כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    להתחיל מחדש ב 43

    ניסיון ללוות שנה של חיפוש דרך חדשה אחרי נטישה (מוקדמת) של ההיי טק. אנסה לשתף בהתנסויות ותובנות ומקווה ללמוד מניסיונם של אחרים.

    ככה זה מתחיל

    68 תגובות   יום חמישי, 4/11/10, 11:44

     

    10.11.2010

    בדרך הביתה, באוטובוס (לראשונה זה שנים) החלטתי לכתוב בלוג.

    זה יעזור לי לסדר את הדברים בראש, אני מקווה.  אז נעשה את זה מסודר:

     

    לפני שעה סיימתי להחזיר את הכל, אחרונים היו האוטו והטלפון. חשבתי שההיזדכות על האוטו (C4 Picasso) תהיה קשה יותר, מכל הבחינות (גם רגשית חיוך) אבל בכלל לא...

    ירדתי לחדר האוכל בפעם האחרונה וכשראיתי שאין אף אחד מהקבוצה (בטח כולם בישיבות) לקחתי סנדוויץ, העברתי את את כרטיס העובד בקופה בפעם האחרונה ויצאתי החוצה.

     

    אמרו לי שזה יכה בי פתאום, ההרגשה של "מה עשיתי? השתגעתי!". ההיסטריה. אבל זה לא קורה, בינתיים.

    האוטובוס עובר בעיר התחתית מימין הבאהיים – מדהימים!. הייתי עובר כאן כל יום בנסיעה אבל לא שם לב, בד"כ הייתי כבר מדבר בטלפון. באוטובוס מספיקים לראות יותר. יכוח להיות שאני כבר מחפש יתרונות במצב החדש? כאילו כבר להוכיח לעצמי שצדקתי (אולי זה מה שמחליף את ההיסטריה)?

     

    ההתחלה ,כמובן,לא היתה היום – לפני שלושה חודשים במהלך חופשה מהעבודה יצאתי להליכה של שבוע בשביל ישראל. לבדי. ההרגשה היתה מדהימה – מין היפוך גמור של כל מה שאתה מכיר ורגיל אליו. טבע במקום חדרי ישיבות, קצב שמוכתב רק על ידי הרצונות שלך ובעיקר היכולת להעביר ימים שלמים ולהתעסק רק בעצמך. בצרכים הבסיסיים שלך (אוכל , מים, שינה וכ"ו) ולא של אף אחד אחר. והמון זמן לחשוב!

    כבר במהלך הדרך הבנתי שאני חייב לעשות שינוי. כשחזרתי לעבודה הודעתי שאני רוצה לעזוב, לחפש כיוון חדש.

     

     

    ההתחלה לא היתה ב"שביל ישראל" – בשנתיים\שלוש האחרונות  הלכה והתגברה בי ההרגשה שמיציתי את עצמי בתחום שבחרתי לעסוק בו לפני עשרים שנה. ברור לי שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ולאן להתפתח בתחום אבל איפשהו בדרך אבדה לי ההתלהבות. פעם התלהבתי מכל פרוייקט חדש ומכל תפקיד חדש ועכשיו כמעט שלא. פשוט נגמר לי.

     

    גם אורח החיים הזה וההתמסרות הטוטאלית הזאת לפרוייקט ולעבודה – גם זה התאים לי פעם והיום עם משפחה ו-3 ילדים (צעירים עדיין)  משאיר אותי עם ההרגשה שהחיים האמיתיים עוברים בלעדיי. לא נשאר לי כמעט אף תחום עניין אישי מחוץ לעבודה ולמשפחה וגם את תפקידיי במישפחה אני ממלא בעיקר כדי להתפנות כמה שיותר מהר שוב לעבודה – לישיבה עם ארה"ב בלילה או סתם לצמצם את הפערים שהולכים ונצברים באי-מייל.

     

    שבועיים אחר כך:

    עכשיו כבר יש שקט מוחלט –

    הדין-דון החלש של ה outlook שמודיע על מייל נוסף שנכנס לתיבה נעלם לחלוטין.

    הצילצול שמתריע על ישיבה עוד 15 דקות איננו.

    ה task list  ריק לחלוטין (טוב, יש לי פתקה של סידורים כל בוקר מההנהלה החדשה חיוך)

    הכל מרגיש אחרת – לקפה יש טעם אחר, אני חושב שאני אפילו נושם אחרת (עמוק יותר) אבל אולי אני מדמיין.

     

     אני יושב בבית בבוקר ומרגיש קצת כמו ילד חולה בבית (חבל שאין טלוויזיה לימודית)  - מנסה לתכנן את השנה הקרובה:

     

    - איך מוצאים מחדש את הדברים שאוהבים לעשות אחרי שמזניחים אותם כל כך הרבה שנים.

    - איך מוצאים מקצוע חדש בגיל 43, כזה שיצליח לקיים משפחה, להוות מקור סיפוק ולא ישתלט על החיים

    - איך מארגנים מחדש את תקציב המשפחה כשההכנסות עומדות לקטון משמעותית? (ועוד שאלות כלכליות אחרות)

     

    אם יהיו לי תשובות (או שאלות) אכתוב בבלוג.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (68)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/12/10 10:18:

      צטט: רותי בפלוס 2010-12-20 21:33:32

      הי
      נתקלתי במקרה בפוסט שלך וזה החזיר אותי שנתיים אחורה. דוד, בן זוגי, איבד את מקום עבודתו בהיי טק. ואני - יועצת לכלכלת המשפחה. בעקבות כך, נרתמנו למשימה, ועל סמך הניסיון המקצועי והאישי שלנו, הכנתי מדריך השרדות כלכלי למובטל היי טק 2009:
      http://www.ruthsharon.co.il/45654/financial_guide
      שיהיה בהצלחה!

       

      תודה רותי,

      המדריך נשמע מאוד מעניין (ורלוונטי). הוא קיים גם כקובץ להורדה או רק בוידאו?

        21/12/10 10:11:

      צטט: רותי בפלוס 2010-12-20 21:33:32

      הי
      נתקלתי במקרה בפוסט שלך וזה החזיר אותי שנתיים אחורה. דוד, בן זוגי, איבד את מקום עבודתו בהיי טק. ואני - יועצת לכלכלת המשפחה. בעקבות כך, נרתמנו למשימה, ועל סמך הניסיון המקצועי והאישי שלנו, הכנתי מדריך השרדות כלכלי למובטל היי טק 2009:
      http://www.ruthsharon.co.il/45654/financial_guide
      שיהיה בהצלחה!

       

      תודה רותי,

      המדריך נשמע מאוד מעניין (ורלוונטי). הוא קיים גם כקובץ להורדה או רק בוידאו?

        21/12/10 10:01:

      צטט: רותי בפלוס 2010-12-20 21:33:32

      הי
      נתקלתי במקרה בפוסט שלך וזה החזיר אותי שנתיים אחורה. דוד, בן זוגי, איבד את מקום עבודתו בהיי טק. ואני - יועצת לכלכלת המשפחה. בעקבות כך, נרתמנו למשימה, ועל סמך הניסיון המקצועי והאישי שלנו, הכנתי מדריך השרדות כלכלי למובטל היי טק 2009:
      http://www.ruthsharon.co.il/45654/financial_guide
      שיהיה בהצלחה!

      הי רותי,

      זה נשמע מאוד מעניין ורלוונטי, אני בדיוק מחפש את האפשרויות להורדת הוצאות וכ"ו

      המדריך רק בפורמט וידאו או שהוא קיים גם במסמך או מצגת?

      תודה!

        20/12/10 21:33:
      הי
      נתקלתי במקרה בפוסט שלך וזה החזיר אותי שנתיים אחורה. דוד, בן זוגי, איבד את מקום עבודתו בהיי טק. ואני - יועצת לכלכלת המשפחה. בעקבות כך, נרתמנו למשימה, ועל סמך הניסיון המקצועי והאישי שלנו, הכנתי מדריך השרדות כלכלי למובטל היי טק 2009:
      http://www.ruthsharon.co.il/45654/financial_guide
      שיהיה בהצלחה!
        10/12/10 21:21:

      צטט: miel 2010-12-07 10:47:17

      צטט: אורן למדן 2010-12-05 21:22:23

      צטט: miel 2010-12-05 18:57:22

      אשמח לדעת איך מסתדרים בלי כסף
      מחר הייתי עוזבת..

       

      לצערי עוד אין לי תשובה. החלטתי להתעלם (כמה שאפשר) מהנושא בהתחלה עד שהכיוונים יהיו ברורים, אח"כ נראה איך מסתדרים (גם הורדת הוצאות). אין מה לעשות - בהתחלה חיים גם מחסכונות (עבדתי הרבה שנים בהייטק).... 

       

      אני קוראת עכשיו ספר שמזכיר את השלב הזה שלך

      לחם ושושנים של מירה מגן

      שווה לך לקרוא.

      תודה!! 

        7/12/10 10:47:

      צטט: אורן למדן 2010-12-05 21:22:23

      צטט: miel 2010-12-05 18:57:22

      אשמח לדעת איך מסתדרים בלי כסף
      מחר הייתי עוזבת..

       

      לצערי עוד אין לי תשובה. החלטתי להתעלם (כמה שאפשר) מהנושא בהתחלה עד שהכיוונים יהיו ברורים, אח"כ נראה איך מסתדרים (גם הורדת הוצאות). אין מה לעשות - בהתחלה חיים גם מחסכונות (עבדתי הרבה שנים בהייטק).... 

       

      אני קוראת עכשיו ספר שמזכיר את השלב הזה שלך

      לחם ושושנים של מירה מגן

      שווה לך לקרוא.

        5/12/10 21:22:

      צטט: miel 2010-12-05 18:57:22

      אשמח לדעת איך מסתדרים בלי כסף
      מחר הייתי עוזבת..

       

      לצערי עוד אין לי תשובה. החלטתי להתעלם (כמה שאפשר) מהנושא בהתחלה עד שהכיוונים יהיו ברורים, אח"כ נראה איך מסתדרים (גם הורדת הוצאות). אין מה לעשות - בהתחלה חיים גם מחסכונות (עבדתי הרבה שנים בהייטק).... 

        5/12/10 18:57:
      אשמח לדעת איך מסתדרים בלי כסף
      מחר הייתי עוזבת..
        27/11/10 18:19:
      קלישאה:"כשדלת נסגרת ,נפתחת דלת חדשה".קלישאה,קלישאה...אבל אם תתן לדברים חדשים לגעת בך ואם תיגע ללא פחד,תמצא גם תמצא!
      אין כמו לחזור להיות יכול לנשום עמוק ולהריח את הפרחים
        24/11/10 16:40:

      צטט: ossili 2010-11-22 20:22:06

      הצלחת להעביר בצורה מרתקת את השתלשלות הדברים. משום מה נראה לי שאתה לא לבד...שרובינו מרגישים את אותו דבר. המסקנה שלי מהשנים האחרונות שצריך למצוא איזון בכל דבר. שלא לתת לתחום מסויים בעיקר עבודה לתפוס את רוב שעות היממה,לבחור בדרך שתאפשר לנו להינות מעוד רבדים בחיינו ובמיוחד שישר לנו זמן איכות עם הקרובים אלינו

       

      זאת בדיוק מלאכת ההרכבה העדינה שאני מנסה לעשות עכשיו. העניין הכלכלי עדיין רחוק מלהיות פטור....

        24/11/10 16:40:

      צטט: ossili 2010-11-22 20:22:06

      הצלחת להעביר בצורה מרתקת את השתלשלות הדברים. משום מה נראה לי שאתה לא לבד...שרובינו מרגישים את אותו דבר. המסקנה שלי מהשנים האחרונות שצריך למצוא איזון בכל דבר. שלא לתת לתחום מסויים בעיקר עבודה לתפוס את רוב שעות היממה,לבחור בדרך שתאפשר לנו להינות מעוד רבדים בחיינו ובמיוחד שישר לנו זמן איכות עם הקרובים אלינו

       

      זאת בדיוק מלאכת ההרכבה העדינה שאני מנסה לעשות עכשיו. העניין הכלכלי עדיין רחוק מלהיות פטור....

        23/11/10 12:17:
      הרבה דאגות בהתחלה,תהליך שעברתי וגם כתבתי, בסוף יוצאים לדרך חדשה מאתגרת ויפה.... כף לעשות שינויים בחיים.
        22/11/10 20:22:
      הצלחת להעביר בצורה מרתקת את השתלשלות הדברים. משום מה נראה לי שאתה לא לבד...שרובינו מרגישים את אותו דבר. המסקנה שלי מהשנים האחרונות שצריך למצוא איזון בכל דבר. שלא לתת לתחום מסויים בעיקר עבודה לתפוס את רוב שעות היממה,לבחור בדרך שתאפשר לנו להינות מעוד רבדים בחיינו ובמיוחד שישר לנו זמן איכות עם הקרובים אלינו
        19/11/10 11:57:

      אורן, קבל עוד לייק ועוד חיבוק עידוד לדרך הזאת שבחרת. לי אין ספק שזו דרך נכונה. כמו כל העדויות שכאן, גם אצלי, כשעשיתי את הסטופ שלי ונתתי לעצמי את ה"פרי פול" הזה, המחיר הכי קשה היה המחיר הכלכלי. או אתה יודע מה, במחשבה שנייה, זה היה המחיר היחידי. בכל שאר המישורים רק הרווחתי. וכמו שמולי אמר שם למטה, גם אני חושבת (וזה לא מתואם מראש :) - זה תהליך שיש רק מה להרוויח ממנו.
      אני בטוחה שבעוד שנה תסתכל אחורה ויהיה לך וואו גדול בלב.
      בי גוד...
        17/11/10 01:14:
      קבל חיבוק על הבחירה בחיים
        16/11/10 04:03:

      לפי כל ה"סימפטומים" אתה עובר עכשיו תהליך גרושין  - אמנם לא מאישה , אלא מעבודה - אבל יש הרבה קווי דמיון בינהם....לא קל בכל מקרה.

      בקפה  תקבל המון פירגון , חום ואהבה , כמו שקיבלת כבר בפוסט הזה הראשון, במקביל לחשיפה שאולי תתן לך רעיונות להמשך הדרך והכרות עם אנשים שכבר חוו ויתרמו לך טיפים אישיים.

      בהצלחה !

       

       

        14/11/10 17:30:
      1. נהדר שאתה כותב, משתף.
      2. נהדר שהעזת..חיים פעם אחת וכדאי לעשות את זה טוב.
      3. אם לא עוזבים את האי - לא מגיעים ליבשת חדשה...
      4. המון הצלחה. (אני בטוחה שתצליח ותפרח).
        10/11/10 10:25:
      * קיבלתי כבר את כמות 'אחוז החסימה' מה שמאפשר לתת לך 'כוכב כבוד' על הצעד הנועז שעשית. שוב, שאפו
        9/11/10 17:08:
      בטח תיפתח דלת חדשה..
      תהנה בינתיים מחופשת הלידה:),
      בהצלחה..
      3>
        7/11/10 09:30:

      כל הכבוד על האומץ - להודות שמשהו השתנה, להחליט לעשות שינוי, לעשות את השינוי. על האומץ לעזוב משהו "בטוח" לטובת הלא ידוע.

      אבל אני יכולה להבטיח לך שאתה תמצא את מה שיעשה לך טוב !! ויש לך עוד 20 שנה לפחות להנות מכך.

       

      אני רואה סביבי כל כך הרבה אנשים שתקועים באותו מקצוע שבחרו, לא אוהבים את זה וחיים חיי תסכול ואכזבה. בעיני זה הכי עצוב.

       

      בהצלחה !!!

        7/11/10 07:45:
      עשית מה שאתה רוצה. איחוליי.
      הרגש טוב עם העשייה החדשה ובכלל. דרך צלחה.
        7/11/10 03:17:
      עכשיו תוכל למצוא זמן לנקות מאחורי האזניים
      בהצלחה - נסה לא להסחף בחזרה למרוץ
        6/11/10 23:07:
      אורן, בהצלחה. כבר מתגעגעים. 4 שעות בשבוע...
        6/11/10 21:42:

      אורן, כתבת מרגש מאד.

      אמשיך ללוות את התהליך שאתה עובר גם במדיום הזה. נראה שיהיה מעניין (לאור ההדים שכבר יצרת).

      אני מצטרפת בחום לכל האחולים ומילות העדוד.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      ''

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        6/11/10 20:21:
      מפליא לראות כמה אנשי היי-טק "מבוגרים" בוחרים לעזוב את המקצוע שלהם ולבחור כיוון אחר לגמרי.
      שיהיה לך בהצלחה, ונסה להעזר באנשי היי-טק שעשו את השינוי. יש הרבה.
        6/11/10 17:11:
      זה נשנע וכתוב כמו הפרק הראשון בספר.
        6/11/10 17:10:
      יצאת מעבדות לדרך חדשה, לקחתה פסק זמן, אם אפילו תחזור לתחום תהיה כבר בן אדם אחר שיודע איך להנות מהחיים ולהיפטר מדברים שמפריעים להנות.

      בהצלחה
        6/11/10 15:56:
      כל שינוי שבא ממקום של מודעות, ראיה טוטאלית, מפוקחת, נכונה ואמיתית (תעשיית "ההיטק" היא פעמים רבות סוג של עבדות מודרנית), הוא כוח לעוצמה, התחדשות, רעננות והצלחה הלאה. אני מאחל לך הצלחה רבה והגשמה של מציאות נכונה ומתאימה יותר עבורך שבה החיים עוברים באמצע ולא ליד.
      בהצלחה רבה !
        6/11/10 14:28:
      בהצלחה! ממתינה לפוסט הבא.
        6/11/10 14:28:
      בהצלחה! ממתינה לפוסט הבא.
        6/11/10 13:42:
      נראה שהכל מתחיל בטוטליות שהעבודה בהיי- טק דורשת. אם היה שלוב של עבודה עם יותר חופש אישי יתכן ולא היית צריך לעזוב.
      אבל התחלה חדשה היא תמיד מקום להתחדשות ולחוויות חדשות.
      אין לי ספק שתמצא את עצמך מהר מאד עושה את מה שיאשיר אותך, ותאמר לעצמך - איך לא עשיתי את זה קודם?
      בהצלחה
        6/11/10 12:44:
      כשבוחרים לסגור דלת, האחרת כבר מזמן בשלה להולד, גם אם עדיין טרם נפגשתם וספק בכך .

      התבוננות מאירה, הכרות מתחדשת .

      מאחלת שתנשום ותבחין , תהייה.

      ימים מבורכים

        6/11/10 07:55:
      יש מי שיאמר עליך אמיץ ויש מי שיאמר אגואיסטט ילדותי. זה לא משנה לגביך דבר. עשית מה שהבנת ומצאת רגעי אושר פנימי גדולים מהם תוכל לתת לעצמך מה שמגיע לך.
      פרנסה כזו או אחרת תבוא. לא יהיה קל ליקיריך בסביבה צנועה יותר כלכלית אבל עם הזמן כולכם תרוו נחת גדולה.
      אני יודע.

      ודע שזוגתך חווה חוויה מורכבת מאד אבל מגיע לך לעשות מה שאתה רוצה בדיוק כפי שעשית עד היום מה שנחשב לנורמה ואף עמדת בה בכבוד.

      השליש הראשון בחייך כנראה מוצה ומעתה חייך יהיו שונים בתכלית. אני מאחל לך שתהיה עם היכולת להנות ללא התחשבות בנורמות חברתיות רק ביקיריך.

      תהנו.
        6/11/10 07:53:
      זה כמו בספר הנזיר שמכר את הפרארי שלו...
      לך על זה.
        6/11/10 01:53:
      יצאת מאיזור הנוחות על כל המשתמע .. בהצלחה רבה !
        6/11/10 01:42:

      צוחקברבו ושאפו על האומץ לקבל החלטה ולשנות. אבל כמובן רק כשיש גב כלכלי. הכרתי כאלו שניסו אך כשנגמרו הרזרבות הכלכליות נגמר גם החזון. שיהיה לך בהצלחה.

        6/11/10 00:37:
      אם חשקה נפשינו במילוי הנשמה לצורך טעינת מצברים והחלפת קוטביות לכו על זה
        6/11/10 00:18:
      כל הכבוד על האומץ ועל השלמות והאמת הפנימית!
        5/11/10 23:27:
      הי אורן גם אני לפני דרך חדשה.. לא הצלחתי להבין ממה נמאס לך? מהלחץ של העבודה או מהעבודה עצמה.. אם אתה רוצה שינוי מקצועי או שאת יכול לעשות שינוי בהקף המשרה..אולי להיות פרילנסר של מספר חברות ולשלוט בזמן שלך.. אם הכיוון זה מקצוע אחר.. אז למה לא ניצלת את היותך שכיר ולא רכשת מקצוע אחר ..
      אשמח לראות התייחסות שלך בהמשך לסוגיות הנ"ל...
      בכל מקרה קח את התחושות וההתלבטויות שלך כסוג של חווייה. ונראה לי שאתה תצליח בכל מה שתבר..כשתבחר..
      בהצלחה.
        5/11/10 22:51:
      מאד מרגש מה שכתבת, כל הכבוד על האומץ. זו החלטה לא קלה אבל כנראה שתחושת הלב שלך ניצחה. מניסיוני זה רק משתפר מנקודה זו ואילך... המשך להקשיב לליבך
      מאחלת לך בהצלחה הדרך .
        5/11/10 21:47:
      הרבה בהצלחה ומימוש עצמי.
        5/11/10 21:37:
      מקווה שתנוח, ותיקח מהתקופה את כל הכוחות שאתה צריך ליצירת השינוי שאתה מבקש לעצמך.
      כמובן שתצטרך באיזשהו שלב לבקש לעצמך משהו וזה האתגר האמיתי.
      בנתיים תהנה
      אל תבהל ... רק קום כל בוקר התלבש וצא ... החוצה כי שם החופש... ונשאר חצי זמן בערך לנצל את כל היופי
        5/11/10 19:09:

      סוף מעשה במחשבה תחילה

      אם אשתך עובדת

      ואתה יכול להרשות לעצמך כך לקום וללכת

      דיינו

      אחרת גם החלפת מקצוע הינו תהליך שיש לבצעו, לצורך העניין כמו פרויקט בהייטק

      ראשיתו בהבנה שאתה באמת רוצה ....

      המשכו בהבנה מה באמת אתה לא רוצה, ומה באמת אתה כן רוצה

      זה שלב שלעיתים קשה לאדם לעשותו לבד

      "אימון תוצאתי" מסייע לחלק מהאנשים לגלות את הדברים הנוספים שיש בהם

      ולנסות לכוון אותם לאיזורים בהם המימוש העצמי מתקיים

      ולא רק הצורך להתפרנס

      וגם פרנסה היא צורך

      ואחרי שביררת מה אתה ? מי אתה ? ולאן אתה רוצה ללכת, ומה אתה רוצה לעשות

      אז אולי, אתה יכול לקום וללכת

      ולהתחיל בדרך חדשה

      גם אני קמתי והלכתי, אבל בגיל 59

      אבל עשיתי את זה אחרי שעשיתי חשבון שאני יכול

      וגם קיבלתי החלטה שאני מוכן אפילו לרדת באופן משמעותי ברמת החיים

      בתמורה לחופש

      אבל עשיתי חשבון

      וכמובן קיבלתי את ברכת הדרך של זוגתי היקרה

      והילדים פירגנו

      ובכל מקרה שיהיה לך הצלחה

      ואם תרצה להתיעץ

      אל תהסס

      כבר ליוויתי / אימנתי מספר אנשים שהיו בשלב דומה לשלב שלך

      אני מסכים עם הכותבים האחרים

      ועל סמך ניסיוני האישי

      זה תהליך מרתק ולא קל

        5/11/10 18:29:
      מזדהה מאוד עם תחושת המיאוס מעיסוק בהיי טק.
      מצבך נשמע לא פשוט, ומחייב את תמיכת בת זוגך לתהליך אותו אתה עובר.
      השנים האלו סביב הארבעים מביאים את כולנו לראורגניזציה מחשבתית. מה אני רוצה באמת לעומת איפה אני נמצא.


      מזדהה. בהצלחה

        5/11/10 17:53:

      מזל טוב על היציאה מעבדות לחירות.
      גם בני ישראל נאלצו ללכת ארבעים שנה במדבר על מנת להגיע לארץ המובטחת.
      זה שלב מעבר...
      הארץ המובטחת מחכה שם.
      אתה תמצא אותה
      אין לי ספק
      :)
      בהצלחה
        5/11/10 17:29:
      הרגשות האלה שהציפו אותך
      מוכרים כל כך
      איך...
      איך...
      איך באמת?
      מחכה לתשובות שלך - למרות שיש לי כבר כמה משלי
      :-))
        5/11/10 17:18:
      בהצלחה.
      אני חושב שהצעד שעשית מעניין גם אחרים המתלבטים כמוך ולכן אנא המשך לעדכן.
        5/11/10 16:58:
      אתה יוצא למסע מורכב,מעניין , קשה...שבו תצטרך המון אומץ ,סבלנות ואורך רוח....גם אני כיום מובטלת מתחום ההוראה,מאמינה שזה לא מקרי כי מה שעניין אותי בגיל צעיר משתנה בגיל בוגר יותר....בהצלחה בעיקר בתיסכול ובקושי...
        5/11/10 16:52:
      ההייטקיסט שמכר את הסיטרואן שלו
      וקנה לעצמו חופש ואולי אף את חייו.

      ב ה צ ל ח ה ג ד ו ל ה.
        5/11/10 15:23:
      זה תהליך מקסים. בהצלחה....
        5/11/10 14:24:

      אב לשלושה ואיש אמיץ, העצירה באמצע הדרך על מנת לבדוק, ראויה לשבח, אין שום סיבה להמשיך לחיות רק מכוח האנרציה. מגיע לך איש יקר למצוא דרך אחרת שתגרום לך לחייך בכל בקר, מחזיקה אצבעות. קריצה

        5/11/10 12:51:
      גם אני עזבתי לפני ארבעה חודשים עבודה שדרשה את כול כולי, נכון זה קשה אין יותר מיילים והכי קשה להיפרד מהרכב (הונדה מדהימה) אבל מצד שני מתחילים לחיות הפעם הראשונה שבה הרגשתי שעשיתי את הצעד הנכון היה כאשר הגננת של התאומים שלי אמרה לי לפני שבועים "איזה שינוי מדהים לטובה חל בהתנהגות הילדים"
      נכון כלכלית זה קשה אבל אני מאמין שחייבים להנות גם מעבודה מספקת וגם מחיי משפחה וגם מהגשמה עצמית...צריך רק לוותר על סמלי סטטוס ואגו נפוח (קידום בעבודה) המון הצלחה
        5/11/10 12:48:
      בהצלחה.
        5/11/10 12:48:
      איזה אומץ. כל הכבוד. הלוואי ויכולתי להגיד: "בקרוב אצלי"
        5/11/10 12:34:
      *ב*ה*צ*ל*ח*ה*
        5/11/10 10:57:
      אני עשיתי משהו:
      השארתי את ההוראה (2 משרות אקדמיות להוראת סטטיסטיקה).בשביל הפרנסה. אני אמא חד הורית. צמצמתי עד כדי כמעט כלום משרד לייעוץ סטטיסטי. משרד שהפעלתי בקומה התחתונה של הבית. במרחב של המשרד הקמתי את "מקומי" -המקום שלי למטרות שלך. "מקומי" משמש עכשיו כאכסניא למפגשי למידה , חוויה ושיח (ובמילים פשוטות סטודיו להשכרה לי שעה). מתקיימים שם מפגשים מדהימים. שפותחים לי חלונות לעולמות תוכן שמעולם לא נחשפתי אליהם. יש לי מתנ"ס פרטי בבית... איכות חיי עלתה מאוד. עדיין ההכנסה היא צנועה ביותר. אבל המקום שוקק חיים (ראה: http://cafe.themarker.com/post/1861640/).
      אם אתה חושב שמשהו מהניסיון שלי יעזור לך צור קשר. בהצלחה .
      רותי
        5/11/10 10:48:
      אורן שיהיה לך בהצלחה.
      כמו שאתה יודע, אני עשיתי את הדרך באותו כיוון (ממחשבים להוראת דרך), אבל היום, לצערי, אני עושה את הדרך בכיוון ההפוך, מנסה לחזור למחשבים, בשל סיבות כלכליות.
      הסיבה שאני כותב את זה איננה כדי לרפות את ידיך, ממש לא. הסיבה היא כי גם היום, כאשר ברור לי שמבחינה כלכלית ההסבה המקצועית היתה משגה, אני עדין שמח שניסיתי להחליף עיסוק. בראש ובראשונה, מכל בחינה אחרת, פרט לנושא הכלכלי, הנסיון העשיר אותי. פסק הזמן הזה פתח לי צוהר לתחומי עניין ונושאים שלא הכרתי. בנוסף, היום כאשר אני מגיע למשרד, אין לי את תחושת ההחמצה שלוותה אותי לפני שעזבתי את התחום. היום אני יודע שניסיתי, ובמכלול השיקולים השונים, העדפתי לחזור למחשבים. במילים אחרות, אני הרבה יותר שלם עם עצמי.
      אורן, אני מאחל לך שבניגוד אלי, את הדרך הזאת תעשה בכיוון אחד בלבד, הכיון בו אתה מעוניין, מתחום המחשבים והלאה. אבל גם אם בסוף תחזור לתחום המחשבים, אני מניח שממש כמוני, תהיה יותר שלם עם עצמך. מבחינה זו, הקלישאה "כל שינוי לטובה" עלולה להתגלות כנכונה.
        5/11/10 10:38:
      בהצלחה גדולה!
      הלוואי והכל יסתדר....
        5/11/10 09:56:
      אני חושב שההנהלה נתנה
      לך את ההצעה הטובה ביותר...
      (~:
      בהצלחה!
        5/11/10 08:50:
      בהצלחה בדרך החדשה,...
        5/11/10 06:02:
      בהצלחה! * על האומץ.
        5/11/10 05:23:
      אמיץ מאוד מצידך לעזוב את אזור הנוחות וללכת אחרי הלב והרצון בדרך אחרת, תתעודד לנוכח העובדה שבגיל מבוגר יותר לא תצטרך להתייסר בשאלות כגון "מה היה קורה אם...???...."
      כי עכשיו אתה בודק את האופציה הזו, מקסימום תצליח.
      מי שמחפש בסוף מוצא.
      ישר כח, ואיחולי הצלחה מכל הלב!
      בהצלחה.
        5/11/10 01:55:
      את הצעד הקשה כבר עשיתה
      הכל לטובה ....מנסיון  
        4/11/10 17:51:
      כל כך מוכר ,אולי מוצאים ואלי לא אבל הדרך בהחלט מענינת
      גם אני התחלתי לכתוב את הבלוג שלי מנקודת מפנה כזאת
      "מה עושים בלי כרטיס ביקור" קראתי לפוסט הראשון שלי
      ומאז אני פשוט כותבת
      בהצלחה
        4/11/10 16:18:
      לידה זה כואב.
      זה לא רק האומץ זו גם היכולת להרים ראש ולראות מה חשוב באמת והשאר, אולי יהיה קשה יותר, אבל יבוא
        4/11/10 14:34:
      הרבה אומץ אבל בסוף שווה כל רגע (באמצע פחד אלוהים)
        4/11/10 12:16:
      מברוק!
      שתמצא את כל שאתה מחפש וגם תהנה מהחיפוש!
      ההנהלה.

      ארכיון

      פרופיל

      אורן למדן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין