אחת החברות הטובות שלי טוענת שאפשר להגדיר אותי כבעלת שמחת חיים בלתי מובנת. בהתחלה לא ידעתי אם אני נעלבת מההגדרה הזו או לוקחת אותה כמחמאה... בכל מקרה ניסיתי להבין מה גורם להתפרצויות האושר, לפלפל ולאנרגיות הנ"ל.
חשבתי שאולי זה השורשים הלטיניים שלי אבל החברים הפולנים שלי הזכירו לי שאני בעצם אשכנזיה ולכן השורשים הלטיניים הם רק בדמיון שלי...
יכול להיות שזה הכל כימיקלים (לא, אני לא על סמים!) בגלל שבלוטת התריס שלי עצלנית אז חשבתי שאולי זה משפיע, אך כיוון שהכל באיזון זה כנראה לא זה.
יתכן שדמותה של המטפלת המקסיקנית המדהימה שהייתה לי כשהייתי קטנה השפיעה על האופי שלי? הרי היא תמיד הצליחה לגרום לי לאושר ושיחרור נפלא בכל פעם שהיא רקדה איתי על הידיים שלה, אני בפרוש זוכרת את ישו על הצלב הקטן שהתנוסס בין השדיים שלה...כשהייתי גדולה מספיק היא רקדה איתי יד ביד לצלילי המוזיקה ברדיו.זה יכול להסביר את הנטייה שלי למקצב הלטיני ואת העובדה שאני היחידה ב"מישפוחה" שלי שיש לה קורדינציה, אני לא בטוחה שזה קשור לעניין.
אולי זה בכלל השאריות של אבותי הקדמוניים – הערפדים. כן, כן, אני מודה, סבתא שלי נולדה בטרנסילבניה. זה היה התירוץ שלי לראות את כל העונות של Buffy The Vampire slayer אז תגידו שזה בכלל ההסבר לזה שאני נודניקית מוצצת דם. מישהו יודע אם ערפדים אמורים להיות תוססים או אנרגטיים במיוחד? לא?!
ואז החלטתי – מה זה בעצם משנה? העיקר שזה אחד מהדברים שגורמים לי להיות אני. כל מה שנותר לאנשים אחרים זה לזרום עם זה ולהנות מהגל YAY!. |