"מ הכריז על כניסה לשטחי עזה", וחייבים לתרגם את זה ל"רה"מ: ניכנס בעזה!", אחרת מישהו יבוא ויוריד למשכתב כאפה ויצעק עליו "בוא'נה דבר עברית, מה אתה תופס עליי תחת יא %@)^&!"

        24/10/07 19:58:

      שילה היקר, האם אתה עדיין קורא כאן?

       

      העף נא מבט על "24 שעות" של היום (ד'). באחת ההפניות ("בעוני ובעוני") נפל הקרדיט ומצוין רק העמוד. זה בולט במיוחד כי זה מופיע ליד הפניה נוספת, שלה דווקא יש קרדיט.

       

      הטעויות האלה חוזרות על עצמן כל יום, כמעט ללא יוצא מן הכלל. ואני שואל - איך? אתה לא עובר על שערים?

       

      אנשים אחרים יכולים להרשות לעצמם להגיד "מה הוא נתפס לקטנות, קורה שנופל קרדיט" אבל אנחנו יודעים שמקצוענות זה להגיש מוצר מלוטש, כולל הכל. זה מצוין שלכל מוסף יש עורך, תפקידך הוא לתת להם להבין שאתה סומך עליהם אבל גם עוקב אחריהם. פשוט לא יכול להיות שהשער עבר אישור של עורך, ואז של ה-עורך, וירד לדפוס עם כזו טעות.

        24/10/07 19:16:

       

      Quote: נועה אסטרייכר 2007-10-24 11:38:36

      לעיתוניש וסליפי סטריינג':

       

      קודם כל, הדיון ביניכם ריתק אותי. אבל חסרה לי נקודת הנחה אחת שקיימת במלוא עוזה בתרבות הישראלית הנוכחית, בלי קשר לעיתון כזה או אחר:

       

      שנאת הידע.

      ".

       

       

      לא בטוח שאני יורד לסוף דעתך. מי שונא ידע? טוקבקיסטים?

      אני חושב שאנשים דווקא מאד מעריכים ידע. על כל ילדה בת 14 שכותבת "חחח.... הכותב מה זה חתיך" יש עשרה אנשים לפחות שיבחינו אם הידיעה חידשה להם משהו אמיתי או לא, ויגיבו בהתאם.

       

      לדעתי דווקא בגלל שאנשים הם לא טמבלים הם נוטים אינטואיבית לסנן "עלק ידע", ובזים לדוקטורים עם אג'נדה עשויה מאוויר או לפרשנים מטעם עצמם.

       

      האם הטיעון שלך הוא שציפר, למשל, שנוא בגלל שהוא יודע הרבה?

        24/10/07 18:10:

       

      צטט: ampm 2007-10-24 12:52:47

       

      הבלוג של ולווט הוא מיין-סטרים, בסופו של דבר, למרות היותו בלוג ביקורת. ודה-מארקר-קפה הוא המיין-של המיין-סטרים (ולא סטייט פינת מיין... או משהו. סתם בדיחה. למי שמבין). 

      אוי אוי אוי! מייןסטרים? אני? בושה, בושה :(

      טוב, לפחות אני מבינה את הבדיחה על סטייט פינת מיין. מקווה שאת מבינה לפיכך את הכותרת של הפוסט החדש :)

        24/10/07 17:35:

       

      Quote: ampm 2007-10-24 12:14:50

       

      צטט: עיתוניש 2007-10-23 21:30:10

       

      Quote: ampm 2007-10-23 11:27:04

      כבוד !

      פוסט נהדר. כל מילה זהב.  

      חן חן.

      אבל מי מדליף משכורות פה?

      אתה מדבר אליי?

      אני אין לי מושג מי מרוויח כמה ולמה. באמת

      אז איך עלית על זה שכל מילה=זהב?

       

      סתם. צוחק איתך. מה זהב, ומי בכלל משלם פר מילה. שכר סופרים זה גלובלי. במסטיקים.

        24/10/07 12:52:

       

      צטט: sleepy strange 2007-10-23 22:23:17

       

      Quote

       

      מכתב לעיתוניש 

       

      ואני אסביר: בני ציפר, למשל, הוא כותב טוב (לטעמי האישי)  אבל הוא עורך לא טוב. זה כבר מזמן לא מצחיק השילוב הזה בין ש"י עגנון-גרשם שלום - הומואים - פלשתינאים אומללים שוב ושוב ושוב במשך 15 שנה, לפחות, אלה הנושאים העיקריים והכמעט בלעדיים המככבים במוסף הספרותי של הארץ

       

      עוד סוגיה שיש לראות באופן מורכב יותר: טעמו של הקהל. שמע, עיתוניש, אם הקהל

      היה באמת חובב איכות ותרבות, הרבה זוועות לא היו נוחתות על ראשנו. המדינה היא

      דמוקרטית ואפשר בקלות לבחור בסרט מופת בערוץ 23 במקום בשעשועון זבל בערוץ

      שתיים, אבל רוב רובו של הקהל ינהה אחר הזיבורית, הגבבה הרכילות והטיפשות

       

       

       

      זה מעציב וזה מקומם, אבל בישראל תמיד הבידור היה חשוב יותר מהאמנות, ובשנים האחרונות הבידור ניצח בנוק אאוט את האמנות. הבורות גברה על העומק. לאף אחד, כמעט, אין רצון ונכונות להתמסר למעמיק והמורכב.

       

       

       

      הרי בעולם עיתונות שפוי, נוני מוזס היה קונה את רון מיברג ולאו דווקא את יאיר לפיד. אבל לפיד צעיר, יפה וכוכב טלוויזיה, הוא חייכן  ולא נרגן כמו הענק העבדקן, ולכן לפיד הוא זה שפותח את "שבעה ימים" ומיברג לא.

       

      והרי במקום שבו מעריכים עיתונאי לפי יכולת הכתיבה הנדירה שלו, רון מיברג היה העיתונאי המחוזר ביותר על ידי כל העיתונים בישראל, אחד שמשלמים לו  חמישים או מאה אלף שקל לחודש כדי שיכתוב מה שבא לו. גאונים כמו מיברג מגיעים לעיתונות פעם בעשרים שנה, במקרה הטוב, אבל כמו שאתה ואני יודעים הכותב הטוב ביותר בעיתונות העברית לא נחשב לאחד מכוכבי העיתונות. יש לו מעריצים (כמוני), אבל העם לא בדיוק יצביע למענו. וגם עוזי וייל לא ימכור עיתונים אלא ימשיך להיות אלילם של מעטים שזוכרים חסד נעורים לשער האחורי

       

      במקום שבו האיכות מנצחת, בראש טבלת רבי המכר היה ניצב "עשרה סיפורים" של ארנסט המינגוויי ולא ספרו של חנוך דאום

       

      ישראל אינה בנויה לאיכות והציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם, וישלם עוד יותר, גם באס אמ אסים וגם בכסף ממש, עבור מוצרים שהופכים לפחות ופחות איכותיים. אין כאן חינוך לאיכות ואין כאן דרישה לאיכות. ישראלים רוצים את זה זול, ומגניב, צהוב ורעשני ומעפן. מחפשים הצגות וסרטים ש"יעבירו את הזמן בכיף", ולא שום דבר שמאתגר את המחשבה והרגש

       

      זו המציאות הישראלית במאה העשרים ואחת. איכות היא לא מוצר נדרש בישראל והעיתונות אינה שונה בכך מכל התחומים האחרים

       

      בעניין ציפר. אני חושבת שזה ממש נחמד שהוא מעורר כזה דיון במרכז המיין-סטרים כאן בבלגו של ולווט. באמת. הבלוג של ולווט הוא מיין-סטרים, בסופו של דבר, למרות היותו בלוג ביקורת. ודה-מארקר-קפה הוא המיין-של המיין-סטרים (ולא סטייט פינת מיין... או משהו. סתם בדיחה. למי שמבין). עם כל ההסתייגויות שיש לי מהכתיבה שלו בבלוג שלו. צריך לעשות הפרדה בין הבלוג שלו והיומן שהוא כותב במוסף לבין באמת עבודת העריכה. מגיע לציפר קרדיט רציני על המוסף שלו לדעתי, על התרגומים שהוא מביא, על שירים שלא הייתי יכולה לדעת על קיומם ובטח שלא לקרוא אותם כי לא קיימים תרגומים שלהם והנה אני מוצאת אותם במוסף אצלו. על מאמרים מעניינים ומרתקים ועוד ועוד. בעיני כעורך הוא תורם תרומה גדולה. ככותב הוא לפעמים דוחה, וולגרי ונרקיסיסט ובאופן שלא מעורר עניין או אמפטיה בטח לא חיבה. אבל זה סיפור אחר.

      על יאיר לפיד. עיתון לא אמור להיות יצירת אמנות. עיתון הוא תקשורת להמונים - כך גם חדשות TV ובכלל טלביזיה -  מצד שני, הוא לא אמור וממש רע לו להראות כמו ביוב. התייחסות להמון כאל מסה טומטומית אחת גדולה מעוררת בי אסוציאציות לא נוחות. יאיר לפיד לא כותב אמנות בידיעות (ואת זה אני יודעת אגב כי קראתי אותו רק כמה פעמים - יעני גילוי נאות - זה משום שאני לא קוראת ידיעות, אבל בכל פעם שקראתי אותו הוא היה כזה בסדר כזה, וזה ממש בסדר לדעתי). מיברג זה עניין של טעם, בעיקר, מפני שאינו פונה להמונים, גם אם היה רוצה לא יכול היה. אבל ברור שהוא מכוון הרבה יותר גבוה. הגבוה הזה היה תמיד תמיד נחלתם של מעטים. ולא אפצח בשיעור היסטוריה כעת אבל מדובר באחורה אחורה בשנים. ואף שמיברג לא כותב להמונים - העיתון נכתב למענם ורק עבורם דווקא. למעט מוסף הספרות של ציפר, וזה לזכותו יאמר. בין השחור-לבן הזה יש אפורים. לפיד מתיישב היטב שם באפורים שהם מיין-סטרים להמונים וככאלה הם די איכותיים. לפיד הוא לא הבעיה.

      לא נכון לקבוע שההמונים מכורים לצהוב ולוולגרי. מובילי הטון וקובעי הטעם מאכילים אותם בזבל - כי הזבל הרבה יותר זול לייצור. קל לייצר זבל, לא עולה הרבה לייצר זבל. הזבל זול. וזה עיגול לוגי יפה. למשל דוגמאות מהטלביזיה דווקא: החמישיה הקאמרית הלך לה די טוב מהעונה השנייה בעיקר - וזה ממש לא צהוב ולא זבל. התוכנית בטיפול גם עשתה קריירה לא רעה. יש עוד דוגמאות. אגב, אחד נגד מאה לא הכי נמוך בעולם. זאת תוכנית בידור חביבה. זה בסדר כזה, ממש בסדר. השאלה מה משודר לצידה ובנוסף לה. כלומר, בין השחור ללבן יש אפורים. צריך לדעת איך למזג את הגוונים כך שעיתון גם ימכור. בנוסף. לעורכים ולמולים יש אחריות - הם מובילי תרבות, קובעי טון וטעם. הם צריכים לקחת אחריות על ההשפעה שלהם על הציבור. אם עורך או מול לא רואה את האחריות לקהל קוראיו כחלק אינטגרלי מתפקידו הוא מועל בתפקידו. בדרך אל הרווח והכסף הגדול הוא צריך גם להעניק שירות לקהל לקוחותיו. כלומר להביא ידיעות דיווחים פרשנות וכל זה באופן הגון והוגן. להביא תרבות וידע, באופן הגון והוגן. וגם לעשות כסף. אם הוא רואה את העיתון כמכונת כסף הוא ימכור זבל וכמעט רק זבל. אתה פותח עיתון ואתה יודע לפי המראה שלו עד כמה המול והעורך שלו לוקחים אחריות על תפקידם וכלפי ציבור הקוראים.

        24/10/07 12:14:

       

      צטט: עיתוניש 2007-10-23 21:30:10

       

      Quote: ampm 2007-10-23 11:27:04

      כבוד !

      פוסט נהדר. כל מילה זהב.  

      חן חן.

      אבל מי מדליף משכורות פה?

      אתה מדבר אליי?

      אני אין לי מושג מי מרוויח כמה ולמה. באמת

        24/10/07 11:38:

      לעיתוניש וסליפי סטריינג':

       

      קודם כל, הדיון ביניכם ריתק אותי. אבל חסרה לי נקודת הנחה אחת שקיימת במלוא עוזה בתרבות הישראלית הנוכחית, בלי קשר לעיתון כזה או אחר:

       

      שנאת הידע.

       

      אנשים שונאים אנשים שיודעים. כל גילוי של ידע, השכלה או עניין בתחום מסויים מתקבל בתגובה אחידה בנוסח "פחחחחח" במקרה האינטרנטי או מכות+דקירה במקרה המציאותי.

      אין כיום שום ערך או העדפה להשכלה על פני חוסר-השכלה, ואני לא מדברת כאן על תואר אוניברסיטאי אלא על מה שנקרא ידע כללי נרחב, כזה שנרכש בקריאה, למשל. הידעתם שרוב תלמידי התיכון לא קוראים ספרים? פשוט לא עוסקים בפעילות הזאת?.

       

      יש כאן אווירה מאוד ברורה שמבקשת מאנשים בעלי מומחיות או עניין בתחום מסויים לשבת בצד ולשתוק כי לא בזין שלנו לשמוע את זיוני השכל האינטיליגנאאאאטים שלהם עכשיו.

      שלא לדבר על כך שמתחת לכל ידיעה בנושאי תרבות (קולנוע, מוזיקה, ספרות וכו') משתרבבים 10 טוקבקים (בניגוד למאות שנגררים אחרי אייטמים בנושאי ספורט או פיגועים) שעוסקים כולם ב"פחחח יה סמולנים".

       איכשהוא כל מי שיש לו איזשהיא נגיעה בידע או תרבות הוא "סמולני מזדיין עם ערבים" או "פחחח תרדו מהארץ".

       

      הבעיה היא שאין כאן שום ניסיון לגשר, אלא הסתגרות בשני קצוות של גשר, וביניהם תהום.

      מצד אחד יש את "רייטינג" ודומיו, ומצד שני בני ציפר מביא את הסעיף בכל שבוע מחדש עם משהו שנשמע רוב הזמן כמו "איחס חרא פה מגעיל פה לוונטינים דוחים פה, אבל בטורקיה, אח, טורקיה, אני זוכר את סבתא רבא שלי הולכת ברחוב הראשי של קונסטנטינופול, שם הייתה תרבות! לא כמו פה".

       

       

        24/10/07 11:30:

      "ידיעות אחרונות" הוא טבלואיד סטנדרטי מימים ימימה. מה חדש?

       

      בגולה יש הפרדה בין טבלואיד סלבס, טבלואיד חדשות ועיתון. בארץ אין. משום מה, גם אנשים מביני עניין מהתחום ממשיכים להתייחס למעריב וידיעות כעיתונים. לא כך הדבר. ידיעות לא רק שצריך לכתוב על התפתחויות חדשות בגזרת ברפאלי, הוא חייב. זה תפקידו, יעודו. די להשתומם.

        24/10/07 11:18:

      יואב קוטנר עזב את ערוץ

      24

      וחוזר לשדר

      סוף סוף

      ברדיו

      שעתיים יומיות ברדיו תל אביב

      102FM

       

       

      http://www.notes.co.il/boaz/20800.asp

        24/10/07 10:49:
      פוסטו ריח?
        24/10/07 09:20:

       Velvet phone home!

        24/10/07 08:00:

       

      Quote: עיתוניש 2007-10-23 23:56:21

       

      Quote: אני אוהד גדול של הפרינט ומעולם לא הייתי שותף להיסטריית ה"אינטרנט יקבור את כולנו", אבל כן, אם העיתונים ימשיכו להתחנף למה שנראה להם שהעם רוצה אין להם שום יתרון עליו. חומרים בינוניים יש באינטרנט כמו זבל, והם גם מתעדכנים כל כמה דקות

       

      Quote: עיתוניש 2007-10-23 21:30:10  

       

      עיתוניש יקר. הבעיה היא לא החומרים הבינוניים הגרועים שנמצאים באינטרנט

       

      הבעיה העיקרית של הפרינט היא שהכותבים המעולים, המיוחדים, החכמים, המקצוענים נמצאים כבר  ברובם בבלוגים ובפורומים מסויימים (לפחות התחומים שאני מצוי בהם), וכבר לא כל כך בעיתונות המודפסת. בבלוגים אחדים אתה מוצא את האנשים שכותבים על תחומי התמחות שלהם, באהבה וברצינות, ולא כדי להגניב איזה עורך שימות על הדאחקה שלהם

       

      הטענה שלי היא ש "העם" - החיה הזו שלא ניתנת להגדרה, אבל עורכים ומפיקים

      יודעים לזהות אותה כשהם פוגשים אותה - העם צורך זבל בהנאה רבה

       

      כשתיאטרון לאומי מתחיל להפיק מחזות זמר נחותים לפי סרטים במקום לגלות

      את חנוך לוין / נסים אלוני הבא, כשבמדורי תרבות מנסים לסחוט עוד ויץ וגיחי-גיחי

      כאילו כולנו בני 13 קוראי הצינור ו-ראש 1 ומעריב לנוער, ברגע שתחנת רדיו ממלכתית

      מחליטה שהיא סוגרת את הדלת לתשעים אחוז מהעשיה המוזיקלית וברגע

      שאדם שמכריז על עצמו כמי שמתעב מוזיקה ישראלית מתמנה לתפקיד מבקר מוזיקה ישראלית, וברגע שאותו "העם" ממשיכים לקבל את זה, לצרוך את זה, לשמוע את תחנת הרדיו ולקנות את העיתון וללכת למחזמר, ברגע שזה קורה, אנחנו נמצאים בשורה התחתונה

       

      והשורה התחתונה די ברורה. צריך להיות מאוד תמים כדי להתעלם ממנה

       

       

       

        24/10/07 02:10:

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2007-10-23 15:07:48

       

      צטט: עמיר 2007-10-23 11:16:55

       

      צטט: rikyc 2007-10-23 11:00:00

       

      מצד שני, איך היית אתה מנסח את הכותרת?

       

      תבחרי :

      1. מסיעי שב"חים התחזו לשוטרים ועברו מחסומים.

      2. נעצרו מבריחי שב"חים שעל רכבם הותקן ציוד משטרתי.

      3. התקינו על רכבם "צ'קלקה" והבריחו פלסטינאים לישראל.

       

      הו לא לא לא, עמיר יקר. רק כותרת מספר אחת עוברת אצלי בעיתון.

       

      מדיניות אי המרכאות שלי גורסת, שאי אפשר להשתמש במרכאות כדי להתעצל. אם אתה חושב שהקוראים לא יבינו מה זה צ'קלקה או שלא יאה לכתוב את המילה הזאת בכותרת, גם מרכאות לא יספקו לך את ההנחה הזאת. הם עדיין לא יבינו או שזה עדיין יהיה לא ראוי.

       

      ומה מחר? פמליית הנשיא השתמשה בזמבורה והפריעה את מנוחת השכנים?

       רק לי הפריע הרבה יותר השימוש הכ"כ קל ב"ערבים" ולא בהכרח עניין הצ'קלקה?

        23/10/07 23:56:

       

      Quote: sleepy strange 2007-10-23 22:23:17

       

      Quote: עיתוניש 2007-10-23 21:30:10  

       

      ואני אסביר: בני ציפר, למשל, הוא כותב טוב (לטעמי האישי)  אבל הוא עורך לא טוב. זה כבר מזמן לא מצחיק השילוב הזה בין ש"י עגנון-גרשם שלום - הומואים - פלשתינאים אומללים שוב ושוב ושוב במשך 15 שנה, לפחות, אלה הנושאים העיקריים והכמעט בלעדיים המככבים במוסף הספרותי של הארץ

       

      עוד סוגיה שיש לראות באופן מורכב יותר: טעמו של הקהל. שמע, עיתוניש, אם הקהל

      היה באמת חובב איכות ותרבות, הרבה זוועות לא היו נוחתות על ראשנו. המדינה היא

      דמוקרטית ואפשר בקלות לבחור בסרט מופת בערוץ 23 במקום בשעשועון זבל בערוץ

      שתיים, אבל רוב רובו של הקהל ינהה אחר הזיבורית, הגבבה הרכילות והטיפשות

       

       

      אנשים מעדיפים את גלגלצ על פני קול המוזיקה ומיעוט מאוד מסויים מאזין לתחנת הרדיו שאני עובד בה. אנשים בהחלט מעדיפים ספרי ג'אנק שאינם ראויים לעמוד על מדף בשירותים שלי, על פני קלאסיקות ספרותיות. היי, עיתוניש: המספרים מדברים בעד עצמם. האנשים כאן אינם רוצים להתאמץ למען כלום, הדרישות התרבותיות שלהם שואפות לאפס. ההזניה פשתה בכל. אין לערוץ הראשון הממלכתי שום אג'נדה תרבותית, ולגלגלצ אין שום תחושה של מחוייבות לתרבות ישראלית טובה, אלא אך ורק לטעם הקהל ההמוני ביותר, למכנה המשותף הנמוך ביותר.

       

      זה מעציב וזה מקומם, אבל בישראל תמיד הבידור היה חשוב יותר מהאמנות, ובשנים האחרונות הבידור ניצח בנוק אאוט את האמנות. הבורות גברה על העומק. לאף אחד, כמעט, אין רצון ונכונות להתמסר למעמיק והמורכב.

       

      כמו ששרה קורין אלאל אנחנו זן נדיר ציפור משונה ובסכנת הכחדה

      יקראו לנו פלצנים, יזלזלו בתשוקתנו לאיכות ואנינות, ממש כמו שלועגים לאלה שמבקשים

      מזון ללא חומרים משמרים, צבעי מאכל, הורמונים וזוועות אחרות

       

      שים לב שההתדרדרות מתרחשת בו זמנית בערוצים תקשורתיים שונים. פינות החמד של התרבות בישראל מתמעטות והולכות

       

      אפשר לומר המון דברים רעים על ידיעות אחרונות ומעריב, אבל דבר אחד אי אפשר להכחיש: ידיעות אחרונות ידע להצליח ולהמשיך להצליח כל הזמן, בלי שום קשר לאיכותו הסגולית וערכו הטקסטואלי

       

      הרי בעולם עיתונות שפוי, נוני מוזס היה קונה את רון מיברג ולאו דווקא את יאיר לפיד. אבל לפיד צעיר, יפה וכוכב טלוויזיה, הוא חייכן  ולא נרגן כמו הענק העבדקן, ולכן לפיד הוא זה שפותח את "שבעה ימים" ומיברג לא.

       

      והרי במקום שבו מעריכים עיתונאי לפי יכולת הכתיבה הנדירה שלו, רון מיברג היה העיתונאי המחוזר ביותר על ידי כל העיתונים בישראל, אחד שמשלמים לו  חמישים או מאה אלף שקל לחודש כדי שיכתוב מה שבא לו. גאונים כמו מיברג מגיעים לעיתונות פעם בעשרים שנה, במקרה הטוב, אבל כמו שאתה ואני יודעים הכותב הטוב ביותר בעיתונות העברית לא נחשב לאחד מכוכבי העיתונות. יש לו מעריצים (כמוני), אבל העם לא בדיוק יצביע למענו. וגם עוזי וייל לא ימכור עיתונים אלא ימשיך להיות אלילם של מעטים שזוכרים חסד נעורים לשער האחורי

       

      במקום שבו האיכות מנצחת, בראש טבלת רבי המכר היה ניצב "עשרה סיפורים" של ארנסט המינגוויי ולא ספרו של חנוך דאום

       

      ישראל אינה בנויה לאיכות והציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם, וישלם עוד יותר, גם באס אמ אסים וגם בכסף ממש, עבור מוצרים שהופכים לפחות ופחות איכותיים. אין כאן חינוך לאיכות ואין כאן דרישה לאיכות. ישראלים רוצים את זה זול, ומגניב, צהוב ורעשני ומעפן. מחפשים הצגות וסרטים ש"יעבירו את הזמן בכיף", ולא שום דבר שמאתגר את המחשבה והרגש

       

      זו המציאות הישראלית במאה העשרים ואחת. איכות היא לא מוצר נדרש בישראל והעיתונות אינה שונה בכך מכל התחומים האחרים

       

       

       

       

      למעשה, הספר של דאום הוא ספין לא נורמלי. ספר פרוזה לכל דבר שנכנס משום מה לקטוגריית "ספרי עיון" (?) ברשימת רבי המכר, וכך זכה להיכלל בה במקומות הראשונים (ברור שהוא נמכר יותר מ"מדע החלל: תיאוריה ומעש") ומשם הזין את עצמו. עוד משהו שהייתי מצפה מעורך ערני לנכש באיבו.

       

      שמע, אני לא בטוח כמה הציבור מטומטם. אני די בטוח שעושים אותו יותר מטומטם מה שהוא באמת. להעביר את הזמן בכיף זה לגיטימי (ובשעה מאוחרת בה הלבבות נפתחים אודה: אני צופה אדוק של אחד נגד מאה). אבל אם עד לפני חצי שנה ידעות היה צהבהב והצליח, זה ממש לא אומר שלהפוך אותו לצהוב-חלמון יגדיל את ההצלחה.

       

      כלומר, אנשי הביניים בולעים סטיה למעלה או למטה (ואם כבר, למה לא למשוך למעלה?). שוחרי התרבות יבלעו ידיעות רכילות, שוחרי הרכילות יבלעו ידיעות תרבות.

       

      אבל ברגע שאתה מצהיר על עצמך "הארץ" או "רייטינג" ועושה פנייה חדה אתה מאבד את הרוב השפוי, הדומם.  זה שאין לו טעם דומיננטי, שלא מתעקש להכתיב אבל לא צורך קיצוניות. והצורה החדשה של ידיעות היא קיצונית ולא נעימה לעין.

       

      בינינו? יאיר לפיד הוא לא רכש רע. הוא אהוד, הוא מוסרי, יש קהל למסר שלו והוא אינטילגנטי דיו להוציא טקסט עם אמירה. אם זה הוא או כלמיני ילדים שמשום מה קיבלו טור אישי ב"סופשבוע" ועוקבים אחר עלילות החולצה שלהם (אבדה בכביסה! נמצאה בארון!) אני חותם עליו. מבחינתי הוא ומיברג באותו עיתון זה עיתון מוצלח.

       

      ישראלים רוצים צהוב? ימים יגידו. אני אוהד גדול של הפרינט ומעולם לא הייתי שותף להיסטריית ה"אינטרנט יקבור את כולנו", אבל כן, אם העיתונים ימשיכו להתחנף למה שנראה להם שהעם רוצה אין להם שום יתרון עליו. חומרים בינוניים יש באינטרנט כמו זבל, והם גם מתעדכנים כל כמה דקות.

       

       

      מבחינתי, אגב, אותו היגיון תקף גם לחינוך. ברגע שהתחילו ליישר קו עם מה שהתלמידים רוצים, להתחנף ל"רצון העם", להקל בגרויות (הגרלה?! מיקוד?!) ולהשטיח דרישות, הרמה ירדה פלאים. במקום להתאים את הילד לטקסט מתאימים פה טקסטים לילד.

       

       

        23/10/07 22:23:

       

      Quote: עיתוניש 2007-10-23 21:30:10

       

      Quote: ampm 2007-10-23 11:27:04

      כבוד !

      פוסט נהדר. כל מילה זהב.  

      חן חן.

      אבל מי מדליף משכורות פה?

       

      מכתב לעיתוניש 

       

      פוסט מעולה. אני מסכים כמעט עם הכל, ובנקודות מסויימות אני חושב שאפשר

      לראות את הדברים בצורה מעט יותר מורכבת

       

      ואני אסביר: בני ציפר, למשל, הוא כותב טוב (לטעמי האישי)  אבל הוא עורך לא טוב. זה כבר מזמן לא מצחיק השילוב הזה בין ש"י עגנון-גרשם שלום - הומואים - פלשתינאים אומללים שוב ושוב ושוב במשך 15 שנה, לפחות, אלה הנושאים העיקריים והכמעט בלעדיים המככבים במוסף הספרותי של הארץ

       

      עוד סוגיה שיש לראות באופן מורכב יותר: טעמו של הקהל. שמע, עיתוניש, אם הקהל

      היה באמת חובב איכות ותרבות, הרבה זוועות לא היו נוחתות על ראשנו. המדינה היא

      דמוקרטית ואפשר בקלות לבחור בסרט מופת בערוץ 23 במקום בשעשועון זבל בערוץ

      שתיים, אבל רוב רובו של הקהל ינהה אחר הזיבורית, הגבבה הרכילות והטיפשות

       

       

      אנשים מעדיפים את גלגלצ על פני קול המוזיקה ומיעוט מאוד מסויים מאזין לתחנת הרדיו שאני עובד בה. אנשים בהחלט מעדיפים ספרי ג'אנק שאינם ראויים לעמוד על מדף בשירותים שלי, על פני קלאסיקות ספרותיות. היי, עיתוניש: המספרים מדברים בעד עצמם. האנשים כאן אינם רוצים להתאמץ למען כלום, הדרישות התרבותיות שלהם שואפות לאפס. ההזניה פשתה בכל. אין לערוץ הראשון הממלכתי שום אג'נדה תרבותית, ולגלגלצ אין שום תחושה של מחוייבות לתרבות ישראלית טובה, אלא אך ורק לטעם הקהל ההמוני ביותר, למכנה המשותף הנמוך ביותר.

       

      זה מעציב וזה מקומם, אבל בישראל תמיד הבידור היה חשוב יותר מהאמנות, ובשנים האחרונות הבידור ניצח בנוק אאוט את האמנות. הבורות גברה על העומק. לאף אחד, כמעט, אין רצון ונכונות להתמסר למעמיק והמורכב.

       

      כמו ששרה קורין אלאל אנחנו זן נדיר ציפור משונה ובסכנת הכחדה

      יקראו לנו פלצנים, יזלזלו בתשוקתנו לאיכות ואנינות, ממש כמו שלועגים לאלה שמבקשים

      מזון ללא חומרים משמרים, צבעי מאכל, הורמונים וזוועות אחרות

       

      שים לב שההתדרדרות מתרחשת בו זמנית בערוצים תקשורתיים שונים. פינות החמד של התרבות בישראל מתמעטות והולכות

       

      אפשר לומר המון דברים רעים על ידיעות אחרונות ומעריב, אבל דבר אחד אי אפשר להכחיש: ידיעות אחרונות ידע להצליח ולהמשיך להצליח כל הזמן, בלי שום קשר לאיכותו הסגולית וערכו הטקסטואלי

       

      הרי בעולם עיתונות שפוי, נוני מוזס היה קונה את רון מיברג ולאו דווקא את יאיר לפיד. אבל לפיד צעיר, יפה וכוכב טלוויזיה, הוא חייכן  ולא נרגן כמו הענק העבדקן, ולכן לפיד הוא זה שפותח את "שבעה ימים" ומיברג לא.

       

      והרי במקום שבו מעריכים עיתונאי לפי יכולת הכתיבה הנדירה שלו, רון מיברג היה העיתונאי המחוזר ביותר על ידי כל העיתונים בישראל, אחד שמשלמים לו  חמישים או מאה אלף שקל לחודש כדי שיכתוב מה שבא לו. גאונים כמו מיברג מגיעים לעיתונות פעם בעשרים שנה, במקרה הטוב, אבל כמו שאתה ואני יודעים הכותב הטוב ביותר בעיתונות העברית לא נחשב לאחד מכוכבי העיתונות. יש לו מעריצים (כמוני), אבל העם לא בדיוק יצביע למענו. וגם עוזי וייל לא ימכור עיתונים אלא ימשיך להיות אלילם של מעטים שזוכרים חסד נעורים לשער האחורי

       

      במקום שבו האיכות מנצחת, בראש טבלת רבי המכר היה ניצב "עשרה סיפורים" של ארנסט המינגוויי ולא ספרו של חנוך דאום

       

      ישראל אינה בנויה לאיכות והציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם, וישלם עוד יותר, גם באס אמ אסים וגם בכסף ממש, עבור מוצרים שהופכים לפחות ופחות איכותיים. אין כאן חינוך לאיכות ואין כאן דרישה לאיכות. ישראלים רוצים את זה זול, ומגניב, צהוב ורעשני ומעפן. מחפשים הצגות וסרטים ש"יעבירו את הזמן בכיף", ולא שום דבר שמאתגר את המחשבה והרגש

       

      זו המציאות הישראלית במאה העשרים ואחת. איכות היא לא מוצר נדרש בישראל והעיתונות אינה שונה בכך מכל התחומים האחרים

       

       

       

       

        23/10/07 21:30:

       

      Quote: ampm 2007-10-23 11:27:04

      כבוד !

      פוסט נהדר. כל מילה זהב.  

      חן חן.

      אבל מי מדליף משכורות פה?

        23/10/07 21:29:

       

      Quote: velvet 2007-10-23 21:22:33

      אני רואה שעיתוניש מסתדר היטב. יופי. אז אני מפקירה את הזירה הערב בזרועותיו המסוקסות למחצה.

      פוסט אורח מחר?

      מישהו?

      אכן מסוקסות למחצה.

       

      החצי השני משורג.

        23/10/07 21:28:

      אולי שילה דה בר?

       

      נשלם לו, נעשה מגבית.

       

      אני תורם סנדביץ' טונה.

        23/10/07 21:22:

      אני רואה שעיתוניש מסתדר היטב. יופי. אז אני מפקירה את הזירה הערב בזרועותיו המסוקסות למחצה.

      פוסט אורח מחר?

      מישהו?

        23/10/07 20:21:

       

      Quote:

       

      בזה אני לא מסכימה איתך, כי כמו בכל ארגון ביורוקרטי והיררכי, כך גם במערכת עיתון יכול העורך הראשי לעבוד רק עם החומרים שמגיעים אליו. הוא יכול לנווט, או לבחור - אבל רק מהאופציות שמוצעות לו.

       

       הוא גם יכול כמובן לפטר אנשים ולשכור את שירותיהם של אחרים, אבל הנתון היום - לאחר מגמה שהתחילה אם אינני טועה לפני כעשר שנים - הוא שהעיתונים רוקנו מאנשי הדסק ומהמשכתבים בעלי הידע וההשכלה הרחבה ואוישו בצעירים חסרי ניסיון, כאשר רק כתבים 'כוכבים' זוכים להגיע לגיל מתקדם במערכות העיתונים.

       

       

      היתה ממש מגמה מכוונת של הצערת המערכות - גם כדי לספק תכנים דינמיים יותר ולשרוד בשוק התחרותי וגם פשוט במטרה לשלם משכורות נמוכות יותר. התהליך דמה לזה שהתרחש במשרדי הפרסום, למשל, אבל בעוד שבפרסום החדשנות היא העיקר, הרי שבעיתונות יש בהחלט מקום לניסיון ולוותק ואת זה לא מבינים שם עד היום. תראה באיזה גיל הגיע דה בר עצמו לתפקיד הרם ביותר במדרג - וזאת לאחר שעבר כמעט את כל השלבים בעיתונות. 

       

      בקיצור, היום העורך הראשי יכול לעבוד רק עם מה שיש לו. מגישים לו מספר אפשרויות לבחירה, אבל לא בוחנים מהיסוד את תהליך קבלת ההחלטות, וכמובן שאם כל החומר שמוגש לו בעייתי - מכל הבחינות שהזכרתי בתגובתי הקודמת - התוצאה לא תוכל להיות טובה בכל מקרה. 

      סליחה, לא הובנתי. אבהיר את עצמי:

       

      לאותם אייטמים אפשר היה לגרום להיראות אחרת. לעצב אחרת, לבחור אחרת. עורך אחר היה מוציא מאותו חומר בדיוק עיתון אחר.

        23/10/07 19:50:

      מיא, אמנם כבר עברו הרבה שנים מאז עבדתי בעיתון יומי (רמז, כשישבתי בדסק מעריב, עדיין עישנו שם, זה היה נורא), אבל אני חושבת שאת צודקת והמגמה הזו החלה כבר לפני עשר שנים בהדרגה, ואולי הואצה בעיקר אחרי שנמרודי הגיע לזירה.

      מצד שני, אני זוכרת את האנשים העייפים והשחוקים שעבדו בדסק, בחיי שאפילו העור שלהם היה אפור מרוב רוטינה. לא זוכרת אגב שהם היו מעניינים במיוחד.

      אנשי השכלה ואקדמיה היו מעט יחסית. עבדתי פעם עם בועז שפירא, שהיה העורך שלי, והיום הוא בערוץ 1, וגם מרצה מוערך במדעי המדינה. כשעבדתי איתו כל מה שעניין אותי היה האייטם, הויץ, השנינות והברק. כעורך בולם הוא היה מאזן ומצויין. אבל צריך לזכור שיש תמיד מתח בין אנשי שטח - עיתונאים ובין אנשים כמוהו שתמיד קצת יתנשאו עליהם בזכות היתרון שיש להם, בעוד העיתונאים קצת יקנאו בהם בסתר, וקצת ילגלגו על הפוזה האקדמית הטרחנית. יש כמובן שילוב של שניהם בעיתונות, יגאל סרנה, למשל.

       

      עיתונאים צעירים ודינמיים הביאו גם דברים טובים לעיתונות, לא רק בורות והשטחה. הטובים בהם מטביעים תוך עשור חותם משמעותי בעבודה שלהם, לטוב ולרע.

       

        23/10/07 19:34:

       

      צטט: עיתוניש 2007-10-23 19:14:13

       

      Quote: מיא 2007-10-23 15:47:00

      הסיבה העיקרית לדעתי לכך שבעמודי החדשות מופיעות כותרות תמוהות / ידיעות עילגות / טעויות בעובדות /טעויות בעברית - ניסוח, תחביר, ביטויי שעטנז מוזרים, טעויות כתיב  - ורק לבסוף הגהה (קודם כל צריך לדעת לכתוב עברית) / היעדר של קישור מספיק למאורעות בעבר / כיתובים שלא קשורים לתמונות / ועוד ועוד היא שגירשו מהדסק את כל הוותיקים וה'זקנים' בני הארבעים או חלילה חמישים ואיישו אותו בבני עשרים ומשהו. עורכים בדסק צריכים להיות מבוגרים יותר מהכתבים, ובעלי ניסיון וידע רב יותר מהם, כדי לתקן להם שגיאות, להבדיל בין עיקר לטפל, לעשות אינטגרציה של החומר, לנסח טוב בעברית - ובפועל הכתבים הם הוותיקים והעורכים לא יודעים מהחיים שלהם.
      דבורית, עיתוניש - אני טועה? 

      האמת היא שלי אישית אין מושג מי יושב בדסק ב"ידיעות".

      ואת יודעת מה? גם לא מעניין אותי לדעת. מבחינתי יש עורך ראשי ואם הם עושים טעויות הוא אמור לטפל בזה. בכלל, עד כמה שידוע לי ההחלטות על העמוד הראשי הן בידי העורך הראשי מלכתחילה (ואולי אני טועה).

       

      אני מסתכל על העמוד הפותח של ידיעות מהיום: פרסומת  למבצע בראש העמוד משל היתה ידיעה ראשית, ידיעה מרכזית (יגאל עמיר) כרגיל גדולה מדי, באותיות ענקיות ובצבעי דם ואש ותמרות עשן. תוסיפי לזה תמונות גזורות. מתחתיה ידיעה על חינוך שנראית בטעות כמו הכיתוב שלה, וזה עוד לפני שתהינו אחרי כמה שנים נפסיק לקבל את נועה בן ארצי בשער.

       

      לא משנה מי עיצב, מי עימד, מי ניתן כיתוב. העורך הראשי אישר. וזה בעיני עמוד שגוי, בטעם רע, לא מושך לקרוא.

      בזה אני לא מסכימה איתך, כי כמו בכל ארגון ביורוקרטי והיררכי, כך גם במערכת עיתון יכול העורך הראשי לעבוד רק עם החומרים שמגיעים אליו. הוא יכול לנווט, או לבחור - אבל רק מהאופציות שמוצעות לו.


       הוא גם יכול כמובן לפטר אנשים ולשכור את שירותיהם של אחרים, אבל הנתון היום - לאחר מגמה שהתחילה אם אינני טועה לפני כעשר שנים - הוא שהעיתונים רוקנו מאנשי הדסק ומהמשכתבים בעלי הידע וההשכלה הרחבה ואוישו בצעירים חסרי ניסיון, כאשר רק כתבים 'כוכבים' זוכים להגיע לגיל מתקדם במערכות העיתונים.



      היתה ממש מגמה מכוונת של הצערת המערכות - גם כדי לספק תכנים דינמיים יותר ולשרוד בשוק התחרותי וגם פשוט במטרה לשלם משכורות נמוכות יותר. התהליך דמה לזה שהתרחש במשרדי הפרסום, למשל, אבל בעוד שבפרסום החדשנות היא העיקר, הרי שבעיתונות יש בהחלט מקום לניסיון ולוותק ואת זה לא מבינים שם עד היום. תראה באיזה גיל הגיע דה בר עצמו לתפקיד הרם ביותר במדרג - וזאת לאחר שעבר כמעט את כל השלבים בעיתונות. 


      בקיצור, היום העורך הראשי יכול לעבוד רק עם מה שיש לו. מגישים לו מספר אפשרויות לבחירה, אבל לא בוחנים מהיסוד את תהליך קבלת ההחלטות, וכמובן שאם כל החומר שמוגש לו בעייתי - מכל הבחינות שהזכרתי בתגובתי הקודמת - התוצאה לא תוכל להיות טובה בכל מקרה. 

        23/10/07 19:14:

       

      Quote: מיא 2007-10-23 15:47:00

      הסיבה העיקרית לדעתי לכך שבעמודי החדשות מופיעות כותרות תמוהות / ידיעות עילגות / טעויות בעובדות /טעויות בעברית - ניסוח, תחביר, ביטויי שעטנז מוזרים, טעויות כתיב  - ורק לבסוף הגהה (קודם כל צריך לדעת לכתוב עברית) / היעדר של קישור מספיק למאורעות בעבר / כיתובים שלא קשורים לתמונות / ועוד ועוד היא שגירשו מהדסק את כל הוותיקים וה'זקנים' בני הארבעים או חלילה חמישים ואיישו אותו בבני עשרים ומשהו. עורכים בדסק צריכים להיות מבוגרים יותר מהכתבים, ובעלי ניסיון וידע רב יותר מהם, כדי לתקן להם שגיאות, להבדיל בין עיקר לטפל, לעשות אינטגרציה של החומר, לנסח טוב בעברית - ובפועל הכתבים הם הוותיקים והעורכים לא יודעים מהחיים שלהם.
      דבורית, עיתוניש - אני טועה? 

      האמת היא שלי אישית אין מושג מי יושב בדסק ב"ידיעות".

      ואת יודעת מה? גם לא מעניין אותי לדעת. מבחינתי יש עורך ראשי ואם הם עושים טעויות הוא אמור לטפל בזה. בכלל, עד כמה שידוע לי ההחלטות על העמוד הראשי הן בידי העורך הראשי מלכתחילה (ואולי אני טועה).

       

      אני מסתכל על העמוד הפותח של ידיעות מהיום: פרסומת  למבצע בראש העמוד משל היתה ידיעה ראשית, ידיעה מרכזית (יגאל עמיר) כרגיל גדולה מדי, באותיות ענקיות ובצבעי דם ואש ותמרות עשן. תוסיפי לזה תמונות גזורות. מתחתיה ידיעה על חינוך שנראית בטעות כמו הכיתוב שלה, וזה עוד לפני שתהינו אחרי כמה שנים נפסיק לקבל את נועה בן ארצי בשער.

       

      לא משנה מי עיצב, מי עימד, מי ניתן כיתוב. העורך הראשי אישר. וזה בעיני עמוד שגוי, בטעם רע, לא מושך לקרוא.

        23/10/07 18:55:

       

      צטט: מיא 2007-10-23 15:47:00

      הסיבה העיקרית לדעתי לכך שבעמודי החדשות מופיעות כותרות תמוהות / ידיעות עילגות / טעויות בעובדות /טעויות בעברית - ניסוח, תחביר, ביטויי שעטנז מוזרים, טעויות כתיב  - ורק לבסוף הגהה (קודם כל צריך לדעת לכתוב עברית) / היעדר של קישור מספיק למאורעות בעבר / כיתובים שלא קשורים לתמונות / ועוד ועוד היא שגירשו מהדסק את כל הוותיקים וה'זקנים' בני הארבעים או חלילה חמישים ואיישו אותו בבני עשרים ומשהו. עורכים בדסק צריכים להיות מבוגרים יותר מהכתבים, ובעלי ניסיון וידע רב יותר מהם, כדי לתקן להם שגיאות, להבדיל בין עיקר לטפל, לעשות אינטגרציה של החומר, לנסח טוב בעברית - ובפועל הכתבים הם הוותיקים והעורכים לא יודעים מהחיים שלהם.
      דבורית, עיתוניש - אני טועה? 

       

       

      את ממש צודקת. לא רק שרוב הצעירים שקוראים לעצמם 'עיתונאים' ו'עורכים' פשוט לא בקיאים בשפה העברית, הם ברובם גם אוסף של בורים חסרי השכלה רחבה ונטולי פרספקטיבה לחיים. מבחינתם, כנראה, העולם התחיל רק מהנקודה שהם זוכרים.

        23/10/07 16:05:

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2007-10-23 15:07:48

       

      צטט: עמיר 2007-10-23 11:16:55

       

      צטט: rikyc 2007-10-23 11:00:00

       

      מצד שני, איך היית אתה מנסח את הכותרת?

       

      תבחרי :

      1. מסיעי שב"חים התחזו לשוטרים ועברו מחסומים.

      2. נעצרו מבריחי שב"חים שעל רכבם הותקן ציוד משטרתי.

      3. התקינו על רכבם "צ'קלקה" והבריחו פלסטינאים לישראל.

       

      הו לא לא לא, עמיר יקר. רק כותרת מספר אחת עוברת אצלי בעיתון.

       

      מדיניות אי המרכאות שלי גורסת, שאי אפשר להשתמש במרכאות כדי להתעצל. אם אתה חושב שהקוראים לא יבינו מה זה צ'קלקה או שלא יאה לכתוב את המילה הזאת בכותרת, גם מרכאות לא יספקו לך את ההנחה הזאת. הם עדיין לא יבינו או שזה עדיין יהיה לא ראוי.

       

      ומה מחר? פמליית הנשיא השתמשה בזמבורה והפריעה את מנוחת השכנים?

       

      ... את כמובן צודקת .

      אני הולך לעמוד ב"פינה", ב"עונש" .  

        23/10/07 15:47:
      הסיבה העיקרית לדעתי לכך שבעמודי החדשות מופיעות כותרות תמוהות / ידיעות עילגות / טעויות בעובדות /טעויות בעברית - ניסוח, תחביר, ביטויי שעטנז מוזרים, טעויות כתיב  - ורק לבסוף הגהה (קודם כל צריך לדעת לכתוב עברית) / היעדר של קישור מספיק למאורעות בעבר / כיתובים שלא קשורים לתמונות / ועוד ועוד היא שגירשו מהדסק את כל הוותיקים וה'זקנים' בני הארבעים או חלילה חמישים ואיישו אותו בבני עשרים ומשהו. עורכים בדסק צריכים להיות מבוגרים יותר מהכתבים, ובעלי ניסיון וידע רב יותר מהם, כדי לתקן להם שגיאות, להבדיל בין עיקר לטפל, לעשות אינטגרציה של החומר, לנסח טוב בעברית - ובפועל הכתבים הם הוותיקים והעורכים לא יודעים מהחיים שלהם.
      דבורית, עיתוניש - אני טועה? 
        23/10/07 15:31:

      דבורית שרגל !

      זה  פוסט  משבר?

      צאי  משם  וחזרי  מיד.

        23/10/07 15:07:

       

      צטט: עמיר 2007-10-23 11:16:55

       

      צטט: rikyc 2007-10-23 11:00:00

       

       

      מצד שני, איך היית אתה מנסח את הכותרת?

       

      תבחרי :

      1. מסיעי שב"חים התחזו לשוטרים ועברו מחסומים.

      2. נעצרו מבריחי שב"חים שעל רכבם הותקן ציוד משטרתי.

      3. התקינו על רכבם "צ'קלקה" והבריחו פלסטינאים לישראל.  

       

      הו לא לא לא, עמיר יקר. רק כותרת מספר אחת עוברת אצלי בעיתון.

       

      מדיניות אי המרכאות שלי גורסת, שאי אפשר להשתמש במרכאות כדי להתעצל. אם אתה חושב שהקוראים לא יבינו מה זה צ'קלקה או שלא יאה לכתוב את המילה הזאת בכותרת, גם מרכאות לא יספקו לך את ההנחה הזאת. הם עדיין לא יבינו או שזה עדיין יהיה לא ראוי.

       

      ומה מחר? פמליית הנשיא השתמשה בזמבורה והפריעה את מנוחת השכנים?

        23/10/07 14:46:

       

      צטט: גולדמונד 2007-10-23 14:35:00

      "אני העם, ואני לא אוהב שצועקים עלי."

       

      עיתוניש, צר לי לבשר לך אבל אתה לא העם. אני קורא את התגובות שלך כבר המון זמן כדי לומר את זה. העם הוא טיפש וולגרי, העם רוצה צהוב - וידיעות אחרונות מספקים את הסחורה. אני מאמין שהצרכן מכתיב את הקו, ולא העיתון (למרות שיש כאלו שטוענים ההיפך).

       

      אוקצור, כל עוד שיקולים כלכליים נטו נמצאים בעדיפות ראשונה - תתרגל לעיתון מחורבן.

       

       

       

       

      עיתוניש כבר הוכיח שחור צהוב-על-גבי-עיתון שכשמתייחסים לעם כאל חבורת "טיפשים וולגריים",  ואל העיתון כעסק כלכלי - המכירות צונחות .

       

       

        23/10/07 14:35:

      "אני העם, ואני לא אוהב שצועקים עלי."

       

      עיתוניש, צר לי לבשר לך אבל אתה לא העם. אני קורא את התגובות שלך כבר המון זמן כדי לומר את זה. העם הוא טיפש וולגרי, העם רוצה צהוב - וידיעות אחרונות מספקים את הסחורה. אני מאמין שהצרכן מכתיב את הקו, ולא העיתון (למרות שיש כאלו שטוענים ההיפך).

       

      אוקצור, כל עוד שיקולים כלכליים נטו נמצאים בעדיפות ראשונה - תתרגל לעיתון מחורבן.

       

       

        23/10/07 13:18:

      למציצנים, גלי צהל באינטרנט חזרו (רק שינו את המצלמה)

      וV מתי את חוזרת?

        23/10/07 13:17:

       

      צטט: rikyc 2007-10-23 12:50:54

       

      צטט: twister 2007-10-23 12:00:05

       

      אולי הגיע הזמן ש- Ynet יגדיל את הכותרת לשתי שורות כדי שאפשר יהיה לתת כותרת קצת יותר אינטיליגנטית על חשבון המישנה.

       

      אבל אז המישנה לדעתי יהיה קצר מידי.

      מישנה, איזה מונח של פרינט ;)

      יש מונח חדש?

      לא לא, גם פה משתמשים בזה. במלרע כמובן.

       

      וואלה. תארי לעצמך שאפילו על המילרע אני יודעת.... צוחק קורץ

       

        23/10/07 12:50:

       

      צטט: twister 2007-10-23 12:47:59

       

      צטט: rikyc 2007-10-23 12:35:52

       

      צטט: twister 2007-10-23 12:00:05

       

      אולי הגיע הזמן ש- Ynet יגדיל את הכותרת לשתי שורות כדי שאפשר יהיה לתת כותרת קצת יותר אינטיליגנטית על חשבון המישנה.

       

      אבל אז המישנה לדעתי יהיה קצר מידי.

      מישנה, איזה מונח של פרינט ;)

       

      יש מונח חדש?

       

      לא לא, גם פה משתמשים בזה. במלרע כמובן.

        23/10/07 12:47:

       

      צטט: rikyc 2007-10-23 12:35:52

       

      צטט: twister 2007-10-23 12:00:05

       

      אולי הגיע הזמן ש- Ynet יגדיל את הכותרת לשתי שורות כדי שאפשר יהיה לתת כותרת קצת יותר אינטיליגנטית על חשבון המישנה.

       

      אבל אז המישנה לדעתי יהיה קצר מידי.

      מישנה, איזה מונח של פרינט ;)

       

      יש מונח חדש?

        23/10/07 12:35:

       

      צטט: twister 2007-10-23 12:00:05

       

      צטט: rikyc 2007-10-23 11:20:30

       

      צטט: עמיר 2007-10-23 11:16:55

       

       

      לא רע, אבל לא התחשבת באורך התווים הדרוש, עכשיו תספור את התווים ותראה שעברת את המותר. יש קנס.

       

      אולי הגיע הזמן ש- Ynet יגדיל את הכותרת לשתי שורות כדי שאפשר יהיה לתת כותרת קצת יותר אינטיליגנטית על חשבון המישנה.

       

      אבל אז המישנה לדעתי יהיה קצר מידי.

       

      מישנה, איזה מונח של פרינט ;)

        23/10/07 12:34:

       

      צטט: צחיb 2007-10-23 11:47:54

       עדיין, כותרת גרועה במיוחד.אולי נלך על:

      התחזו לשוטרים והבריחו שב"חים

      או

      עובדה: המשטרה מטומטמת

       

      או

       

      אור כחול על הגג? עבור אחי! 

      צוחק
        23/10/07 12:00:

       

      צטט: rikyc 2007-10-23 11:20:30

       

      צטט: עמיר 2007-10-23 11:16:55

       

       

      לא רע, אבל לא התחשבת באורך התווים הדרוש, עכשיו תספור את התווים ותראה שעברת את המותר. יש קנס.

       

      אולי הגיע הזמן ש- Ynet יגדיל את הכותרת לשתי שורות כדי שאפשר יהיה לתת כותרת קצת יותר אינטיליגנטית על חשבון המישנה.

        23/10/07 11:58:

       

      יופי של פוסט.

      אני חותמת בעצמי על כל מילה (חוץ מהעניין עם ציפר, פשוט כי אני לא קוראת את מדורי הספרות, אני קוראת ספרים, כך שאין לי מושג מה העניין שם).

      .

      העמוד הראשי כבר מזמן מזכיר את הגישה העיתונאית של ה- Sun, הדרמות המיותרות והאפקטים הגרפיים הצעקניים נותנים תחושה סליזית, "זמנים מודרניים" הוא סוג של עלבון (עוד לא החלטתי אם אני נעלבת כקוראת פוטנציאלית או כאישה שהמגזין היחיד שמוקדש לה במהלך השבוע נראה כמו העמודים שלא נכנסו ל"לאישה" אז במקום להגיע לפח, הגיעו ל"זמנים מודרניים"...) וההתייחסות לנושא תחרויות הפרסים וה- smsים בכלל מיותרת כי בחייאת, אם היה שם משהו ראוי לקריאה כל השטות הזו לא הייתה נחוצה ממילא.

       .

      ומשהו לך, V - את ההערות שלך באמצע הטקסט עדיף שתגדילי לאותו גודל פונט אבל תצבעי בצבע אחר. בגודל הזה זה פשוט התעללות. תודה נשיקה

       

        23/10/07 11:47:

       עדיין, כותרת גרועה במיוחד.אולי נלך על:

      התחזו לשוטרים והבריחו שב"חים

      או

      עובדה: המשטרה מטומטמת

       

      או

       

      אור כחול על הגג? עבור אחי! 

      צטט: rikyc 2007-10-23 11:20:30

       

      צטט: עמיר 2007-10-23 11:16:55

       

      צטט: rikyc 2007-10-23 11:00:00

       

      מצד שני, איך היית אתה מנסח את הכותרת?

       

      תבחרי :

      1. מסיעי שב"חים התחזו לשוטרים ועברו מחסומים.

      2. נעצרו מבריחי שב"חים שעל רכבם הותקן ציוד משטרתי.

      3. התקינו על רכבם "צ'קלקה" והבריחו פלסטינאים לישראל.

       

      לא רע, אבל לא התחשבת באורך התווים הדרוש, עכשיו תספור את התווים ותראה שעברת את המותר. יש קנס.

       

        23/10/07 11:27:

      כבוד !

      פוסט נהדר. כל מילה זהב.  

        23/10/07 11:20:

       

      צטט: עמיר 2007-10-23 11:16:55

       

      צטט: rikyc 2007-10-23 11:00:00

       

       

      מצד שני, איך היית אתה מנסח את הכותרת?

       

      תבחרי :

      1. מסיעי שב"חים התחזו לשוטרים ועברו מחסומים.

      2. נעצרו מבריחי שב"חים שעל רכבם הותקן ציוד משטרתי.

      3. התקינו על רכבם "צ'קלקה" והבריחו פלסטינאים לישראל.  

       

      לא רע, אבל לא התחשבת באורך התווים הדרוש, עכשיו תספור את התווים ותראה שעברת את המותר. יש קנס.

        23/10/07 11:16:

       

      צטט: rikyc 2007-10-23 11:00:00

       

       

      מצד שני, איך היית אתה מנסח את הכותרת?

       

      תבחרי :

      1. מסיעי שב"חים התחזו לשוטרים ועברו מחסומים.

      2. נעצרו מבריחי שב"חים שעל רכבם הותקן ציוד משטרתי.

      3. התקינו על רכבם "צ'קלקה" והבריחו פלסטינאים לישראל.  

        23/10/07 11:00:

       

      צטט: עמיר 2007-10-23 10:37:17

      עיתוניש יקר ,

      יופי של פוסט.

       

      זה במיוחד בשבילך, כי אני יודע שגם אתה אוהב כותרות עילגות :

       

       

       

         (ynet , הבוקר) . 

       

      מצד שני, איך היית אתה מנסח את הכותרת?

        23/10/07 10:37:

      עיתוניש יקר ,

      יופי של פוסט.

       

      זה במיוחד בשבילך, כי אני יודע שגם אתה אוהב כותרות עילגות :

       

       

       

         (ynet , הבוקר) . 

        23/10/07 09:47:

      עיתוניש, דבר אחד קטנטן מפריע לי בטקסט שלך...

      אתה יודע כמה כסף אתה יכול לקבל תמורת ייעוץ והמלצות כמו אלה שכתבת ובמקום.. הנחת אותן על מגש של כסף לעיתון שגם ככה לא חסר לו...

      עיתונאים, תתחילו לדאוג גם לעצמכם...חאליק :-)

        23/10/07 09:40:

       

      Quote: וכנען 2007-10-23 09:29:03

      אמנם הקדים וכתב עיתוניש "תאמין לי" חמש פעמים לפחות, אבל למה ששילה דה-בר (הו אבר הי איז) יאמין לו?

       

      אפשר לבדוק את הטענות האקסיומטיות האלה ביותר רצינות.

       

      המספר הממוצע של כניסות יחודיות שאתרים מעין זה, או כמו ה"איל הקורא", מקבלים ביום יכול להיות אינדיקציה נאמנה. שהרי הגולשים הללו הם שיצטרפו לקריאתו הנרגשת של עיתוניש. אין לי כל כך מושג על מה אני מדבר, אבל אולי כמה עשרות אלפים הכל כולל הכל, נגיד?

       

      ולעומתם יש את ריבואות תלמידי בית הספר שקוראים את ידיעות בכיתה. רחוב הרצל על מעבירי רהיטיו. נהגי אוטובוס לא חכמים במיוחד. שכונות, ערים, מועצות אזוריות של אנשים לא מתוחכמים במיוחד. עולים שאף פעם לא למדו לקרוא היטב. ערבים שאוהבים לצקצק כשהם מסתכלים על כוכבות פופ יהודיות. ירושלמים.

       

      הרגש של עיתוניש מובן. רבים מרגישים כמו עם כשמבטלים להם תוכנית אהובה ואליטיסטית.  אבל הקביעות שלו לגבי הערך המסחרי של אנשים ששותפים לטעם שלו נשמעות קצת לא מבוססות.

      א. תסתכל על סופשבוע. שבועיים אחרי שהוא הפך להיות רכילותי, צעיר, פופי ואינטרנטי מכירות מעריב החלו לצנוח, מגמה שנמשכת עד היום ואלו נתונים בדוקים.

       

      ב. תסתכל על מעריב באופן כללי. היום בו נכנס האיש שהחליט ש"עיתון זה קודם כל עסק" הוא היום בו נקבע מותו של העיתון. עיתון זה לא בדיוק עסק כלכלי טהור.

       

      ג. נכון, אני לא יכול להוכיח שעיתון צהוב פחות ימכור יותר. אבל אמא של עיתוניש, קוראת מייצגת ביותר, ציינה אתמול באכזבה ש"בזמן האחרון העמוד הראשי נראה כמו סמרטוט, ומה זה הכותרות הגדולות האלה?". והיא מנויה של עשרות שנים, וזה הלך הרוח ששמעתי לא רק ממנה בזמן האחרון.

       

      ד. ובעיקר, בתור איש מקצוע וגם בתור קורא אני לא בא לומר מה ימכור. אני בא לבקש שיכבדו את האכסניה והמקצוע ויבחרו לכוון לאיכות ומקצועיות. זכותי. באותה מידה אני רוצה שלא ישימו תרנגולות בכלובים קטנים למרות שזה הרבה פחות כלכלי מכלובים גדולים ורוב האנשים לא שותפים לדעתי. מותר ורצוי להרוויח, אבל צריך גם לסמן איזה גבול.

       

       

        23/10/07 09:29:

      אמנם הקדים וכתב עיתוניש "תאמין לי" חמש פעמים לפחות, אבל למה ששילה דה-בר (הו אבר הי איז) יאמין לו?

       

      אפשר לבדוק את הטענות האקסיומטיות האלה ביותר רצינות.

       

      המספר הממוצע של כניסות יחודיות שאתרים מעין זה, או כמו ה"איל הקורא", מקבלים ביום יכול להיות אינדיקציה נאמנה. שהרי הגולשים הללו הם שיצטרפו לקריאתו הנרגשת של עיתוניש. אין לי כל כך מושג על מה אני מדבר, אבל אולי כמה עשרות אלפים הכל כולל הכל, נגיד?

       

      ולעומתם יש את ריבואות תלמידי בית הספר שקוראים את ידיעות בכיתה. רחוב הרצל על מעבירי רהיטיו. נהגי אוטובוס לא חכמים במיוחד. שכונות, ערים, מועצות אזוריות של אנשים לא מתוחכמים במיוחד. עולים שאף פעם לא למדו לקרוא היטב. ערבים שאוהבים לצקצק כשהם מסתכלים על כוכבות פופ יהודיות. ירושלמים.

       

      הרגש של עיתוניש מובן. רבים מרגישים כמו עם כשמבטלים להם תוכנית אהובה ואליטיסטית.  אבל הקביעות שלו לגבי הערך המסחרי של אנשים ששותפים לטעם שלו נשמעות קצת לא מבוססות.

        23/10/07 09:26:

       

      Quote: yigal laviv 2007-10-23 09:17:57

      עתוניש צודק כמעט בכל, להוציא פסילתו של בני ציפר. כאן הוא מועד כמו ידיעות אחרונות. הוא פוסל את ציפר בגלל נטיותיו הפוליטיות שאינן בתחום הקונסנזוס ופוסל מדור ספרות טוב בגלל נטיות הפוליטיות של חלק מן הכותבים. 

      בוקר טוב לכולם (קמתי בחמש כמו ולווט. פשוט התעכבתי בשוקת).

       

      יגאל, האם לדעתך סיפור אביגורה ההזוי היה רואה אור בעיתון רציני?

      המדור גבה מצח ומשעמם. וזה מוזר, כי ספרות היא דווקא לא משעממת.

       

      תחרות הסיפור הקצר היא ראי לאופיו הסנסציוני-אך-לא-ספרותי של ציפר. כמו שכתבתי כאן כבר, היה ברור מלכתחילה שסיפור שיש בו א. הומואים ב. נאצים ג. מסר בעייתי הוא קלף מנצח. אפשר היה לשלוח את שלוש הקטוגריות בלי הסיפור והן עדיין היו הסיפור המנצח אצל ציפר. 

       

      חלק מהכותבים מצוינים. אבל זו גדולת תפקיד העורך, להוציא מהם את המיטב. הוא לא. לעניות דעתי הפריפריאלית, כמובן.

        23/10/07 09:17:
      עתוניש צודק כמעט בכל, להוציא פסילתו של בני ציפר. כאן הוא מועד כמו ידיעות אחרונות. הוא פוסל את ציפר בגלל נטיותיו הפוליטיות שאינן בתחום הקונסנזוס ופוסל מדור ספרות טוב בגלל נטיות הפוליטיות של חלק מן הכותבים. 
        23/10/07 07:33:
      תודה :)
        23/10/07 07:20:

      אין מה לומר, כל מילה בסלע. אני אמנם אוהבת מוספי תרבות, הפקות אופנה וסאטירה, אבל גם את הדאחקה צריך לעשות ברצינות. העיתון מלא באוויר. אוויר חם. ולפעמים גם מסריח.

      אני לא הייתי במגדלי השן; הייתי חלק מעכברי המשרדים שמשקיעים את נשמתם במוספים רציניים וגבוהי מצח, שבסופו של דבר נגרסים בשיניהם של מנהלי עיתונים שחושבים ש"זה לא כלכלי".

      ככה זה נראה.

        23/10/07 07:15:

       

      צטט: ורדה'לה 2007-10-23 06:53:06

      בבקשה תקדישי לכך איזה פוסט רציני. כשתלמידים שואלים אותי איך עזבתי את העיתונות ועברתי להוראת עיתונות (לבגרות), אני תמיד אומרת, שהמשכורת הייתה אותו דבר רק שלעיתונאים אין חגים וחופש גדול.

      נראה לי שמצב העיתונות והמורים עדיין רע . אבל אני לא ממש מעודכנת וזה מאוד מעניין.

      ורדה'לה

      כתבתי על הסכומים רבות בכל מיני פוסטי עבר את מוזמנת לעשות חיפוש.

      אומר רק זאת: הכל חוזים אישיים. אם אתה טאלנט, אתה מרוויח הרבה, עורכים מרוויחים יותר מכותבים (אלא אם את טאלנט). עורך חדשות/מוסף בעל ותק מסוים מרוויח 10-15. עיתונאי מתחיל מרוויח כ-5,000 שקל, והשכר עולה ע"פ הוותק, ההערכה, הכישרון, יכולת המיקוח ועד כמה אתה נדרש ונחשק.

        23/10/07 06:53:

      בבקשה תקדישי לכך איזה פוסט רציני. כשתלמידים שואלים אותי איך עזבתי את העיתונות ועברתי להוראת עיתונות (לבגרות), אני תמיד אומרת, שהמשכורת הייתה אותו דבר רק שלעיתונאים אין חגים וחופש גדול.

      נראה לי שמצב העיתונות והמורים עדיין רע . אבל אני לא ממש מעודכנת וזה מאוד מעניין.

        23/10/07 06:51:
      עיתוניש. אתה צודק. נמאס לנו מן הצהוב. נמאס כשמבקשים ממני לכתוב על משהו צהוב (וזה קורה לי, לצערי) ונמאס לי לקרוא את זה אצל אחרים. מגעיל. הלוואי ומישהו יקשיב.
        23/10/07 06:48:

      דבורית יש לך מושג כמה מרוויח עורך מוסף שבת (כלשהו?) עורך חדשות? כמה משלמים על כתבה במוסף השבת של הארץ, ידיעות, מעריב?

      בחדשות היה 5 שקל למילה... זה תלוי בכותב? במה?

      את זה אתה בטח יודעת.

      באינטרנט, ynet מרוויחים יותר מהמודפסת? כמה, איך?

      יום נפלא לך, ותודה :) את כותבת מצויין.

        23/10/07 06:39:

       

      צטט: ורדה'לה 2007-10-23 06:38:21

      תגידי ב"לחם עבודה", הזה גם משלמים? את יכולה לזרוק עצם לכתוב סכומים?

      כמה עורך? כתבה? שכר סופרים? חוזה אישי? מה קורה שם בדיוק? את בטח יודעת, אולי בלי שמות. אבל משהו???????????????????

      לא, אני לא יודעת על סכומים. אני רק מתווכת.

        23/10/07 06:38:

      תגידי ב"לחם עבודה", הזה גם משלמים? את יכולה לזרוק עצם לכתוב סכומים?

      כמה עורך? כתבה? שכר סופרים? חוזה אישי? מה קורה שם בדיוק? את בטח יודעת, אולי בלי שמות. אבל משהו???????????????????