100,000,000 הוא מספר מרשים כשזה נוגע למכירות. משנת 2007 ועד היום, חברת אפל מכרה מאה מליון מוצרי אייפון ואייפוד טאץ'. נתון מסעיר לכל הדעות. הבעיה מתחילה לא בכמות המכירות, אלא בנכונותם של אנשים ללכת בצורה עיוורת בעקבות ה - i. אכן, האייפון הוא אחד המוצרים המדיהים ביותר שנוצרו אי פעם. הוא הכתיב קו מחשבה חדש, רעיונות, וחשוב מכל, הוא איפשר לצרכן הממוצע לקחת חלק פעיל בתכניו. נכון להיום האייפון הוא אחד ממכשירי הסלולר הנמכרים ביותר בעולם, ובשלוש שנים הוא הדביק קצב מכירות של למעלה מעשור בקרב חברות אחרות. איני רוצה להעמיס במספרים ונתונים, אז בקצרה, ישנם יותר מכשירי אייפון (בארה"ב) מאשר סכום המכשירים הפועלים בעזרת מערכת הפעלה סימביאן ואנדרואיד (כל סוגי המכשירים). איני בוחן את טיבו של האייפון, או את הסיבה שצרכנים רוכשים אותו. אני מנסה להבין מה הביא אותו להיות מה שהוא. האייפון צבר את כוחו לא רק בשל העובדה שהוא מוצר טכנולוגי מהמדרגה הראשונה. האייפון צבר את כוחו בזכות מתחריו.

אפל הכתיבה מציאות חדשה בעזרת האייפון, וכל מתחריה נפלו בזה אחר זה לתוך מציאות אחרת. מוזר לחשוב שחברות ענק, בעלות יכולות כלכליות מפחידות, ויכולות פיתוח נהדרות, לא הצליחו לתת מענה על לאייפון. במקום שנוקיה, LG, סמסונג וחברותיהם ינסו למצוא פתרון לבעיה הנקראת האייפון, הם ניסו ליישר קו. במקום לתת אלטרנטיבה טכנולוגית לאותו מכשיר מופלא, הם ניסו ליצור אייפון משלהם. זה האייפון הוא אכן מוצר נהדר, אך במקום לחדש, במקום ליצור את הקו הטכנולוגי הרעיוני הבא, החברות המתחרות של אפל למעשה מחזקות את מעמדו של האייפון. נוקיה לדוגמא, תאגיד סלולרי בעל קו מוצרים איכותי לכל הדעות. התשובה האחרונה שלהם לאייפון היא ה-Nokia N900. כמו שאני רואה את זה: "לקחנו אייפון, הפכנו אותו לאיטי ממש, בלי יכולת תמיכה בשום דבר, והוספנו לו מקלדת מקשים". כל הכבוד, שברתם את השוק.

 אדם שרואה את ה-N900, סביר שיזהה את הדמיון החשוד לאייפון. המשתמשים אינם טיפשים בדרך כלל, ולרב הם יודעים מי היה לפני מי, ומי נחשב סמל סטטוס, אמנם לא תמיד יודעים למה, אבל זה לא משנה. על כן, ככל שחברות כמו נוקיה ודומותיה ימשיכו לנסות ליצור "אייפונים" משלהם, כך יתחזק מעמד האייפון של אפל. נכון לעכשיו, אפל נהנת מפרסום מוצריה על ידי שאר המתחרים, וכמו שזה ניראה, המתחרים הודו כבר שהאייפון הרבה יותר טוב מכל מה שהם היו יכולים לפתח בעצמם, ומה שנותר עכשיו הוא רק לנסות ליצור אייפון משלהם.

אחרי החלק הראשון, אפשר לעבור לחלק השני.

בשונה מאחיו הקטן, ה-iPad הוא אחד המוצרים המיותרים ביותר שיצאו לשוק. הוא נחמד, משעשע, יפה ומעוצב. אך חוץ מאלו, המכשיר מחזיק בכל החסרונות של קודמיו. גם הוא לא תומך ב-USB  חיצוני, או כאמצעי איחסון, אינו תומך באופיס סטנדרטי, והוא כפוף לחלוטין לאפסטור. אם כן, מה הופך את האייפד למוצר שמכר כבר למעלה מ450,000 יחידות? גם פה התשובה נמצאת בידי המתחרים.

שוב, אותו סיפור. אפל הצליחה לעשות כל כך הרבה רעש סביב האייפד, שניראה כאילו כל טאבלט שיוצא לשוק הוא אינו תחליף, אלא חיקוי לאותו iPad. בשלוש שנים האחרונות ה-i של אפל הפך למותג בפני עצמו, וניראה כאילו כל מוצר שיופיע בצירוף האות i בתחילתו, ישבור שיאי מכירה. איני אומר שמוצרי אפל אינם איכותיים, להיפך. מוצרי אפל הם מהמוצרים הטובים ביותר שניתן למצוא כיום, אך ה-iPad אינו נכלל באותה קטגורית הפונקציונאליות במרשימה של מוצרי אפל.

נוקיה, סמסונג, מייקרוסופט, LG ורבים אחרים יצרו בעצם את תאגיד העל שניקרא אפל. בלי יכולות חידוש, אפילו לא המזעריות ביותר, הן מוכרות שוק שלם לחברה אחת. במקום לנסות ולמצוא את הטכנולוגיה הבאה שתשנה את העולם (כמו שאפל עושים כל פעם מחדש), הם דבקים במציאות הנוכחית. ליצור איפוד משלהם, אייפון משלהם, ואייפד משלהם. לא ניראה כאילו נעשה המאמץ הזעיר ביותר למצוא אלטרנטיבה טכנולוגכית לאלו, ולא, להוסיף מקלדת זה לא פתרון טכנולוגי, זה מגוחך.  

יש לציין כי זו היא דעתי האישית, והערכתי. זוהי קריאתי של המציאות סביבנו, ולא מבוססת מחקר למעט הנתונים על מכירות אפל וכמות האייפונים אל מול מוצרים אחרים.