כותרות TheMarker >
    ';

    שדות

    מכחול הזמן מצייר את עור הלב

    0

    יונה ירוקה

    30 תגובות   יום שישי , 5/11/10, 22:04

    שנים שרציתי לראות ולשמוע יונה ירוקה. מאז ימי סיני של אז לפני שנים, כאשר איברהים מלמל קללות ממורמרות בתיבול יונים ירוקות. בירור קצר הפנה אותי לסוגיית היעלמותן של היונים הירוקות מסיני. אחרכך שמעתי עוד מדברים על יונים ירוקות שהיו בסיני. על כאלה שראו וחוו ודיברו, אך אני לא זכיתי. רק דרך איברהים חוויתי ולא ידעתי מה. החזירו את סיני ופעם אחת בשובי לשם, סיפר לי איברהים והאור ניצת בעיניו שכמה מהן שבו, ומאז הכל נראה אחרת. גם מאז שהישראלים עזבו הכל נהיה אחרת, הוא אמר. לא ידעתי מה שווה יותר בעיניו, הישראלים או היונים הירוקות.

    השנים המשיכו בקצב הקבוע שלהם ואני שכחתי מיונים ירוקות וגם קצת מאיברהים והאור שבעיניו. איברהים והאור, ואלכס והגנרל שכבר לא איתנו. אהבות ישנות, אפילו שהן מאפילות לעיתים על ההווה, הן תמיד בית לאהבות חדשות.  מרגע שהגעתי לאפריקה שמעתי על יונים ירוקות, כי באפריקה יש יונים ירוקות למכביר, כך אמרו. כולם ראו ושמעו, רק אנלא! סיפרו לי על השירה המיוחדת שלהן שעולה לסופרן גבוה ומסתיימת בבריטון מהדהד. על יפי צבעיה. על ביישנותה. אתגרו אותי לחפש ולמצוא אותה. בירור העלה שרק בלימפופו היא נמצאת. בשאר המדינה כמעט ולא תמצא אותה, אלא בגני-חיות ובמרכזי מקלט לציפורים. כולם ראו אותה במקומות כאלה ולי שכחו לספר. וכך יצאתי למסעות לחפש ציפור ירוקה אחת, יונה ירוקה. כדי לסגור מעגל ישן בחיי. כדי להבין את איברהים. כדי לחבר את המראה למילים העורגות שלו. ומאומה! לא שמעתי ולא ראיתי יונים ירוקות. בדרך גיליתי כמה יונים אחרות נהדרות והרבה מיני תוֹר שלא שיערתי את קיומם ויופיים. אך יונה ירוקה, נאדה דה נאדה!

    בדרך גם חזרה אלי הפואמה הבלתי גמורה של אלכסנדר פן: "משה".
    הבית הרביעי של פרק ב' שלא מפסיק להתגשם בחיי.
    באופנים שונים ובמימדים נלמדים.

    שְׁבִיל אֲהוּב-סֶלַע. שְׁבִיל אַחֲרוֹן.
    שְׁבִיל שֶׁל סְתוּמֵי-גּוֹלָל.
    שְׁבִיל שׁוֹתֵת לַעַג. שְׁבִיל חַד-חָרוֹן.
    שְׁבִיל הָאוֹחֵז לְטַרְפּוֹ בְּגָרוֹן.
    שְׁבִיל מְקֻדָּשׁ וּמְקֻלָּל.

    ניסיתי להבין (אכן?) שוב את הדרך. את החיפוש. כנראה שלא אזכה לראות יונה ירוקה. כך אני במחשבותיי, אך היה בי גם משהו צדדי שלא וויתר, שהמשיך לחפש. דומה למשהו שלא מוותר לאלכסנדר פן הלא מובן, שהמשיך ללוות אותי במסעותיי. וגם אלכס היה שם, לא מוותר על קיומו כחבר המיתולוגי, שבכמותו כנראה לא אזכה יותר. מרפה מהיונה הירוקה, נסעתי לארץ אנשי הוֶנְדָה לחפש אחר עוד ועוד עצי באובב עתיקי ימים. צהרי היום, ג'רמיה ואני נחנו מהחום המעיק של יום סתווי לח מתחת לעץ שיקמה ענק. לא עבר זמן ופירות שיקמה החלו ליפול סביבנו ועל ראשינו מלווים בצהלות קופי Velvet. הם חמודים ובניגוד לבבונים גם לא אלימים. המהומה עוררה את ציפורי העץ הענק ובתוכה התבלט ניגון מיוחד שהתחיל כשורת צהלות סופרניות והסתיים בתרועות בריטוניות. אמרו לי שאת הנגינה הזו אזהה תמיד, אפילו שמעודי לא שמעתי אותה. יונה ירוקה! ג'רמיה קפץ גמהו על רגליו והתחיל לחפש. בעובי הסבך ראינו אותם, זוג מכונס בתוך עצמו ומביט בחשש לעבר הקופים המשתובבים. מידי פעם הן השמיעו את הניגון המיוחד ואז נחו מהמאמץ הווקאלי. בכל פעם, הנגינה חדרה
    ושרבטה בי ליטופים מתחת לעור. תחילה בנגיעות קטנות ועדינות, לוחשות בסופראן והסתיימה ברעדות לופתות בריטוניות שאי אפשר לעמוד מולן. רק להיפתח עוד ועוד.

    אחרכך כבר לא יכולתי לספוג יותר וגמהן פסקו מהחגיגה הקולית שלהן. הקופים נעלמו, ואנו התעטפנו בשקט. עד לערב שתקנו. כלאחד אורז את התחושות העדינות האלה בתוך עצמו. שנכיר ונדע היכן ולמתי.

    זכיתי.
    גם לראות וגם לשמוע יונים ירוקות.
    להקשיב להן.
    לחוש את איברהים וגעגועיו.
      

     

    ''
    יונה ירוקה

    הצילום לא הכיהכי. היא ביישנית ומסווה את עצמה היטב בין עלי עץ השיקמה. בכל זאת אפשר להתרשם מייחודה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/11/10 19:22:

      צטט: צבע השרב 2010-11-20 11:41:16

      איברהים והאור, אלכס והגנרל,

      החיבורים העדינים שלך והצירופים

      המסע שאתה עושה, החיפוש

      שביל מקודש ומקולל...


      נגיעות קטנות ועדינות

      שאי אפשר להישאר אליהן אדיש

      רק להיפתח

      עוד

      ועוד


      זכית

      לראות, לשמוע, להקשיב, לחוש



      תודה לך, צ"ה

      _____________________________

      איזה מילים מחממות לב יש לך...

      תודה לך על ההקשבה וההפנמה של אותם קווים דקים שמתחברים בין אנשים.

      הארת אותי :))

        20/11/10 11:41:

      איברהים והאור, אלכס והגנרל,

      החיבורים העדינים שלך והצירופים

      המסע שאתה עושה, החיפוש

      שביל מקודש ומקולל...


      נגיעות קטנות ועדינות

      שאי אפשר להישאר אליהן אדיש

      רק להיפתח

      עוד

      ועוד


      זכית

      לראות, לשמוע, להקשיב, לחוש



      תודה לך, צ"ה

       

       

        8/11/10 12:37:

      צטט: מיסיס H 2010-11-07 19:05:56

      חשבתי שקיימות רק יונים לבנות.
      יש לך כתיבה רגישה ועין טובה.

      _____________________

      יש מינ יונים רבות בעולם.

      יכעסו עלי המומחים,אך היונה הלבנה מקורה בהכלאות של יונת הבית שבמקורה אינה לבנה.

      בארץ יש לפחות  3 מיני יונים. 

      תודה לך מיסיס

        8/11/10 12:30:

      צטט: debie30 2010-11-07 15:00:44

      מישום מה עלתה לי האסוציאציה על אתיקה,
      החיפוש... המסע...
      ההנאה מהדרך
      והנה מצאת גם את האוצר.
      מקסים.

      מחלק ה-*** מנמנם - כשיתעורר -אשוב)
      דבי

      ________________________

      איתקה, קטונתי... תודה:)

      את כל המסע הזה עשיתי בשביל לגדול מעט.

      לא שידעתי שמשום כך יצאתי למסע.

      אך קל יותר לצייר את לוח המטרה אחרי שמגיעם.

        8/11/10 12:26:

      צטט: לי ע 2010-11-07 13:13:29

      צטט: שדותקום 2010-11-07 12:34:24

      צטט: לי ע 2010-11-06 20:17:42

      צטט: שדותקום 2010-11-06 19:49:26

      צטט: לי ע 2010-11-06 19:36:02

      צטט: שדותקום 2010-11-06 19:28:07

      צטט: לי ע 2010-11-05 22:14:14

      כאן היא נראית יותר ירוקה.
      שמחתי לקרוא שוב. אני אוהבת מאוד שאתה כותב פרוזה! גם הצמצום של השירה בהייקו או טנקה וגם רוחב הלב של הפרוזה הולמים אותך.
      וגם חשבתי קודם על הייחוד של הקשר שלך עם אלכס, בלי שאני יודעת עליו הרבה, פשוט אפשר לחוש בזה כשאתה מזכיר אותו. מתנות שהחיים נותנים...
      ועכשיו דה מרקר הנוקדני הזה יגיד לי שאסור לי לתת לך שני כוכבים ביממה. הוא לא יודע שיש לי שק מלא!

      ___________________________

      אני אוהב את הצמצום.  אז אניכול להתיימר שאני מבין משהו... :))

      אלכס, כן, אפעם לא כתבתי עליו מפורשות.  אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו.

      אז תבואי ותככבי , הניצוצות מייפים אותי {} 

       

      בפעם האחרונה שביקרתי, הערב, הצלחתי סוף סוף, ראית שעוד אחד נדלק?

      "אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו." - זה מרתק... וגם יש רוך בכיסוי הזה כמו שמיכה.

      (היה לי פעם שיר עם שמיכת כוכבים.)

      {}

      ___________________________

      הו כן, תודה :))

      שלושת הגברים של חיי .  האחד כרוך עם השניים האחרים...

      אם תנוח עליך הרוח לספר... אני כבר יושבת ליד המדורה בתנוחת הקשבה (איך נעימה הרוח בשיער...)

      _________________________

      כלכך הרבה שנים ועדיין לא נחה הרוח.

      זה מורכב עם שלושה גברים, אפילו שהם לא נוכחים... 

      אם תרצה...
      תיבת האוצרות יפה גם כשהיא סגורה.

      {}

      ____________________

      אשאיר אותה בינתיים מאובקת...  

       

       

        7/11/10 19:05:
      חשבתי שקיימות רק יונים לבנות.
      יש לך כתיבה רגישה ועין טובה.
        7/11/10 15:00:
      מישום מה עלתה לי האסוציאציה על אתיקה,
      החיפוש... המסע...
      ההנאה מהדרך
      והנה מצאת גם את האוצר.
      מקסים.

      מחלק ה-*** מנמנם - כשיתעורר -אשוב)
      דבי
        7/11/10 13:13:

      צטט: שדותקום 2010-11-07 12:34:24

      צטט: לי ע 2010-11-06 20:17:42

      צטט: שדותקום 2010-11-06 19:49:26

      צטט: לי ע 2010-11-06 19:36:02

      צטט: שדותקום 2010-11-06 19:28:07

      צטט: לי ע 2010-11-05 22:14:14

      כאן היא נראית יותר ירוקה.
      שמחתי לקרוא שוב. אני אוהבת מאוד שאתה כותב פרוזה! גם הצמצום של השירה בהייקו או טנקה וגם רוחב הלב של הפרוזה הולמים אותך.
      וגם חשבתי קודם על הייחוד של הקשר שלך עם אלכס, בלי שאני יודעת עליו הרבה, פשוט אפשר לחוש בזה כשאתה מזכיר אותו. מתנות שהחיים נותנים...
      ועכשיו דה מרקר הנוקדני הזה יגיד לי שאסור לי לתת לך שני כוכבים ביממה. הוא לא יודע שיש לי שק מלא!

      ___________________________

      אני אוהב את הצמצום.  אז אניכול להתיימר שאני מבין משהו... :))

      אלכס, כן, אפעם לא כתבתי עליו מפורשות.  אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו.

      אז תבואי ותככבי , הניצוצות מייפים אותי {} 

       

      בפעם האחרונה שביקרתי, הערב, הצלחתי סוף סוף, ראית שעוד אחד נדלק?

      "אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו." - זה מרתק... וגם יש רוך בכיסוי הזה כמו שמיכה.

      (היה לי פעם שיר עם שמיכת כוכבים.)

      {}

      ___________________________

      הו כן, תודה :))

      שלושת הגברים של חיי .  האחד כרוך עם השניים האחרים...

      אם תנוח עליך הרוח לספר... אני כבר יושבת ליד המדורה בתנוחת הקשבה (איך נעימה הרוח בשיער...)

      _________________________

      כלכך הרבה שנים ועדיין לא נחה הרוח.

      זה מורכב עם שלושה גברים, אפילו שהם לא נוכחים... 

      אם תרצה...
      תיבת האוצרות יפה גם כשהיא סגורה.

      {}

       

       

        7/11/10 12:36:

      צטט: דיוטימה 2010-11-07 10:25:46

      החיפוש המתואר מוחשי כל כך, האיץ את נשימתי: נו, הלוואי שבכל זאת... והיונה אכן יפהפיה וכל כך מיוחדת, מוסווית היטב.
      אשריך שזכית והטעמת גם אותנו מן המוכן.
      [בעיית כוכבים באתר...]

      _____________________

      אנשמח שאהבת ללכת עם הכתוב.

      יש מתנות בהקשבה.

      לפעמים כך החיים מציירים לנו את האבנים הצהובות בדרכנו... 

        7/11/10 12:34:

      צטט: לי ע 2010-11-06 20:17:42

      צטט: שדותקום 2010-11-06 19:49:26

      צטט: לי ע 2010-11-06 19:36:02

      צטט: שדותקום 2010-11-06 19:28:07

      צטט: לי ע 2010-11-05 22:14:14

      כאן היא נראית יותר ירוקה.
      שמחתי לקרוא שוב. אני אוהבת מאוד שאתה כותב פרוזה! גם הצמצום של השירה בהייקו או טנקה וגם רוחב הלב של הפרוזה הולמים אותך.
      וגם חשבתי קודם על הייחוד של הקשר שלך עם אלכס, בלי שאני יודעת עליו הרבה, פשוט אפשר לחוש בזה כשאתה מזכיר אותו. מתנות שהחיים נותנים...
      ועכשיו דה מרקר הנוקדני הזה יגיד לי שאסור לי לתת לך שני כוכבים ביממה. הוא לא יודע שיש לי שק מלא!

      ___________________________

      אני אוהב את הצמצום.  אז אניכול להתיימר שאני מבין משהו... :))

      אלכס, כן, אפעם לא כתבתי עליו מפורשות.  אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו.

      אז תבואי ותככבי , הניצוצות מייפים אותי {} 

       

      בפעם האחרונה שביקרתי, הערב, הצלחתי סוף סוף, ראית שעוד אחד נדלק?

      "אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו." - זה מרתק... וגם יש רוך בכיסוי הזה כמו שמיכה.

      (היה לי פעם שיר עם שמיכת כוכבים.)

      {}

      ___________________________

      הו כן, תודה :))

      שלושת הגברים של חיי .  האחד כרוך עם השניים האחרים...

      אם תנוח עליך הרוח לספר... אני כבר יושבת ליד המדורה בתנוחת הקשבה (איך נעימה הרוח בשיער...)

      _________________________

      כלכך הרבה שנים ועדיין לא נחה הרוח.

      זה מורכב עם שלושה גברים, אפילו שהם לא נוכחים... 

       

        7/11/10 10:25:
      החיפוש המתואר מוחשי כל כך, האיץ את נשימתי: נו, הלוואי שבכל זאת... והיונה אכן יפהפיה וכל כך מיוחדת, מוסווית היטב.
      אשריך שזכית והטעמת גם אותנו מן המוכן.
      [בעיית כוכבים באתר...]
        6/11/10 20:17:

      צטט: שדותקום 2010-11-06 19:49:26

      צטט: לי ע 2010-11-06 19:36:02

      צטט: שדותקום 2010-11-06 19:28:07

      צטט: לי ע 2010-11-05 22:14:14

      כאן היא נראית יותר ירוקה.
      שמחתי לקרוא שוב. אני אוהבת מאוד שאתה כותב פרוזה! גם הצמצום של השירה בהייקו או טנקה וגם רוחב הלב של הפרוזה הולמים אותך.
      וגם חשבתי קודם על הייחוד של הקשר שלך עם אלכס, בלי שאני יודעת עליו הרבה, פשוט אפשר לחוש בזה כשאתה מזכיר אותו. מתנות שהחיים נותנים...
      ועכשיו דה מרקר הנוקדני הזה יגיד לי שאסור לי לתת לך שני כוכבים ביממה. הוא לא יודע שיש לי שק מלא!

      ___________________________

      אני אוהב את הצמצום.  אז אניכול להתיימר שאני מבין משהו... :))

      אלכס, כן, אפעם לא כתבתי עליו מפורשות.  אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו.

      אז תבואי ותככבי , הניצוצות מייפים אותי {} 

       

      בפעם האחרונה שביקרתי, הערב, הצלחתי סוף סוף, ראית שעוד אחד נדלק?

      "אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו." - זה מרתק... וגם יש רוך בכיסוי הזה כמו שמיכה.

      (היה לי פעם שיר עם שמיכת כוכבים.)

      {}

      ___________________________

      הו כן, תודה :))

      שלושת הגברים של חיי .  האחד כרוך עם השניים האחרים...

      אם תנוח עליך הרוח לספר... אני כבר יושבת ליד המדורה בתנוחת הקשבה (איך נעימה הרוח בשיער...)

       

        6/11/10 19:51:

      צטט: renana ron 2010-11-06 19:40:02

      באתי להתבשם בכתיבתך. בדרך כלל אני אוהבת צפרים כחולות, אבל היונה הירוקה שלך קסמה לי, כמו הרגישות והרגשנות שלך כלפי הטבע וכלפי אדם.

      שבוע משובח :)

      ______________________

      אז תביטי ותתבשמי מהכחל הסגול  שהוספתי בגלריית הציפורים שלי.

      אני שמח שאהבת את הסיפור והחוויה.

      תודה וגמלך שבועשקט :))

        6/11/10 19:49:

      צטט: לי ע 2010-11-06 19:36:02

      צטט: שדותקום 2010-11-06 19:28:07

      צטט: לי ע 2010-11-05 22:14:14

      כאן היא נראית יותר ירוקה.
      שמחתי לקרוא שוב. אני אוהבת מאוד שאתה כותב פרוזה! גם הצמצום של השירה בהייקו או טנקה וגם רוחב הלב של הפרוזה הולמים אותך.
      וגם חשבתי קודם על הייחוד של הקשר שלך עם אלכס, בלי שאני יודעת עליו הרבה, פשוט אפשר לחוש בזה כשאתה מזכיר אותו. מתנות שהחיים נותנים...
      ועכשיו דה מרקר הנוקדני הזה יגיד לי שאסור לי לתת לך שני כוכבים ביממה. הוא לא יודע שיש לי שק מלא!

      ___________________________

      אני אוהב את הצמצום.  אז אניכול להתיימר שאני מבין משהו... :))

      אלכס, כן, אפעם לא כתבתי עליו מפורשות.  אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו.

      אז תבואי ותככבי , הניצוצות מייפים אותי {} 

       

      בפעם האחרונה שביקרתי, הערב, הצלחתי סוף סוף, ראית שעוד אחד נדלק?

      "אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו." - זה מרתק... וגם יש רוך בכיסוי הזה כמו שמיכה.

      (היה לי פעם שיר עם שמיכת כוכבים.)

      {}

      ___________________________

      הו כן, תודה :))

      שלושת הגברים של חיי .  האחד כרוך עם השניים האחרים...

        6/11/10 19:45:

      צטט: אביה אחת 2010-11-06 15:46:26

      שדות קום

      תודה על המילים
      והצילום הכי הכי
      גם לא ראיתי יונה ירוקה
      תודה ושבת טובה

      ____________________

      בישראל היא לא נמצאת.

      עתה היא קיימת בליבי... 

        6/11/10 19:42:

      צטט: ruthy 2010-11-06 13:17:41

      בחיים עוד לא שמעתי על קיומה של יונה ירוקה.
      תודה

      ______________________________ 

      אנחושב שגם בסין יש מין של יונה ירוקה.

      הן נפוצות במקומות רבים בעולם.

      אפילו אז, כמו דברים הכי טובים בחיים, עדיין צריך לחפש בכדי למצוא...

        6/11/10 19:40:
      באתי להתבשם בכתיבתך. בדרך כלל אני אוהבת צפרים כחולות, אבל היונה הירוקה שלך קסמה לי, כמו הרגישות והרגשנות שלך כלפי הטבע וכלפי אדם.

      שבוע משובח :)
        6/11/10 19:36:

      צטט: שדותקום 2010-11-06 19:28:07

      צטט: לי ע 2010-11-05 22:14:14

      כאן היא נראית יותר ירוקה.
      שמחתי לקרוא שוב. אני אוהבת מאוד שאתה כותב פרוזה! גם הצמצום של השירה בהייקו או טנקה וגם רוחב הלב של הפרוזה הולמים אותך.
      וגם חשבתי קודם על הייחוד של הקשר שלך עם אלכס, בלי שאני יודעת עליו הרבה, פשוט אפשר לחוש בזה כשאתה מזכיר אותו. מתנות שהחיים נותנים...
      ועכשיו דה מרקר הנוקדני הזה יגיד לי שאסור לי לתת לך שני כוכבים ביממה. הוא לא יודע שיש לי שק מלא!

      ___________________________

      אני אוהב את הצמצום.  אז אניכול להתיימר שאני מבין משהו... :))

      אלכס, כן, אפעם לא כתבתי עליו מפורשות.  אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו.

      אז תבואי ותככבי , הניצוצות מייפים אותי {} 

       

      בפעם האחרונה שביקרתי, הערב, הצלחתי סוף סוף, ראית שעוד אחד נדלק?

      "אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו." - זה מרתק... וגם יש רוך בכיסוי הזה כמו שמיכה.

      (היה לי פעם שיר עם שמיכת כוכבים.)

      {}

        6/11/10 19:35:

      צטט: יולי 157 2010-11-06 09:01:59

      מרגש מאוד החיפוש אחרי רסיסי החלום, ויותר מזה הגשמתו.. שווה לחיות בשביל אותם רגעים מיוחדים

      _______________________

      כן, כמו שאת יודעת, לפעמים יש עליות מתישות.

      כאשר נסגר מעגל, הכל שווה!

      ורואים מאופק ועד לב...

      תודה יולי :)) 

        6/11/10 19:34:

      צטט: נירית גלעד 2010-11-06 07:38:58

      אייייי, איזה יופי :)

      __________________

      ידעתי שתאהבי!

      ואת הרי יודעת את יפי הציפורים :)) 

        6/11/10 19:32:

      צטט: dafone 2010-11-05 22:20:26

      Once in a blue moon
      זה כמו לראות חדקרן נכון?
      כמו לשמוע מלאכים.
      אני ירוקה מקנאה עכשיו, שמחה שזכית
      ודרכך גם אנחנו ולו מעט.
      איזו כתיבה מלאה, איזו רגישות.
      תודה.
      דפנה.

      ___________________

      זה הכל ביחד, כי בחרתי להקשיב.

      אנשמח שהתחברת לחוויה.  אוהב את ההקשבה הזו לציפורים.

      תודה לך דפנה... את משמחת אותי מאוד :))

        6/11/10 19:28:

      צטט: לי ע 2010-11-05 22:14:14

      כאן היא נראית יותר ירוקה.
      שמחתי לקרוא שוב. אני אוהבת מאוד שאתה כותב פרוזה! גם הצמצום של השירה בהייקו או טנקה וגם רוחב הלב של הפרוזה הולמים אותך.
      וגם חשבתי קודם על הייחוד של הקשר שלך עם אלכס, בלי שאני יודעת עליו הרבה, פשוט אפשר לחוש בזה כשאתה מזכיר אותו. מתנות שהחיים נותנים...
      ועכשיו דה מרקר הנוקדני הזה יגיד לי שאסור לי לתת לך שני כוכבים ביממה. הוא לא יודע שיש לי שק מלא!

      ___________________________

      אני אוהב את הצמצום.  אז אניכול להתיימר שאני מבין משהו... :))

      אלכס, כן, אפעם לא כתבתי עליו מפורשות.  אנחושב שאני משתמש באיברהים וג'רמיה כדמויות שמכסות עליו.

      אז תבואי ותככבי , הניצוצות מייפים אותי {} 

        6/11/10 19:24:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2010-11-05 22:12:41

      אפ פעם לא שמעתי על כאלה והנה הן כאן. נשמעות לי קצת כמוני, אחרות.

      וכתיבתך יפה לי עד מאד.

      שבת שלום

      רונית

      ___________________

      יש הרבה מהן מאפריקה, רק צריך לחפש.

      כמו עוד כמה דברים טובים בחיים...

      תודה לך רונית.  אנשמח שאת אוהבת את כתיבתי...

      (אני את שלך גם...) 

        6/11/10 15:46:
      שדות קום

      תודה על המילים
      והצילום הכי הכי
      גם לא ראיתי יונה ירוקה
      תודה ושבת טובה
        6/11/10 13:17:
      בחיים עוד לא שמעתי על קיומה של יונה ירוקה.
      תודה
        6/11/10 09:01:
      מרגש מאוד החיפוש אחרי רסיסי החלום, ויותר מזה הגשמתו.. שווה לחיות בשביל אותם רגעים מיוחדים
        6/11/10 07:38:
      אייייי, איזה יופי :)
        5/11/10 22:20:
      Once in a blue moon
      זה כמו לראות חדקרן נכון?
      כמו לשמוע מלאכים.
      אני ירוקה מקנאה עכשיו, שמחה שזכית
      ודרכך גם אנחנו ולו מעט.
      איזו כתיבה מלאה, איזו רגישות.
      תודה.
      דפנה.
        5/11/10 22:14:
      כאן היא נראית יותר ירוקה.
      שמחתי לקרוא שוב. אני אוהבת מאוד שאתה כותב פרוזה! גם הצמצום של השירה בהייקו או טנקה וגם רוחב הלב של הפרוזה הולמים אותך.
      וגם חשבתי קודם על הייחוד של הקשר שלך עם אלכס, בלי שאני יודעת עליו הרבה, פשוט אפשר לחוש בזה כשאתה מזכיר אותו. מתנות שהחיים נותנים...
      ועכשיו דה מרקר הנוקדני הזה יגיד לי שאסור לי לתת לך שני כוכבים ביממה. הוא לא יודע שיש לי שק מלא!
        5/11/10 22:12:
      אפ פעם לא שמעתי על כאלה והנה הן כאן. נשמעות לי קצת כמוני, אחרות.

      וכתיבתך יפה לי עד מאד.

      שבת שלום

      רונית

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שדותקום
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין