ב-11/3/10 העליתי לפייסבוק דף חדש וקראתי לו תמונה אחת ביום ומאז אני מעלה לשם בכל יום תמונה אחת מאלו שאני מצלמת באותו יום. האלבום שם הולך וגדל ועומד היום על 256 תמונות, יש כ-610 תומכים ואוהדים מאוד מפרגנים שמגיבים על תמונות שאני מעלה, ולעיתים גם עוזרים בהתלבטויות. 

הפרויקט תופס חלק נכבד מהחיים שלי, המחוייבות שלי להעלות כל יום תמונה ולא להשתמש בתמונה שצולמה ביום אחר, מחויבות כלפי עצמי וכלפי הצופים בתמונות, הביאה אותי לחזור לתקופות שהסתובבתי עם מצלמה. אחרי כחמש שנים של שיתוק והתרחקות מהצילום, חזרתי למסלול שלי והערוץ נפתח ובגדול.

מצאתי את הפייסבוק כפלטפורמה נהדרת לצרכים שלי, אני מעלה עבודות שלי ללא צורך בתיווך של גלריה, אני האמנית ואני האוצרת והקשר אל הצופים הוא מיידי ומאוד אישי, לכל אחד מהשש מאות אני מרגישה מחוברת, כי אלו -גם אם לא מגיבים- מקבלים ממני תמונה על הקיר שלהם בכל יום ונכנסים לעולם שלי.

הצילומים הם בשפה שלי, מציגים את העולם הקרוב לי את הסביבה הטבעית שלי בתל-אביב, אני מצלמת תוך כדי התניידות בעיר (לא תמיד במטרה לצלם אלא תוך כדי התנהלות יומיומית) המצלמה בתיק מביאה אותי להתבוננות תמידית ולשימת לב לפרטים הרגילים, הנוף שרואים בדרך לפגישה, השביל הקבוע שעוברים בו בדרך לסופר, חלונות הבתים שעומדים שם קבועים, מחכים לתשומת ליבנו ואנחנו בד"כ חולפים על פניהם ושוכחים להרים את המבט ולהתפעל. אני מפנה את המצלמה שלי לנוף הזנוח הזה והופכת אותו לנשגב. 

בימים אלו באמצע דרכו של הפרוייקט אני בעיצומן של הכנות לקראת תערוכה מתוך תמונה אחת ביום, העולם הוירטואלי יוצא לפגוש את מרחב התלת מימד ויעלה להגדלות על הקירות. בפתיחת התערוכה אני מקווה לפגוש חלק מהצופים בתמונות ומכאן להמשיך הלאה ולהתגלגל עם הפרויקט שלי. שם התערוכה Wander מהנדידה ותהייה ברחובות ואם תרצו גם Wonder מהנפלא והנשגב ומהירהורים. 

http://www.facebook.com/1photoaday