למי שלא קרא את הפרק הראשון אצרף כאן קיצור הפרק : בפרק הראשון סופר על איך היינו שורפים בחדוה בובות של היטלר ונאצר בלג בעמר. וכאן הבהרה: לפני שמישהו מחייך לעצמו בהבנה, הנה התגלתה האמת..הבן אדם הזה לא מחשיב את היטלר כצורר... אז אפשר להרגע, סביר שדיעותי על היטלר הן מאד זהות לאלו של המגיבים כאן. היטלר נכנס לסיפור משתי סיבות: א משום שבאמת היינו שורפים שם גם בובת היטלר ב כדי להזכר שבשבילנו כילדים, לא היה הבדל בין היטלר לנאצר....שני צוררים למרות שאת משמעות המילה צורר בטח עוד לא הבנו אז... אז אנחנו היינו ילדים...מה הבנו? ממש כמו ילדי הצד השני... אבל סביר שאלו שהיו עשר שנים מעלינו, ועשו בדיוק כמונו בקומזיצים שלהם, שהרי כאמור, אין לנו פטנט על הקטע הזה, היו בין אלו שנהרגו במלחמת יום כיפור על הגנתו של חצי אי שהובטח לנו כמה שנים לפני זה שאם יוחזר יהיה שלום, ולא צריך להיות נביא כדי לראות שמי שהבטיח, לא שיקר! אבל החיילים של אז, מן הסתם ראו במבטיח דור חדש לצוררים. גם זה חינוך! אפילו אם זה לא כתוב בספר לימוד.. לא בדקתי בית בית בכפר ויתקין, אך מאמין שלא היו הרבה הורים שטרחו להסביר לילדיהם אז, שאולי מתישהו בכל זאת יהיה שלום עם מצרים ונאצר אינו צורר, לכן כשכתבתי פוסט על איזה חינוך קיבלנו, הזכרתי את החינוך הזה כמשהו שמחלחלים לנו בכל הזדמנות ובצורות שונות, ומשכנעים אותנו שאנחנו שונים חכמים ושוחרי שלום, לעומת הצד השני מחרחר המלחמה והמרושע מרבים לשמע היום על כך שבעצם השלום הזה אינו שלום אמיתי, שמתחת לפני השטח יש במצרים כאלו שממשיכים לשנא אותנו ועוד, אבל בטרם מבטלים בהנף יד את הסכם השלום עם מצרים, ומפחיתים מערכו, שווה אולי לשאל את דעתו של הרמטכל, או אלוף פיקוד הדרום, אם היו מעדיפים להיות היום בלי ההסכם ההוא שמחזיק כבר שלושים שנה! |