ג'ים מוריסון ירד לביקור?
שם השיר- A Certain Slant of Light . 
לא מנסים כאן אפילו להצניע את הניסיון להצניע שזה לא ג'ים מוריסון. אגב, האינישיאלס של הזמר הם גם- J.M (ג'ף מרטין). הרכב קנדי בשם the tea party, עם סגנונות כגון פרוג, בלוז, קצת פסיכדליה, השפעות אינדיאניות ועוד. פעלו החל מ-1990 ודיסבנדד ב- 2005.
חושב שיש לי יחסים מורכבים עם מילים כגון: Disbanded Discontinued Out of print וכדו'. מצד אחד אני אוהב משום מה את הצליל שלהם , ומצד שני יש את המשמעות שלהן.
מה שתפס את עיני בין היתר הוא שמתופף ההרכב, ג'ף בורואס, הצטרף לאחר הפירוק, לפרויקט מוסיקלי , סוג של סופרגרופ בשם Big Dirty Band, בו משתתפים בין היתר 2 חברים מ'ראש' הקנדית אף היא, גדי לי ואלכס לייפסון, שמות שתמיד מניעים אצלי משהו. (מעניין מה היה לניל פירט להגיד על זה...). עם זמרת סקסית בעלת אנרגיות דומות לאלו של פטי סמית.( הווקליסטית/גיטריסטית, עם שם הבמה הסמלי Care Failure ).
כאן, עם קאבר לשיר I Fought the Law שכוסה על ידי המון (הרשימה, מהארוכות שקיימות, ביניהם המון ידועים), לרבות הקלאש. זה המקור עם הקריקטס (פוסט עידן באדי הולי).
 שימו לב שם איזה בסיסט נהדר הוא גדי לי. והנגינה של אלכסנדר? מה יש עוד לומר? ואיזה כיף (וכבוד) לראות את שניהם נותנים ככה יפה מקום לאחרים.
גם מעודדות לא חסרות שם, למי שאוהבת...
==================================================
הרכב נוסף ששיר שלו תפס אותי לאחרונה בהאזנה, בעיקר בגלל ה'צרימה' שיש בו, נקרא no age . הם בעצם צמד מלוס אנג'לס, מתופף/זמר, וגיטריסט. פועלים מ- 2005 . סגנונות אינדי , נויס פופ/רוק, שוגייזינג, pאנק. ניתן לשמוע אצלם השפעות של להקות pאנק אמריקאיות מתחילת הדרך, עם המבנה המוסיקלי הבסיסי, כגון הראמונס ועוד. שם השיר-fever dreaming .
מישהי כאן המליצה לי לאחרונה לא לחפור יותר מידי ורק ליהנות מהמוסיקה. מה איכפת לי, פחות עבודה.
אגב, מישהו שוקל את לינקין פרק? האמת שלא תכננתי, אבל בתי הגדולה חולה עליהם (כרגע בחו"ל ונבצר ממנה לצערה הרב, רב, למרות שכבר ראתה אותם בשעתו בחו"ל אחר) ולאחרונה שמעתי שיר או שניים שלהם ברדיו שהחזיר אותי לנסיעות שלנו בארה"ב שם היא חרשה עם השירים שלהם, ועשה לי משהו נוסטלגי כזה. יש מצב שאלך לבסוף.
|