כבר מהכותרת ניתן להיוכח שהסיפור הפעם אינו עלי,

שהרי נגרייתי ממוקמת כשלשה מטרים מן הבית, בית הקורות אותו בנינו אשתי ואני במו ידינו

מאלף עד תו, אך זה לסיפור אחר...

אך ישנם רבים המשתמשים בהסעות כל בקר וכל ערב.

חלקם ודאי מתלוננים על הרעש מסביב, חלקם מבסוטים מהמפגש החברתי

של לפני ואחרי העבודה, וחלקם ...טוב,  הסיפור גם לא על זה.

חבר מאד טוב איתו מרבה להתכתב בנושאים פוליטיים ואחרים, אך בעיקר פוליטיים,

חבר, שכמו רבים מחברי, משים עצמו כשמאלני, הכואב את הנטיות ימינה של ישראל,

מצליח להגיע איתי לויכוחים עזים כמעט אחרי כל מייל ממני.

אני מכיר אותו משנים! אני זוכר את ההתלהבות שלו משלום עכשו!

אני יודע שהשתתף בהפגנות רבות ובינהן ההיא שבה נרצח רבין,

וייתכן שאפילו נשא שם שלט כלשהו!

 אני יודע שהוא אמור לחשב כמוני,  ואמור לקבל לפחות חלק גדול מדיעותי!

אבל

משום מה זה תמיד נגמר בויכוח...אני יוצא איכשהו מישהו שלא מבין את מצבה המיוחד של המדינה,

לא מבין שאנחנו מוקפים אויבים שרוצים להשמידנו, ולא מבין עוד המון דברים

שמאד מאד פשוט להבינם לדעתו...

ואז, יום אחד, בשיחת טלפון, הוא סיפר לי על ההסעות....

ודבריו היו בערך ככה:

כשאני נוסע כל בקר בהסעות לעבודה, ומסביבי מתחילים ההסברים על צדקתה של ישראל...

ההצהרות שאנחנו לא נעזוב שום שטח כבוש...ההכרזות שכל הערבים הם שקרנים שאין

להאמין למילתם, הסיסמאות שאין פרטנר לשלום...

היה סמוך ובטוח (האמת שאני לא זוכר אם השתמש במילים כאלו יפות, אך זו היתה כוונתו)

שהטיעונים בהם אני ניצב מולם, הם בדיוק אותם טיעונים שאתה כותב לי תמיד במיילים!!!

אני בטוח!

כך שמי שנוסע איתו ביחד, או עם אחרים, ונמנה על המצהירים והמכריזים,

מן הסתם לא ישנה את דיעותיו עקב קריאת הפוסטים שלי. מה לעשות. עצוב, אך ככה זה...

אך מי שמרגיש כרגע שגם הוא בויכוחיו עם הימין, משתמש בטיעונים לפחות דומים לשלי,

אך כף לא להתווכח איתי מסיבות שונות, שווה שיעשה חושבים, אם הנטיות ימינה לא נתמכות

גם על הצהרותיו אלי, ועל סירובו לשיתוף פעולה עם מי שהשלום באמת חשוב לו!

קריאה נוספת של מה שכתבתם, תראה לכם שאתם נותנים תמיכה מלאה לממשלת ימין...