כמו שושן הפותח עלי כותרתו

כך נפתחתי אליך

היית כמים צוננים על גופי

והרוותי צמאוני בך

והייתי כעץ שתול על פלגי מים

נבולה

בודדה

עצובה

וספונה בחיי היום יום

בעטתי בחיים

בעטתי בכל מה שהריח חיים

ורציתי אותך בי

בתוכי

לידי

לצידי ...

כשושן הפותח עליו כך נפתחתי

יום אחר יום

למולך

אליך

ונצצתי והברקתי את עליי לכבודך

והשקת אותי

במיי החיים

ואהבתי כל רגע

כל שניה

לרוץ ולהיות לצידך

וביום אחד עליי הכותרת נפתחו

והפכו לשושן

ועמדתי למולך

במלוא הדרי

עמדתי למולך

לא כפרח נבול

לא כעלה הפותח כותרתו

עמדתי חשופה

מוארת

קורנת

יפה..

אך זה לא הספיק לך

וקטפת את הפרח

השלכת לגינה

בעטת

רמסת

וזרקת אותו

אל המזבלה הקרובה..

ועדיין עומדת שם

במלוא הדרי

במלוא עליי כותרתי

מביטה בגאווה בכל עלה ועלה

ונוגעת לא נוגעת

במיים שהשקת אותי

ואני יודעת

שגם מחר אפרח בגינה

שמחר לא אזרק למזבלה

שאחר ירים יביט בי נפעם

ויבין את גודל יופיי

אך עליי כותרתי יהיו שונים

ויגדלו בעליי המון קוצים ..

כשושן הפותח עליי כותרתו

חשופה

גלויה

עומדת אני היום למולך

ומביטה בך בגאווה

לא קמלתי

לא נבלתי

לא נזרקתי לאשפה

הפכתי להיות שושן קסום

שידך בו לא תיגע

לא תוכל להשחית את יופיי

לא תוכל לפגוע בעליי כותרתי

לא תוכל למנוע את פריחתי

תוכל רק להמשיך לראות אותי בשיא תפארתי

אך לא אתן לך להנות מזיו פריחתי ...

גל