"דרוש עובד עצמאי, יוזם, שלא מחכה שיגידו לו מה לעשות". זה מסוג מודעות הדרושים שאני אוהב. לא מבקשים תואר שאין לי, ניסיון שאני אפילו לא מסוגל להמציא או שליטה בשפה נכחדת כלשהי. אף אחד לא יכול לפסול אותי על הסף. הרי תמיד הייתי עצמאי, יוזם ולא מחכה שיגידו לי מה לעשות. תמיד באתי לעבודה מתי שבא לי, יוזם מיד הפסקת קפה וממש לא מחכה שמישהו יגיד לי מה לעשות. ואמנם הינה אני מוזמן לראיון בחברה שאני לא ממש סגור מה היא עושה. נדמה לי שהם מייבאים מפיצים ומלווים או שמה הם מייצרים, מייצאים ומשקיעים או שהם בכלל מתכננים, מפתחים ומשמידים. לא יודע. לא ממש הבנתי מהתחקיר המוקדם שעשיתי עליהם מה הם באמת עושים. בכל מקרה, שיהיו מפיצים שיהיו מייצאים, אני מוכן לכל תפקיד שיטילו עלי.

גדוש במוטיבציה אני נכנס לחדר המנכ"ל באופן עצמאי, יזום ובלי לחכות שיגידו לי מה לעשות אני לוחץ את ידו ומתיישב על הכסא. הוא מרוצה. הוא ראה עם מי יש לו עסק ועם זה לא מספיק אני יוזם מייד הזמנת כוס קפה הפוך מהמכונה שליד המזכירה. עד שמגיע הקפה אני יוזם שיחה על מזג האוויר המשוגע וניגש באופן יזום להוריד את הטמפרטורה במזגן. הוא מנסה לשאול אותי שאלות על הקורות חיים שלי אבל אני לא פראייר, לי לא יגידו מה לעשות. אני ניגש באופן עצמאי לארון שמאחורי המנכ"ל, שולף משם את מקלות הגולף המשרדיות שלו ויוזם משחק גולף ספונטני.

ידידנו מתרשם ממני עמוקות. נראה לי שעשיתי את שלי. עכשיו הגיע הזמן לשמוע מה יש להם להציע. "מה הגדרת התפקיד?" אני שואל אותו. הוא מופתע קלות. "תגיד אתה. מה שתגיד, זה מה שיהיה" עכשיו תורי להיות מופתע "אבל בשביל להגדיר תפקיד אני צריך לדעת מה אני אמור לעשות כאן?".

"אנחנו לא מחפשים אחד שמחכה שיגידו לו מה לעשות. תיזום. האדם עושה את התפקיד."

"מה שעות העבודה?"

"תלוי בך"

"איפה אני יושב?"

"איפה שבא לך."

"כמה אני מרוויח?" אני שואל לבסוף. שקט. עוד מעט תגיע התשובה הבלתי נמנעת "כמה שנראה לך". ככה זה פה. תפקיד העצמאי עד הסוף. אני כבר חושב על הסכום שאבקש. כלומר אקח לי באופן עצמאי. לא מעט מידי כדי לא לעשות רושם של אחד שאפשר לקנות אותו בזול, אבל גם לא צריך לנקר עיניים. צריך לזכור שעצמאות פירושה אחריות ואחריות...

"עובָד!" הוא שולף אותי מתוך מחשבותיי "עובָד, לצערי נראה לי שאנחנו נאלץ להיפרד".

"אבל למה?" אני שואל.

"אני מחפש עובד שלא יטריד אותי עם התפקיד שלו, המקום שלו והשכר." הוא משיב לי "ואתה, לפי השאלות שלך, עדיין לא עצמאי מספיק."